שאלה - מהירות האור..

[טומי דה הו]

שאלה - מהירות האור..

אומרים, (אנשים חכמים), שש-ו-ם דבר לא יכול לנוע יותר מהר ממהירות האור. עכשיו, בואו ניקח לדוגמא, מוט פלדה ארוך מאוד, לדוגמא - קילומטר אורך. אני עומד בקצה אחד, וחבר עומד בקצה אחר. בשלב מסויים אני מושך (או דוחף) את המוט. אם אני מדמיין את זה בראש, החבר שלי ירגיש מיידית את המשיכה. לא? שאלתי היא - האם משיכה כזאת, של מוט תיאורטי, (אני לא מצליח לנסח את זה במונחים יותר מדעיים) גם עוברת במהירות האור? אם המוט היה באורך השמש, היה לוקח שבע שניות (אור וואטבר) עד שהחבר שלי ירגיש אותה? מקווה שזה מובן. ארר. בתודה, טומי.

 

[ailag]

לא מיידית

משיכה היא בעצם מתיחה של כמה אטומים (הם קשורים ביניהם..) שגוררת עוד מתיחה ועוד מתיחה. זה לא יכול להיות מהיר ממהירות האור. דמיין קבוצת ילדים עומדים בשורה ומחזיקים ידיים. הראשון מושך, ואז השני זז, ואז השלישי.. לוקח זמן עד שהאחרון זז. אותו דבר כאן. זה אומר שיכול להיות שלפני 5 דקות השמש התפוצצה, ואנחנו נדע מזה לפחות עוד כ-3 דקות ...

(לאור לוקח כ-8 דקות להגיע אלינו מהשמש). אגב, שניות אור זה יחידה של מרחק -- כמה מרחק עבר האור בשנייה. נ.ב. קראתי מזמן דברים בסגנון הקשורים לקוונטים. נדמה לי. מישהו יודע לפרט?

 

[viz24]

לא זה לא נכון..

מוט הברזל הוא גוף מוצק וקשיח( לפחוט במיקרה הנ"ל)כך שכול ממשיכה בוא תמשוך את כול המוט וכך שזה לא משנה מה האורך שלו המשיכה תרגש באותו הזמן בצד השני שלו. עם תהנה זות היתה נכונה אז כל מכה שאת נותן לכדור בסנוקר היתה מגיע במהירות האור (תחשוב על זה קצת) אני רוצה לתת לך כצט חומר למחשבה. מהירות האור משתנה בכול תווח (חומר) שונה .כך שזכוכוית מהירות האור קטנה יותר . השאלה שלי היא עם תבנה עדשה ארכה מאוד אתה תוכל לראות מה דברים מהעבר (גם בהפרש של שניה מרגע התרחשותם)?

 

[זמן מחצית חיים]

יש פה אבל בעיה טכנית

זה לא נכון להגיד שמהירות האור היא שונה בתווך מסויים, מהירות האור היא קבועה! פשוט בתווך צפוף המסלול של האור מושפע מחילופי אנרגיה וכו, הוא לא ישר! מסלול של קרן אור היא בזיגזג, חוק סנל נכון לכל מולקולה בזכוכית בה עובר האור. כך שהמהירות הממוצאת משתנה בגלל אורך המסלול, עם נחשב את אורך המסלול הכולל (בזיגזג) המהירות תצה שווה. לכן הנקודה שניסיתה להבהיר לא תצה לא רק בגלל מה שאמרת אלה דבר ראשון בגלל הסיבה הטכנית הזהת!

 

[זמן מחצית חיים]

סליחה סליחה סליחה

אני מתקן את עצמי, לא כל-כך הבנתי למה התכוונתה. אתה צודק עם נעשה "סיב אופטי" גדול מספיק מתווך צפוף מספיק, נוכל לראות את העבר, ז"א בסיב נראה את המתרחש אך עם השהיה מסויימת!

 

[Mahaoo]

לדעתי לא צריך "להתאמץ" כל כך כדי

כך כדי לראות את העבר אם נסתכל בכוכבים(כמו שהיינו עושים הרבה כשהיינו קטנים) ונתמקד בכוכב מסויים מה אנחנו רואים בעצם? את הכוכב! יכול להיות שלפני 5 שניות הכוכב התפוצץ אבל אנחנו עדיין ראוים אותו רגיל--מהסיבה שלוקח לאור מהכוכב זמן להגיע אל עינינו מכאן אם נוכל להגדיל את התמונה הזאת שאנחנו רואים עד אינסוף נוכל לראות את מה שמתרכש על הכוכב לפני זמן מסויים(הכוונה בפרטים) אבל זה קצת בעייתי וכאלה...

 

[ailag]

סיב אופטי יעביר לנו מידע במהירות

האור ולא יותר. תעביר סיב אופטי מכאן לשמש, עדיין תראה דברים בעיכוב של 8 דקות. קראו את מה שכתבתי -- אין דרך (חוץ מהדרך הקוונטית עליה אני בכלל לא סגורה) לעבור את מהירות האור או לראות משהו שקרה כ"כ מהר. ועוד משהו, להעשרה .. אפשר לקרוא בסיכום שלי (באתר פיזיקה+מתמטיקה) על time like ו- space like. הדרך היחידה לראות משהו לפני שהוא קרה (=שבמערכת שלכם אירוע ב' יקרה לפני אירוע א', אם נשתמש במונחים בהם השתמשתי בסיכום) חייבים להתקיים התנאים הבאים: 1. אתם נעים יחסית מהר (או שתנאי 2 מתרחש בצורה רצינית מאד) 2. האינטרוול קטן מאפס : כלומר, המרחק בין שני האירועים גדול מהפרש הזמנים ביניהם כפול 300000000 (הכל במטרים ושניות). רוצה לראות משהו דקה לפני שהוא יתרחש? רק אם תנוע ממש קרוב למהירות האור יחסית למערכת אחרת, ואם המרחק במערכת שלך הוא 60 * 300000000 = 18,000,000,000 מטר (60 שניות אור) אבל .. זה במערכת שלך. בגלל שאתה נע קרוב למהירות האור המרחק יתכווץ. עכשיו אני אנסה להמחיש עם מספרים : אם אתה רוצה לראות אירוע דקה לפני שהוא קורה (לפי מה שאני רואה בכדוה"א), ואתה יכול להגיע ל0.75 ממהירות האור (ובהנחה שחישבתי נכון

) אתה יכול, בתנאי שאתה רואה אותו במרחק של לפחות 18 מליארד קילומטר. אבל בגלל שאתה נע במהירות כזו, אתה מעריך מרחקים אחרת ממני. ושנינו צודקים בהערכות שלנו. בכל מקרה, אני על כדור הארץ אראה את מקום האירוע כאילו הוא רחוק 27 מליארד קילומטר. המספרים נראים לי קצת קטנים מדי, אז אם מישהו יכול לבדוק לי את החישוב..

 

[טל ר]

סיב אופטי יעביר מידע ב-c/1.33

 

[טל ר]

אולי טעיתי? c/n בכל מקרה

 

[landmn]

סעי לאט

"זמן מחצית חיים" וMahoo דיברו על מהירות נמוכה ממהירות האור ולא גבוהה. והם ניסו לראות את העבר ולא את העתיד. רק שהם לא היו צריכים ללכת רחוק כל-כך 1- בכל תווך (כולל אויר) מהירות האור מואטת במקצת. 2- כל דבר שאנחנו רואים הוא כמובן מהעבר בגלל שקיים מרחק כלשהו ביננו לבין הגוף הנצפה ולאור לוקח זמן (גם במהירות האור) לעבור אותו. 3- ואם כבר - לאחרונה קראתי שמדענים הצליחו להאט את האור במעבדה במעבר דרך תווך מסויים למהירות ממש נמוכה. אני אחפש את הקישור. בכל אופן - גם אם תצרו תווך שהאור מאד איטי בו, לא תוכלו לראות משהו שהאור ממנו הגיע לצד הרחוק של התווך הנ"ל לפני שיצרתם אותו (כלומר - לא תוכלו להשתמש בכלי הזה לארכיאולוגיה או ריגול).

 

[landmn]

האטת מהירות האור

הנה קישור כמובטח. אין לי כח לתרגם. וחוץ מזה אני משוכנע שהגיעו בזמן האחרון למהירויות יותר נמוכות ושזה פורסם בעברית.

 

[landmn]

והנה קישור יותר מפורט

61 ק"מ בשעה זה באמת לאט.

 

[טל ר]

גוף קשיח הוא קרוב בלבד

שום אינפורמציה אינה יכולה לעבור מהר יותר ממהירות האור בריק (וכבר כתבתי על כך הודעות בעבר). גוף קשיח הינו קרוב בלבד, ואינו קיים במציאות. למעשה, מדובר בגוף אשר מקדם האלסטיות שלו גבוה מאוד, ולכן שינוי הצורה שלו בעקבות כוח זניח, אולם אינפורמציה זו עדיין עוברת לאורך המוט.

 

[1100F]

רציתי לכתוב בדיוק מה שאתה כתבת ../images/Emo45.gif

 

[טל ר]

לכבוד הוא לי ../images/Emo51.gif

 

[והילד הזה הוא אני]

אפשר לעבור את מהירות האור

ולפני שאתם רוצחים אותי, תקראו. כמו שאמרו פה אחרים לפני, בכל טווח יש לאור מהירות שונה, קטנה מזו שיש לו כאשר הוא נע בריק. עכשיו כמו שרובכם יודעים בטח, ניתן להאיץ חלקיקים כמו אלקטרונים (וחלקיקים אחרים) למהירויות קרובות מאוד למהירות של האור בריק. עכשיו, אם נאיץ את האלקטרון בטווח שבו מהירות האור קטנה יותר בצורה מספיק משמעותית, הוא יוכל ממש לעבור את מהירות האור. מה שקורה אז הוא דבר דומה לאפקט שקורה לאחר שמטוס עובר את מהירות הקול. כמו שלא נוכל לשמוע את המטוס מתקרב אלינו, אלא רק לאחר שעבר אותנו, ככה במקרה של האלקטרון, לא נוכל להרגיש בהשפעות החשמליות והמגנטיות שלו עד שיעבור אותנו. אגב, מי שלומד/ילמד את הקורס שדות א"מ לומד את זה בשלב מסוים.

 

[ailag]

א. מהירות האור = בריק

תמיד משמיטים את המילה האחרונה הזאת, "בריק" ... ב. אתה בטוח? חומר לא יאט בתווך אחר כמו שהאור מאט? נשמע מוזר..

 

[טל ר]

קרינת צ'רניקוב

זה בדיוק מה שקורה שם - קרינה שהינה למעשה גלי הלם בזמן האטת חלקיקים במים ממהירות תחילית שהינה מעבר למהירות החבורה בתווך. ע"ע פרס נובל לפיסיקה לשנת 1958.

 

[והילד הזה הוא אני]

אז ככה

את מהירות האור בריק, עד כמה שידוע לי, אי אפשר לעבור. אני דיברתי על כך שאפשר לעבור את מהירות האור בתווך כלשהו, שבו מהירות האור קטנה. בקשר ל-ב', אני די בטוח שהחומר לא יאט בתווך אחר כמו שהאור מאט, לפחות ממה שאני זוכר מאותה הרצאה. אני אבדוק את זה בהזדמנות כשאני אקבל בחזרה את חוברת ההרצאות שלי (היא משמשת סטודנט אחר כרגע). אני חושב שההשפעה היחידה של התווך על אותו חומר היא החיכוך וגם בזה אני לא בטוח. אם למשל מדובר באלומת אלקטרונים צרה מאוד, שמואצת למהירויות האלה, אז ישנם אפקטים אחרים ולא החיכוך הרגיל, כמו שקיים בתנועה בתווך כלשהו. רק הסתייגות קטנה לפסקה הראשונה. אני זוכר שראיתי תוכנית על פיזיקאי, שהצליח בניסוי להעביר פוטונים(?) במהירות גבוהה משזו של האור. אני לא זוכר את הפרטים במדויק, אז יכול להיות, שזה משהו דומה למה שאמרתי בהודעה הקודמת. דבר נוסף באותו הקשר. חשבו שהכבידה, כמו שאר הכוחות הפיזיקליים, מתקדמת במהירות האור על ידי חלקיקים (שלא גילו עדיין) בשם גרוויטונים. כאשר בדקו את תנועת כדוה"א מול השמש, ראו שהתנועה היא לא לפי המיקום שבו אנו רואים אותה, אלא לפי מיקום מדויק יותר. זאת אומרת שהגרוויטונים נעים במהירות גבוהה יותר על פי החישוב הזה. לצערי גם במקרה הזה לא שמעתי דברים חדשים ואשמח לשמוע אם אחרים יודעים יותר ממני בעניין.

 

[זמן מחצית חיים]

שחכת להוסיף : ממוצעת, כי

כמו שכתבתי מלמעלה מהירות האור לא משתנה בשום תווך, מה שמשתנה זו המהירת הממוצעת, לאור לוקח יותר זמן לעבור בתווך צפוף לא בגלל שמהירותו משתנה, אלה בגלל שהמסלול מתארך, בגלל השבירה. לכן אפשר להגיד שעם תיקך תווך יותר צפוף מריק אבל לא דחוס מדי, כמו גז רדוד, ותעביר דרכם פוטונים ואלקטרונים, יכול להיות שהאלקטרון ינועה יותר מהר. אבל רק בגלל שלפוטונים יש מסלול ארוך יותר, ולא בגלל שהוא פחות מהיר. מהירות ריגעית, ומהירות ממוצעת אלה דברים שונים לחלותין!