שאלה לרועי החושב

[dalya1231]

שאלה לרועי החושב

אני קוראת את התגובות שלך וניכר שיש לך הרבה ידע, כנראה הגיע מספרים.
האם ספר זה לא כמו מורה?
ועוד שאלה, האם לפי דעתך לאדם יש בחירה חופשית?
תודה

 

[רועי החושב]

אני לא נגד מורים

אני נגד סמכויות רוחניות. מורים יכולים להיות על תקן "סמכות רוחנית" ויכולים להיות סתם אנשים שמעבירים מידע.
באותה מידה- ספרים מתחלקים לספרים שיש להם ערך אינפורמטיבי ולספרי זבל ניו אייג'ים\רוחניקיים\פסאודומיסטיים וכ"ו אשר הם בדרך כלל כתובים בחוסר תבונה וטעם כה מזעזע עד שברור שהם מיועדים לקהל שפלא שהוא בכלל יודע קרוא וכתוב.
עם זאת, לעיתים מסתתרים במדף הניו אייג'ים גם ספרי פילוסופיה או טקסטים קלאסיים של תרבויות המזרח שהתגנבו לשם אז אני מעיף מבט.
טקסטים קלאסיים אני אוהב לקרוא מכיוון שהם השפיעו על תרבויות ולא מכיוון שאני מעוניין שהם ידריכו אותי רוחנית.

 

[רועי החושב]

ולשאלה השניה

לאדם חופשי יש בחירה חופשית, לאדם לא חופשי אין בחירה חופשית.
בחירה חופשית היא מושג שסולף מיסודו בהיסטוריה ועבר תחת מכבש המוסר.
הבחירה החופשית אליבא מטיפי המוסר היא בחירה בין טוב לרע.
זה קישקוש. הבחירה החופשית היא תמיד בין טוב לטוב, אחרת לא היתה חופשית!
את הבנת את זה?
לדוגמא- אם אני ניצב בין האפשרות למות לבין האפשרות לאכול בשר- זו לא בחירה חופשית- כי הרע, במקרה זה, הוא למות והטוב הוא לאכול בשר ולחיות.
מוסר העבדים האלטרואיסטי סילף את המושג הזה ועוד הפך אותו לנושא הדגל שלו בכל מיני סיפורי סבתא מצוצים מהאצבע על בחירה בין הקרבה עצמית לבין אינטרס אנוכי- שלשיטתו היא בחירה בין טוב (ההקרבה) לרע (האנוכיות) בעוד שאין שום דבר טוב בהקרבה עצמית כך שמדובר בעצם בבחירה בין רע (ההקרבה העצמית) לטוב (האנוכיות) ולכן היא לא בחירה חופשית בכלל.
בחירה חופשית היא רק בין טוב לטוב- למשל- היא בחירה בין לאכול בשר ללאכול פיצה.
האינטרס שלנו כבני האדם הוא להגדיל את כמות הבחירה החופשית בחיים שלנו.
את זה עושה בהצלחה לא מבוטלת החברה המערבית.
לעומת זאת- המזרח הרחוק הוא כישלון טוטאלי בכל הקשור לבחירה חופשית. אין לאנשים שם מה לאכול, מה ללבוש וכ"ו אז אין להם שום בחירה חופשית.
עם זאת הגורואים שלהם באמת בעלי בחירה חופשית, כי הם מייצרים כסף על גבם של החסידים השוטים שלהם ויכולים לבחור בין מרצדס לעוד דירת פאר.

 

[dalya1231]

ראשית תודה, אני רוצה לבדוק אם הבנתי אותך נכון

למשל ניקח אישה שרוצה לא לאכול הרבה.
מצד אחד היא לא רוצה לאכול, ומצד שני היא אוכלת מבלי שתרצה.
היא בוחרת לא לאכול, זכותה, אך לא עומדת בכך, האם זה תלוי בה?
מה שהבנתי ממך שאם היא הייתה חווה שהיא אדם חופשי, לא הייתה לה דילמה ולא היו לה קונפליקטים פנימיים,
אך בגלל שהיא לא "אדם חופשי" אז היא חווה דילמה.
האם גם בחירה בין לאכול ללא לאכול, היא בחירה בין טוב לטוב,
למרות שהאוכל גורם לה לכאבי בטן ולסבל?

 

[רועי החושב]

אני לא יודע מה זה "חווה שהיא אדם חופשי"

אני מתייחס לזה פשוט מאד-
אם אותה בחורה ניצבת בין האפשרות לאכול ולהזיק לעצמה בכך- שזה רע, לבין האפשרות לא לאכול ולהוריד במשקל, שזה טוב, אז אין לה בחירה חופשית.
בקשר ליכולת שלה לממש את הבחירה הלא חופשית שלה- זה כבר משהו אחר- יתכן שהיא תיתקל במכשולים מצד הגוף כמו תחושת רעב ועצבנות שיהיו כל כך חריפות עד שיסיחו את דעתה מהבחירה שלה.
אבל עדיין- הבחירה שלה, שאינה חופשית כלל, היתה לא לאכול.
בחירה אינה הפקטור היחיד בכוח רצון- דרושה גם יכולת לשאת כאב מבלי לאבד את צלילות הדעת.

 

[dalya1231]

כתבת שדרושה גם יכולת לשאת כאב

מבלי לאבד את צלילות הדעת.
אז השאלה, האם אני היא זאת שבוחרת שתהיה לי יכולת לשאת כאב?
כדי שאבחר זאת, אני צריכה לשמוע ממישהו אחר על העניין, ואז לרצות את זה שתהיה לי יכולת,
ואפילו אם ארצה, זה לא אומר שאצליח לשאת את הכאב.
אז היכן אני כאן? היכן אני כאן מחליטה אם לפגוש מישהו שיספר לי על היכולת הזאת, האם זה תלוי בי?
ןאיך אני לומדת את היכולת הזאת? היכן נמצאת הבחירה של אדם חופשי לעומת אדם לא חופשי? (זה במונחים שלך)

 

[רועי החושב]

התרבות מייצרת אנשים חסרי יכולת לשאת כאב

ובגלל זה יש כל מיני בעיות. באים האנשים האלו ואומרים שהם סובלים- באים כל מיני שרלטנים ומנצלים את זה.
אחת הסיבות שאנשים בתרבות לא יכולים לשאת כאב היא שראשם מלא בידע אוילי ומיותר שרוב רובו הוא מה שקרוי "ידע רוחני". הם חיים בספירה של מעבר אסוציאטיבי בין אוסף שטויות אחד לאוסף שטויות אחר.
איך הם יתמודדו עם הכאב ככה? איך הם יתחשלו?
יש תופעה כזו ששמתי לב אליה- רוחניקים מעוררים במדברים איתם רצון להביא להם כאפה. כשאני חושב על זה- זה נובע דווקא מסימפתיה כלפיהם- רוצים להרביץ להם מכיוון שרוצים לחבר אותם לכאב, למציאות.
כמובן שאני לא ממליץ על שום כאפה לשום רוחניק אני פשוט אומר שהזיוני שכל של הגורואים, אשר הם שולחים על פני המים, מוציאים את האדם מהעולם והופכים אותו לשבר כלי, ואז הוא פונה ל"עזרת" הגורואים והם מחרפנים אותו סופית.
מדובר בטכניקת ציד ממש- כמו ששולחים פצצת הלם בדיג, ואז באים ואוספים את הדגים ההמומים כמו כלום.
המורים הרוחניים באים "לפתור" את הבעיות שהם עצמם יצרו. לא צריך אותם.

 

[רועי החושב]

התרבות מייצרת אנשים חסרי יכולת לשאת כאב

ובגלל זה יש כל מיני בעיות. באים האנשים האלו ואומרים שהם סובלים- באים כל מיני שרלטנים ומנצלים את זה.
אחת הסיבות שאנשים בתרבות לא יכולים לשאת כאב היא שראשם מלא בידע אוילי ומיותר שרוב רובו הוא מה שקרוי "ידע רוחני". הם חיים בספירה של מעבר אסוציאטיבי בין אוסף שטויות אחד לאוסף שטויות אחר.
איך הם יתמודדו עם הכאב ככה? איך הם יתחשלו?
יש תופעה כזו ששמתי לב אליה- רוחניקים מעוררים במדברים איתם רצון להביא להם כאפה. כשאני חושב על זה- זה נובע דווקא מסימפתיה כלפיהם- רוצים להרביץ להם מכיוון שרוצים לחבר אותם לכאב, למציאות.
כמובן שאני לא ממליץ על שום כאפה לשום רוחניק אני פשוט אומר שהזיוני שכל של הגורואים, אשר הם שולחים על פני המים, מוציאים את האדם מהעולם והופכים אותו לשבר כלי, ואז הוא פונה ל"עזרת" הגורואים והם מחרפנים אותו סופית.
מדובר בטכניקת ציד ממש- כמו ששולחים פצצת הלם בדיג, ואז באים ואוספים את הדגים ההמומים כמו כלום.
המורים הרוחניים באים "לפתור" את הבעיות שהם עצמם יצרו. לא צריך אותם.

 

[dalya1231]

רועי, עוד לפני שהאדם חיפש את המורה הרוחני

הוא לא יכל לשאת את הכאב, אולי דווקא בגלל הכאב הוא פונה למורה הרוחני, שיפתור לו את הבעיות שלו.
אני כאדם שואלת שאלות ואין לי מענה עליהם, ולכן אני מחפשת את עזרת המורים, כמו שאני מנסה להבין מה אתה אומר.
יתכן שכמו שאתה אומר, זה הכול שטויות, אבל השאלות לא נגמרות מזה שאתה טוען שאין צורך במורים רוחניים.
האם השאלות כמו מי אתה? מה כול העניין פה? לא מעניינות אותך, והאם יש לך תשובות לכול השאלות?
האם זה שאתה נגד מורים זה פתר לך את כול השאלות?
ודרך אגב לא ענית על הבחירה החופשית, ואולי כן ענית, אך לא הבנתי.

 

[רועי החושב]

נו באמת

קודם כל הגדרתי לך את הבחירה החופשית. היא בחירה בין טוב לטוב. איזו עוד שאלות יש לך עליה?
דבר שני- היעדר יכולת לשאת כאב יכול להתפתח מסיבות שונות, אבל המורים הרוחניים הם סיבה משמעותית ביותר- הם מגבירים אותו, ואז מציעים פיתרון שוא סימפטומטי שמחזיק את חסידיהם במצב של תלות. ממש כמו סוחר הירואין.
שלישית- השאלות מי אני ומה אני עושה פה לא מעניינות אותי כי הן לא שאלות אותנטיות. זה כמו שאראה פרסומת לנוזל כביסה ששואלת "איזה ריח אתה אוהב לתחתונים שלך?" שאלה שמעניינת לי את התחת (תרתי משמע).
השאלות האלו לא באות ממני- הן יוצרו על ידי מישהו אחר מתוך אינטרס.
כשמורה רוחני אומר לתלמידים שלו "חיקרו מי אתם" הוא מתכוון בעצם ל"מחקו את השיוך שלכם לחברה ודמיינו שאתם אינדיוידואלים כדי שאוכל לנצל את תלישותכם ולהזין אותה בתמורה למחיר מופקע שאגבה מכם".

 

[dalya1231]

רועי, גם בין טוב לטוב יש עדיין בחירה

מי בוחר, איך בוחר, מדוע אני בוחרת א' ולא ב'
יש כאן הרבה שאלות, האם יש לך תשובות על זה, או שאולי זה לא מעניין אותך?
בכול אופן, האדם מתאמץ הולך לעבודה סובל, נהנה, עובר אלפי חוויות ביום, לשם מה?
ישנה גישה, אכול ושתה כי מחר נאכל ונשתה שוב, האם זאת הגישה שלך, לחיות את הרגע וזהו?
אני מזהה בתוכי עדיין שאלות, יש לך הצעה כול שהיא?

 

[רועי החושב]

זה בדיוק מה שאמרתי

בין טוב לטוב יש בחירה.
בין טוב לרע- אין שום בחירה.
כמובן שמדובר ב"טוב" וב"רע" על פי הגדרות של מוסר שאינו מוסר עבדים, מוסר שאינו מתכחש לאנוכיות הבריאה. מוסר שאינו חולני ביסודו, שאינו קורבני ביסודו.

 

[רועי החושב]

ולשאלותייך

מדוע אדם מתאמץ והולך לעבודה?
בשביל כסף.
מדוע הוא עובר חוויות רבות ביום?
כי הוא נתקל בהן.
האם הגישה שלי היא "לחיות את הרגע"?
תלוי כמה זמן זה "רגע".
אם הרגע הוא היום, הייתי ממליץ לחשוב גם על מחר.
אם הרגע הוא כל החיים- הייתי ממליץ לחיות אותם בלי להתייחס לפנטזיות מזיקות על חיי נצח.
רגע הוא מושג יחסי כי הוא יחידת זמן בלתי מוגדרת.
המילה "רוגע" עם אותו שורש כמו "רגע" ואולי אפשר להגדיר "רגע" כמו כמות הזמן הנחוצה לרגיעה. זו הגדרה סובייקטיבית מאד, ולכל אדם יש את כמות הזמן שנחוצה לו כדי להרגע.
אז למה שלא תחיי את הרגע? תרגעי! תני לעצמך להרגע מכל השטויות האלו. מה אכפת לך ממשמעות, בחירה חופשית, הארה וכל השקרים האחרים שהם פרי הטירופים והפשעים של ההיסטוריה?
שימי איקס גדול על כל מה שאומרים גם אם נראה לך שתלכי לאיבוד. את מפחדת ללכת לאיבוד?
תני לעצמך להיות אבודה. הזמן שבו תצליחי להישאר אבודה בלי להלחיץ את עצמך עם הזיוני שכל הרוחניקיים הוא ה"רגע".
אין לך רגע אחד בלי הזיוני שכל האלו? שאני אבין? תני לעצמך חופשה מזה! ארוכה! למען האמת- קחי אותה לזמן בלתי מוגבל!

 

[dalya1231]

רועי, למשל בזה הרגע עולה לי מחשבה כמו,

"ואולי יש מה להבין בעולם הזה, מה אני יכולה לעשות כדי להבין?"
מה אתה מציע לי?
כשאני מנסה להדחיק את המחשבה, היא עולה אחר כך.
השאלות בפנים, "ברגע" הם עולות
אני יכולה להיות עסוקה בכול מיני פעולות, ואז אולי לא עולות השאלות,
אבל כשאני לא עסוקה יש שאלות,
אולי יש לך הצעה כול שהיא.
סתם מעניין, שאלתי ולא ענית, האם לך אין יותר שאלות, האם הכול ברור לך?

 

[רועי החושב]

אני מציע כזה דבר

תכתבי את השאלות שמטרידות אותך על דף ושימי אותו על הקיר.
אם נוספת עוד שאלה שמטרידה אותך- תכתבי גם אותה.
תנסי לצמצם במילים- שאלות ברורות וממוקדות. אל תכתבי שאלות שלא מטרידות אותך.
בכל שאלה כזו, לחוד, תנסי להטיל ספק- תנסי לחקור מה מקור השאלה, למה את שואלת אותה? האם יש לה דעות קדומות שהיא מניחה? האם היא שולחת אותך למרדף שוא?
דברים שנדמים לך מאד מוצקים, כאשר מעלים אותם אל האור - עשויים להתמוסס.

 

[dalya1231]

נראה שהפעם קבלתי ממך תשובה מספקת

אתה רואה, אפשר ללמוד מאנשים/מורים אחרים.
בכול אופן חשבתי על השאלות ששאלתי אותך, ונראה שאפילו אם תכתוב את הדברים הכי יפים והכי משכנעים,
כול זמן שזה לא בא ממני, זה לא עוזר, כי תמיד יעלה הספק.
בכול אופן נראה שנתת הפעם עיצה מועילה ואנסה ליישם אותה.
תודה.

 

[רועי החושב]

את יודעת למה זה סיפק אותך?

כי הפעם נתתי לך הוראה, שיטה.
את פשוט רוצה שיטה, לא משנה איזו, לא משנה לאן היא תביא אותך.
את לא צריכה את השיטה הזו.
היא סתם חרטא. מה שחשוב זה להטיל ספק בשאלות. השיטה רק מדגימה את זה.
הסיבה שאת צריכה שיטה היא שאת לא ישרה עם עצמך.
אני אומר לך את זה בפנים. את מרמה את עצמך.

 

[lightflake]

הנה אפילו אתה יכול לסייע לאדם בדרך הרוחנית

אז אדם ער לא יכול?

 

[רועי החושב]

אני לא רואה איך שיטה שהקרצתי מהתחת בשתי שניות

יכולה לסייע למישהו ב"דרך רוחנית".
בסך הכל הראיתי לה שהיא לא חייבת להיסחף בזרם הפסיכוטי של הרוחניקיות שלה.
היא יכולה לכתוב אלמנטים מהזרימה העכורה הזו ולנטרל אותם אחד אחד.
לאדם התרבות יש כתב- הכתב שימושי פי אלף מכל שיטות המדיטציה שהיו ושיהיו אי פעם.
המילה הכתובה שמה בכיס הקטן את כל היוגים האנלפביתים ואת כל הנזירים העירומים במערותיהם, על פישפשיהם, מחלות המין ומחלות הנפש שלהם.
הכתב- זה היסוד הרוחני האמיתי בחיי אדם, ולא שום שיטת "מדיטציה" עלובה פרי טירופו של פסיכופאט פרימיטיבי כלשהו.
המחפשים הרוחניים רוצים למצוא את הגרעין של עצמם, לשם כך הם רוצים לחפש אותו. איך יחפשו אותו? על ידי הליכה מעבר לשכבות האישיות שלהם, "מסיכות" בלשונם.
אינם מעלים בדעתם כי רק השכבות קיימות, כי אין כלל גרעין ומעולם לא היה.
וככל שהם מנסים להוריד שכבות- הם רק מוסיפים שכבות ריאקטיביות לשכבות שכבר יש.
בסופו של דבר המחפש רוצה עוד מסיכה.
ואכן כל השיטות ה"רוחניות" וה"מדיטטיביות" האלו מרגישות לו כמו מסיכה של תעסוקה, כמו מישהו עסוק, מישהו שעושה משהו.
אבל תכלס- המסיכה הזו משעממת טילים. אלו הם בגדי המלך החדשים! המלך הוא עירום!
המחפש הרוחני לא מפתח את האישיות, הוא עוצר את האישיות על מצב של "חיפוש".
החיפוש הזה מספק אותו מאד, כמו שסמים מספקים נרקומן. החיפוש הוא תחליף להתפתחות בריאה של האישיות.
רק דבר אחד מפתח את האישיות- רעש העולם.
אישיות בכלל לא יכולה להתפתח כשיושבים במדיטציה או מתרגלים איזו שיטה מהתחת. אישיות מתפתחת במגע עם הסביבה.
אם הרעש בלתי נסבל אז תגיד- "לא יכול לסבול את זה וזהו" אבל חוסר היושר הזה, הנואל, להציג את היעדר היכולת להתמודד עם רעש העולם כאיזושהי "דרך רוחנית"?! נו באמת! זו הפרעת אישיות ולא שום דרך רוחנית.
אגב, אני לא חושב שחייבים לפתח את האישיות.
וגם השקט- יש לו ערך. בשקט אפשר לפתח כשרונות שונים, לא את האישיות.
אבל אם מתעסקים כל היום באיזו "דרך רוחנית" יכולים לפספס את פיתוח הכישרונות. הרבה יותר טוב שתעסוק באמנות כלשהי במשך שעה ביום מאשר תשב לעשות "טכניקת מדיטציה" שלא תיתן לך שום דבר.
הדבר שונה אם אתה מתיישב ומתבונן, בלי שיטה, או אז אתה מפתח את כישרון ההתבוננות. זו לא "דרך רוחנית" זה פיתוח כישרון ספציפי. זה לא חלק מדת, אמונה או שיטה.

 

[lightflake]

לא, אז כנאה שעדיין לא חדרת לעומק הרוחניות

כי אם "כל שהם מנסים להוריד שכבות- הם רק מוסיפים שכבות ריאקטיביות לשכבות שכבר יש"
זאת לא רוחנית

גם כל מה שכתבת על נסיון לפתח אישיות
מעיד שאתה לא יודע במה מדובר

ובכל זאת נראה שעוררת אצל דליה התבוננות פנימית
אז עזרת לה