אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
שאלה ל-ramihan
- פותח הנושא nurithy
- פורסם בתאריך
עוד סיפור קטן באותו עניין
נושא מוסר התשלומים הפך אצלנו למכת מדינה - זה ידוע לכל. כללי המשחק בעולם המסחר משתנים: במקרים רבים, עסקאות נסגרות אך ורק תמורת תשלום מראש או צ'ק פיקדון (בעיקר כשמדובר באספקת סחורות). בכל מקרה, אסור לוותר ואסור להתייאש, ורציתי להביא לידיעתכם דוגמה קטנה שקשורה אלי באופן אישי. בעוונותי אני גם מוסיקאי ומנהל הרכבים מוסיקליים. בין היתר, הופעתי עם ההרכבים שלי מספר פעמים במועדון ג'אז מסוים שהיה קיים (ואיננו עוד) בזכרון יעקב. במהלך שנת 2003 אותו מועדון נקלע לקשיים (כמו עסקים רבים אחרים - בעקבות האפקט המצטבר של אינתיפאדת אל-אקצה). בשלב מסוים פנתה אלי מנהלת המועדון וביקשה שנקיים שם הופעה בחודש ספטמבר 2003. חברי להרכב ואני ידענו כבר אז שהמקום בקשיים וגם ידענו שמוסיקאים אחרים כבר נתקלים בבעיות בקבלת תשלומים המגיעים להם מאותו מועדון. מכיוון שזה היה המצב, פניתי למנהלת המקום וסיפרתי לה בגלוי על החששות שלי. בתגובה הובטח לי חגיגית, גם על ידה וגם על-ידי בעל המקום (אותו הכרתי אישית) שאנחנו לא ניפגע. הרכבתי צוות מיוחד (חברי הצוות הרגיל שלי לא רצו להופיע במועדון האמור מן הסיבות שציינתי) וקיימנו הופעה מוצלחת במיוחד בפני מועדון מלא וגדוש. זמן קצר לאחר מכן המועדון נסגר והחברה בעלת המקום הודיעה על כינוס נכסים. פניתי לבעל המקום והזכרתי לו את הבטחתו החגיגית. הוא לא התכחש וביקש שהות להתארגן. הוא הבטיח שוב שאנו נקבל את כספנו בכל מקרה, אפילו אם ייאלץ להוציא אותו מכיסו הפרטי. אתם חייבים להבין שלי, כמנהל ההרכב, יש מחויבות כלפי האנשים שהזמנתי לנגן איתי באותו ערב. לצורך העניין, הם מעין "קבלני משנה" שלי. שיתפתי את חברי ההרכב בבעיה שנוצרה והם הסמיכו אותי לנהוג בעניין לפי הבנתי. אגב, הסכומים בהם מדובר הם סכומים מגוחכים, אבל מבחינתי היה כאן עניין עקרוני. בקיצור, מאז חודש ספטמבר 2003 אני פונה אל בעלי המועדון (לשעבר) לקבלת הכסף, והם אינם מתכחשים ומבקשים עוד שהות ועוד שהות. זה עוד נחשב מצב טוב, כי במקרים אחרים האנשים פשוט נעלמים ואין אפשרות לאתר אותם. במצב כזה גם אין אפשרות לאיים או "לדפוק על השולחן" כי כל מעשה כזה יגרום מיידית לפיצוץ הדיאלוג. החייבים, במקרה כזה, יכולים תמיד להסתתר מאחורי ההליך הפורמאלי ולומר לי: "תבע אותנו" כאשר ברור להם לחלוטין שאני לא אנקוט צעדים משפטיים לצורך קבלת הסכומים הפעוטים בהם מדובר. לכן המשכתי לנסות לקבל את הכסף בדרכי נועם ובטונים רגועים. לפני שבועיים הצלחתי לחדור דרך חומת הציניות של החייבים והכסף הגיע אלי בשעה טובה ובמזל טוב - שנתיים ושלושה חודשים לאחר ההופעה האמורה (!!!). מסקנה - אסור להתייאש וחייבים להמשיך ולנסות. אם צריך - בדרכי נועם. אם צריך - בכאסח. בכל מקרה - אסור בשום אופן לאפשר לאנשים ציניים ומרושעים ליצור כאן אווירה של הפקרות בכל הקשור לתשלום חובות. לדעתי, על כל אחד מאיתנו מוטלת חובה להתאמץ, להתעקש ולעשות הכל כדי לגבות את הכספים המגיעים לו. לצורך כך אנו חייבים להצטייד בעצבים חזקים, לפעמים לנשוך את השפתיים, לפעמים להפעיל מניפולציות כאלה ואחרות ולפעמים אפילו להוציא כספים כדי לקבל כספים, אבל בשום אופן לא לוותר. ולך, נורית, אני מאחל שלא תצטרכי להמתין שנתיים ושלושה חודשים לקבלת הכספים המגיעים לך, ושהבעיה שלך תיפתר תוך זמן קצר ככל האפשר ולשביעות רצונך. חג אורים שמח לכולם.
נושא מוסר התשלומים הפך אצלנו למכת מדינה - זה ידוע לכל. כללי המשחק בעולם המסחר משתנים: במקרים רבים, עסקאות נסגרות אך ורק תמורת תשלום מראש או צ'ק פיקדון (בעיקר כשמדובר באספקת סחורות). בכל מקרה, אסור לוותר ואסור להתייאש, ורציתי להביא לידיעתכם דוגמה קטנה שקשורה אלי באופן אישי. בעוונותי אני גם מוסיקאי ומנהל הרכבים מוסיקליים. בין היתר, הופעתי עם ההרכבים שלי מספר פעמים במועדון ג'אז מסוים שהיה קיים (ואיננו עוד) בזכרון יעקב. במהלך שנת 2003 אותו מועדון נקלע לקשיים (כמו עסקים רבים אחרים - בעקבות האפקט המצטבר של אינתיפאדת אל-אקצה). בשלב מסוים פנתה אלי מנהלת המועדון וביקשה שנקיים שם הופעה בחודש ספטמבר 2003. חברי להרכב ואני ידענו כבר אז שהמקום בקשיים וגם ידענו שמוסיקאים אחרים כבר נתקלים בבעיות בקבלת תשלומים המגיעים להם מאותו מועדון. מכיוון שזה היה המצב, פניתי למנהלת המקום וסיפרתי לה בגלוי על החששות שלי. בתגובה הובטח לי חגיגית, גם על ידה וגם על-ידי בעל המקום (אותו הכרתי אישית) שאנחנו לא ניפגע. הרכבתי צוות מיוחד (חברי הצוות הרגיל שלי לא רצו להופיע במועדון האמור מן הסיבות שציינתי) וקיימנו הופעה מוצלחת במיוחד בפני מועדון מלא וגדוש. זמן קצר לאחר מכן המועדון נסגר והחברה בעלת המקום הודיעה על כינוס נכסים. פניתי לבעל המקום והזכרתי לו את הבטחתו החגיגית. הוא לא התכחש וביקש שהות להתארגן. הוא הבטיח שוב שאנו נקבל את כספנו בכל מקרה, אפילו אם ייאלץ להוציא אותו מכיסו הפרטי. אתם חייבים להבין שלי, כמנהל ההרכב, יש מחויבות כלפי האנשים שהזמנתי לנגן איתי באותו ערב. לצורך העניין, הם מעין "קבלני משנה" שלי. שיתפתי את חברי ההרכב בבעיה שנוצרה והם הסמיכו אותי לנהוג בעניין לפי הבנתי. אגב, הסכומים בהם מדובר הם סכומים מגוחכים, אבל מבחינתי היה כאן עניין עקרוני. בקיצור, מאז חודש ספטמבר 2003 אני פונה אל בעלי המועדון (לשעבר) לקבלת הכסף, והם אינם מתכחשים ומבקשים עוד שהות ועוד שהות. זה עוד נחשב מצב טוב, כי במקרים אחרים האנשים פשוט נעלמים ואין אפשרות לאתר אותם. במצב כזה גם אין אפשרות לאיים או "לדפוק על השולחן" כי כל מעשה כזה יגרום מיידית לפיצוץ הדיאלוג. החייבים, במקרה כזה, יכולים תמיד להסתתר מאחורי ההליך הפורמאלי ולומר לי: "תבע אותנו" כאשר ברור להם לחלוטין שאני לא אנקוט צעדים משפטיים לצורך קבלת הסכומים הפעוטים בהם מדובר. לכן המשכתי לנסות לקבל את הכסף בדרכי נועם ובטונים רגועים. לפני שבועיים הצלחתי לחדור דרך חומת הציניות של החייבים והכסף הגיע אלי בשעה טובה ובמזל טוב - שנתיים ושלושה חודשים לאחר ההופעה האמורה (!!!). מסקנה - אסור להתייאש וחייבים להמשיך ולנסות. אם צריך - בדרכי נועם. אם צריך - בכאסח. בכל מקרה - אסור בשום אופן לאפשר לאנשים ציניים ומרושעים ליצור כאן אווירה של הפקרות בכל הקשור לתשלום חובות. לדעתי, על כל אחד מאיתנו מוטלת חובה להתאמץ, להתעקש ולעשות הכל כדי לגבות את הכספים המגיעים לו. לצורך כך אנו חייבים להצטייד בעצבים חזקים, לפעמים לנשוך את השפתיים, לפעמים להפעיל מניפולציות כאלה ואחרות ולפעמים אפילו להוציא כספים כדי לקבל כספים, אבל בשום אופן לא לוותר. ולך, נורית, אני מאחל שלא תצטרכי להמתין שנתיים ושלושה חודשים לקבלת הכספים המגיעים לך, ושהבעיה שלך תיפתר תוך זמן קצר ככל האפשר ולשביעות רצונך. חג אורים שמח לכולם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.