שאלה לתלמידים מביניכם

[deep ocean]

שאלה לתלמידים מביניכם

האם קרה לכם שלא היה להם חשק להגיע לשיעור? אם כן, מה עשיתם? במידה והגעתם בסופו של דבר לשיעור, האם מצב רוחכם השתנה? במידה ולא הגעתם לשיעור, איך הרגשתם עם זה? האם קרה שהגעתם לשיעור חדורים אנרגיה, ויצאתם בבאסה? האם הרגשתם שינוי במוטיבציה להגיע לשיעורים, ככל שהתקדמתם בלימוד האומנות שאתם לומדים? שאלה אחרונה ולא קשורה לכל מה ששאלתי מקודם- במידה ויכולתם מבחינה כספית, זמני שיעור, לוח הזמנים שלכם וכו´ להגיע לכמה שיעורים שתרצו. לכמה שיעורים הייתם באים? מיכל

 

[Kiru]

קרה לי כמה פעמים שקמתי

בבוקר, ואמרתי לעצמי: "אין סיכוי שאני אלך היום לקונג פו... אני בטח אשן בזמן הזה!" אבל כשהגיעה השעה ללכת תמיד היה לי חשק!

בקשר למוטיבציה, היא גדלה מהתחלת הלימודים (לא שעכשיו אני לא מתחיל, אבל הכל יחסי), עד שהתייצבה על רמה מסויימת שבה היא נמצאת עכשיו. אני חושב (בעצם, בטוח) שהסיבה למוטיבציה הקצת קטנה יותר בהתחלה, היא העובדה שפחות הכרתי את האנשים - דבר מאוד משמעותי בשבילי. אם היה לי אינסוף זמן או כסף? הממ... אם היה לי אינסוף זמן, וכסף כמו עכשיו (אם לדוגמא לא הייתי מסדר לעצמי משמרות בעבודה ושיעורים איך שנוח לי) - הייתי בא ל-5 שיעורים בשבוע, שיעור כל יום. אם לא היתה לי הגבלה של זמן או כסף - גם 5 שיעורים בשבוע, אבל של חצי יום כל אחד...

 

[~דויד~]

כמה וכמה פעמים

מקרה 1: לא רציתי להגיע, והודעתי לבן, והוא הציע שרק אהיה נוכח בשיעור, אז הגעתי, וזה היה חיובי ביותר. מקרה 2: לא רציתי להגיע ולא הודעתי לבן שלא אגיע, והייתי שלם עם החלטתי. מקרה 3: הגעתי, ולא מצאתי את השיעור, ואז הבנתי שטעיתי במיקום, והוא מבוצע במקום אחר, והלכתי למקום האחר, והצטרפתי לשיעור. מקרה 4: הגעתי, ולא מצאתי את המקום, וחשבתי שטעיתי בכתובת, אז חזרתי הביתה, אבל בסוף התברר לי שלא טעיתי בכתובת. (זה קרה היום). כל שיעור שאי-פעם ביצעתי, גרם לשיפור בהרגשתי, תמיד (לפעמים זה לקח זמן מה אחרי השיעור). מידי פעם עלו מכשולים, אותם עברתי, ואמשיך כך. אני יודע כי כל דבר שאני רוצה אני יכול. אם אני רוצה להיות אמן קונג-פו, אני יכול. כח רצון, זה הכל. אילו הייתי יכול להגיע לכמה שיעורים שאני רוצה, הייתי מגיע לשלוש בשבוע. זה הכל, מיכל, לילה טוב לכולם

 

[בן טל-שחר]

תשובות

תשובות השכל שלי: כשאין לי חשק להגיע לשיעור, אני לפעמים לא מגיע אליו ולפעמים כן מגיע אליו. כשאני לא מגיע אליו, לפעמים אני כועס על עצמי ושופט את עצמי אבל לרוב אני שלם עם זה. כשאני כן מגיע אליו במצב של חוסר חשק, לעיתים זה כרוך בשינוי עמדתי (חשק) ולפעמים לא. לפעמים אני מכריח את עצמי, לפעמים לא. קרה לי שהגעתי לשיעור חדור אנרגיה ויצאתי בבאסה (אך לא לשיעור שאני מעביר... ובטח לא לשיעורי קונג-פו, בהם זה נדיר; זה קרה לי יותר בשיעורים כגון שיעורי נהיגה. בעצם, גם בשיעורי נהיגה זה לא קרה לי... אבל זה קרה לי מתי שהוא בחיים, הרבה, בהחלט; גם בשיעורים בבית-הספר זה לא קרה לי הרבה, כי הייתי פשוט שמח על סיום השיעור...) - וזה קשור יותר למורה או המדריך שהעביר את השיעור! למפגש איתו/ה! שינוי במוטיבציה להגיע לשיעורים, ככל שהתקדמתי: המוטיבציה הלכה וגברה, הלכה והתעצמה, למעט כמה משברים בנקודות מסויימות. כל זה נכון עד שהגעתי לרמה מסויימת. מעבר אליה, זה נשאר יציב לתקופה מסויימת... עד ששוב הגעתי למעגל חדש בלימודים ואז שוב התחילה המוטיבציה להתגבר עוד יותר. עם זאת, יש גם מצבים והקשרים שבהם המוטיבציה שלי ירדה מאוד עם התקדמותי בנושא מסויים שאותו למדתי. כסף/זמן - כן, הייתי מכפיל או משלש את קצב ההתקדמות שלי (את זמני ההשקעה שלי). אני לא יודע אם זה היה לובש ממש צורה של שיעור; נראה לי שהייתי פשוט נפגש יותר עם אנשים, מתאמן וכולי. תשובות הרגש שלי: המממ... השכל ברבר שטויות, זה לא מה שרצית לדעת. אני אענה לך באמת! באופן כללי, המוטיבציה שלי מאוד גבוהה (אני אדם נלהב, שאפתן מאוד, לא מתפשר על מיומנות וידע שרצוני לרכוש...). לעבור שיעור בנושא שאני רוצה לדעת זה מאוד כיף לי, במיוחד כאשר אני מרגיש שיש הרמוניה ביני לבין השיעור (שחלק ממנה זה ההרמוניה ביני לבין המדריך). כאשר ההרמוניה הזאת לקויה, זה מתסכל אותי וזה עשוי לגרום לי לא להגיע לשיעור. ואז הנטיה שלי היא לחפש ולמצוא מורה אחר, שמתאים לי יותר, או מסגרת אחרת, שמתאימה לי יותר. אני נורא אוהב להתקדם ולרכוש יכולות שלא היו לי קודם. היכולת שלי לפנות יותר ויותר אנרגיה (=זמן, פנאי, ריקות) לרכישת יכולת שבה אני מעוניין, היא בעיני חלק מההתקדמות באותה יכולת. המממ... לא עניתי לך לגמרי, אבל לפחות הפעם התקרבתי.

 

[עידו טסלר]

תשובות תשובות............../images/Emo22.gif

אז ככה, ש:האם קרה לכם שלא היה להם חשק להגיע לשיעור? ת: כן זה קורה לפעמים, אז אני לא בא לשיעור, או שאני כן בא... אם אני לא בא לשיעור קונג פו אני בדר"כ משלים... ש:במידה והגעתם בסופו של דבר לשיעור, האם מצב רוחכם השתנה? ת: ברוב הפעמים ואני מדגיש רוב-כמעט כולם, המצב הרוח שלי משתנה לטובה, ואני מרגיש כל כך אנרגטי ושמח שבאתי, ושעשיתי אימון. ש:האם קרה שהגעתם לשיעור חדורים אנרגיה, ויצאתם בבאסה? ת: לעיתים רחוקות, בעבר זה היה הרבה כי לא הייתי מרוצה מעצמי, אבל עכשיו אני מבין שאני לא צריך לשפוט את עצמי ושאני יכול להשתפר... איזה כייף.......

ש:האם הרגשתם שינוי במוטיבציה להגיע לשיעורים, ככל שהתקדמתם בלימוד האומנות שאתם לומדים? ת: השיעורים בקונג פו והשיעורים בהישרדות מפליאים אותי כל פעם יותר ויותר... ש:במידה ויכולתם מבחינה כספית, זמני שיעור, לוח הזמנים שלכם וכו´ להגיע לכמה שיעורים שתרצו. לכמה שיעורים הייתם באים? ת: אני הייתי בא כל הזמן, הייתי עושה לעצמי תנאי מנזר או שעות ביה"ס של קונג פו.... זה היה כל כך כייף אם היה כזה..... טוב לא משנה, בן אמר שאולי הוא יעשה קייטנת קונג פו....

סתםםם אבל אם יכולתי הייתי רוצה להשקיע פחות בלימודים ולהשמיך לוהציא ציונים טובים, והלשקיע יותר בקונג פו, למרות שאני משקיע כל כך הרבה..... שלך באהבה, עידודודו הלוחם שמת להילחם!

 

[deep ocean]

תודה לכולכם על התשובות!!

עזר לי מאד לשמוע מהנסיון של כל אחד מכם! (אגב, בן, גם אתה עזרת לי מאד, אין לי מושג למה חשבת אחרת) תודה לכם! שיהיו לכם שיעורים נפלאים תמשיכו לחוש חשק ושמחה ואושר וכיף להתאמן ופשוט הרמוניה עם עצמכם והמורה! כמובן שאני מאחלת את כל אלה גם לעצמי....