אני יכול לתת דוגמה
בתקופת סטאלין המלחינים הרוסיים נאלצו ליישר קו עם שאר האומנים ואנשי הרוח. הסגנונות המודרניים יותר, שחלקם גם פותחו ע"י כמה מלחינים רוסים נאסרו. פרוקופייב היה אחד מהם. הוא כתב באותה תקופה יצירות בסגנון מודרני (וחלק מהזמן גם לא חי ברוסיה), אבל בשלב מסויים נכפה עליו ליישר קו גם כן. לאחר מכן הוא כתב יצירה בשם "לוייטנט קיז'ה". זו עוד אחת מהיצירות האלו שמספרות סיפור (כמו פטר והזאב). מסופר על הצאר הרוסי ששגה בקריאת דו"ח צבאי וכך "המציא" קצין בשם קיז'ה. כשהוא שאל עליו והעביר אליו פקודות לאף אחד מהיועצים לא היה האומץ להעמיד אותו על טעותו (העונש על זה היה מוות) וכולם נאלצו להעמיד פנים ובסוף אפילו ביימו לוויה לקיז'ה. לכאורה הייתה כאן יצירה שסייעה לשלטון בכך שהציגה באופן לא מחמיא את השלטון שקדם לקומוניזם, אך פרוקופייב בעצם התכוון לסטאלין. זאת דוגמה (פשוטה יחסית) למחאה פוליטית שבאה לידי ביטוי דרך מוזיקה. אני אישית מתקשה תמיד להבין איך אפשר להעביר מסרים מורכבים עם מוזיקה אינסטרומנטלית ללא מילים, אבל עובדה שזה כבר נעשה פעמים רבות.
