מישהו כתב עלי איפשהוא שאני מתחנגל. מחמת חוסר עדכניות כבד בסלנג ישראלי אין לי מושג איך אני צריך להגיב. לכעוס? להעלב? לצחוק? הושיעוני! (כן, אני יודע שגם אתם כנראה לא מאד מעודכנים, אבל בכל זאת אני שואל)
אני שולטת דיַי בשפה. מסתבר שגם אם זה ממש מתחת לאפי, ואני לא רחוקה כמוך, עדיין פער התרבויות נותן אותותיו. גם אני חשבתי, כמו Noile , שזה צירוף משתי המילים שהזכירה. אז שאלתי חברים, ונועצתי בגוגל היקר - והופתעתי, איך לא! מתחנגל זה הומו
הנה קטע מספרו של רון לשם "אם יש גן עדן": "ההומור השחור משחור, שכמו מגן מפני הפחד ("מה שלא הורג מחשל, מה שהורג - מחשל את אמא") והשפה החיילית ("מתחנגל זה הומו. גם מומו זה הומו. יש הרבה כינויים להומו. חוקר ישבנים, למשל, קורע רוכסנים, מנדנד משקופים, מרעיד מיטות, מגרד קירות, פותח מטריות, פותח סירים, מפיל סבונים, מאכזב הורים"), כולל הפרטים הקטנים כמו איך משתינים במארב ואיזה אוכל עדיף לא לקחת לשם ("ביסלי עושה רעש. ופלה טעמי לא עושה, בתנאי שהסרת ממנו את העטיפה"), התקשורת בעיני החיילים ("כרמלה מהרדיו, הכתבת של האמהות, של הבכיינים הקוקסינלים"), אבל בעיקר הריח והטעם והצליל של המלחמה." ולשאלתך איך צריך להגיב. בהתחשב בזה שהמונח מייצג עגה צבאית, ומי לא מכיר היטב כמה מצ'ואיזם טומן בחובו, ואיך נתפסים הומואים בצבא (תראו למעלה כמה מונחים צבאיים יש להומואים) ואיך נוהגים עימם - מחריד!
לא מזמן ביקר אצלי חבר הולנדי ששירת בצה"ל (היה בצה"ל בין גיל 18 וחזר להולנד בגיל 22) והוא סיפר לי שהמפקד שלו המציא לו שם חיבה מיוחד שמשעותו היה "הומו". שאלתי, איזה? והוא אמר "הוא היה קורה לי מתחנגל" אמרתי לו , מה קרה לך? זה ידוע שזה הומו. והוא (שש שנים אחר כך) נזכר להתפדח ("מה? אתה רציני? אז כולם ידעו שאני הומו"???)
אבל השאלה המקורית שלי היא לא מה משמעות המילה (את זה גיליתי מהר) אלא איך להתייחס אליה. בגדול אני נוטה לצחוק מכאלה תארים: אגזוזן, נושך כריות, חובב עכוזים, וכו. אתם איתי? או שחושבים שצריך למחות, להסביר, לכעוס?
גם החבר שלי ההוא שחי רק שלוש שנים בארץ, גם הוא לא מכיר, אתה לא לבד
אני חושב שזה נורא אישי, ונורא תלוי מי אומר לך את זה. כשהחברים הטובים שלי אומרים לי "יא הומו" זה לא מזיז לי את הציפורן ואפילו משעשע אותי, כשהסתובבתי עם ידיד באטלנטה ושני חבר'ה צעירים פתחו את החלון של המשאית ברחוב צדדי חשוך וצעקו לנו FUCKING FAGGOTS, זה לא ממש הצחיק אותי. רעדתי מפחד.
מאוד תלוי מי המוען? ומה הקונטקסט שבעטיו מפזרים לחלל האוויר כינויים שונים ולא חובה דווקא רק על זהות מינית. גם לי יש שיח מאוד משעשע עם חברים מכל הדתות ומכל המינים, שלא יתקבל בברכה מאחרים בייחוד מאלה שהמניעים שלהם ידועים מראש, ואיזה מטרות הן משרתות.