שאלה לרון

k_dov1

New member
שאלה לרון

הי רון, מה טווח החשיפה של CCD במצלמה דיגיטלית? האם יש הבדל בין המצלמות הדיגיטליות השונות לגבי טווח החשיפה? דב
 

SkyEye

New member
התקלת אותי ../images/Emo12.gif

אין לי מושג בעניין... הנושא דורש (ויקבל) בדיקה
רון
 

Juv

New member
הבהרה קטנה לפני שאשיב...

העאם בטווח אתה מתכוון לטווח חשיפה (כמו LATITUDE בפילם) או לטווח צבעים (עומק צבע)?
 

Juv

New member
ובכן...

כל ה-CCD מגיבים בצורה דומה. לכולם כמעט ואין שום טווח כלפי מעלה, כלומר מספיקה חשיפת יתר של אפילו 1/2 סטופ בשביל לקבל שריפה מוחלטת (או במילים אחרות לבן מוחלט - ערך של 255 בכל ערוצי הצבע בהנחה שהם בני 8 ביט). אין שום דרך לאחזר מידע מלבן מוחלט, לא משנה כמה אנו מוכשרים בשימוש ב-PhotoShop ודומיה, ולכן לבן מוחלט הוא אחד מהדברים הגרועים ביותר בתמונה דיגיטלית. מצד שני, לכל ה-CCD טווח דינמי עצום כלפי מטה - ניתן בהחלט לקבל תוצאות סבירות גם בתת-חשיפה של 6-7 סטופים, ובמקרים מסוימים ניתן לקבל פרטים שימושיים גם בתת-חשיפה של 12-14 סטופים. היכולת של ה-CCD לרשום מידע גם בתת חשיפה משתנה בהתאם לגודל הפיקסלים, סוג ה-CCD, עומק הצבע, טיב האלגוריתם לפענוח התמונה וכו´ - כמו תמיד, ככל שמשלמים יותר מקבלים יותר. בגלל אופי זה של תגובה לכמות אור, בד"כ בצילום דיגיטלי נמדוד את האור לא מנקודה ממוצעת, אלא מהנקודה המקסימלית (בהנחה שאנו רוצים לקבל פרטים בכל התמונה). אם יהיו פרטים בתת חשיפה, נוכל לתקן זאת בתוכנה המתאימה. יש צלמים רבים שליתר בטחון נותנים תת-חשיפה קבועה של כ-1/3 סטופ, ע"מ לצמצם את האפשרות לקבל לבן מוחלט בתמונה.
 

k_dov1

New member
ראשית תודה רבה

שלום לך Juv, חיפשתי הרבה זמן מידע מסוג זה אשמח אם גם תכוון אותי לספרות מקצועית בעיניינים מסוג זה. כשאני מסתכל בקטלוגים של דיגיטלי לא ראיתי נתון כזה האם זה מכוון או שזה מסתתר תחת נתון מוסבה אחר? טווח של 7 סטופים למטה זה משהו כמו Kodak Tri -X אם אני זוכר נכון, מרשים ביותר נתון זה! איך מתבצעת מדידת האור ביחס למצלמת 35 מ"מ ומד אור (18% אפור)? האם יש גם כאן C.W / Matrix Spot ? האם זה רלוונטי בכלל? האם בגלל שה CCD קטן בוא נגיד קטן יותר מ- 35 מ"מ אין איבוד פרטים (50 שורות למילימטר) האם כמות הפיקסלים בכלל רלוונטית ביחס לבעיות אופטיקה? אם צריך לרשום פרטים מדויקים על פיסת CCD קטנה יש בכלל משמעות לכמות הפיקסלים או שצריך להגדיל את פיסת ה- CCD למשהו בגודל של 35 מ"מ (אני כבר לא מדבר על 6*6) תודה להתיחסותך, דב
 

Juv

New member
אז ככה...

אחת מהטעויות הנפוצות והטבעיות ביותר היא להתייחס לצילום דיגיטלי בעולם המושגים של צילום רגיל. מדובר בעולם מושגים וכללים שונה, אולם עדיין יש הרבה דברים משותפים - 1. מדידת חשיפה - אחת מהנקודות הקריטיות ביותר בצילום דיגיטלי, בעיקר בגלל הבעיה בחשיפת יתר שדיברתי עליה קודם. בנוסף, כדאי להבין שמצלמה דיגיטלית למעשה גם מצלמת על סרט הצילום וגם מדפיסה את התמונה (בהנחה מציאותית שאתה מצלם תמונות בפורמט מקובל כ-JPEG או TIFF). לכן, יש חשיבות עצומה למדידת החשיפה ואכן ניתן למצוא במצלמות דיגיטליות את כל סוגי המדידה המוכרים וסוגים נוספים (לדוגמה בניקון, בסדרת COOLPIX יש מדידת אזורים עם 256 אזורים בעוד במצלמות רגילות של ניקון יש עד 12 אזורים, אם לא לוקחים בחשבון את ה-F5). כצלם דיגיטלי, חשוב מאוד להתאים את סוג מדידת האור ןאת איזור המדידה לתמונה ולאפקט המבוקש. בד"כ האפקט של המשחקים עם החשיפה מוקצן יותר מהמוכר לך בסרט. בנוסף, שינוי החשיפה משפיע במידה מסוימת גם על הצבעים עצמם. (ועוד לא דיברנו על White-Balance) 2. הנתון של טווח החשיפה אינו מופיע בשום מקום מהסיבה הפשוטה שאין הגדרה מדויקת לרמת אחזור הפרטים האפשרית. כמו-כן, נתונים מסוג זה הם חלק מהסודות המקצועיים של החברות השונות. אם זה כל-כך חשוב לאפליקציה מסוימת, הכי טוב זה לבקש הדגמה ולבדוק. בדיגיטלי זה מאוד פשוט לבחון את התוצאות באופן מיידי. 3. כמו ששמתי לב, נושא הרזולוציה מעסיק את הפורום בצורות שונות. בקיצור נמרץ ובלי להכנס לפיסיקה תאורטית, הרזולוציה במצלמה דיגיטלית תושפע מגורמים רבים התלויים אחד בשני (או אחד ליד השני במצלמות נחותות...)- א. כמו תמיד - טיב העדשה ב. כמות הפיקסלים ביחס לעגול התמונה של העדשה (או שטח ה-CCD) (שים לב שמכיוון שקיימים CCD בגדלים שונים, עגול התמונה שיוצרת העדשה ישתנה בגודלו לפי גודל ה-CCD. מכאן ש-CCD גדול דורש עדשות שהן פיזית גדולות, כפי בניתן לראות במצלמות הדיגיטליות החדישות בהן גודל העדשה הולך ומתקרב לעדשות בפורמט 35מ"מ מקבילות). ככל שהפיקסלים צפופים יותר נקבל רזולוציה גבוהה יותר בשטח נתון. ככל שהשטח יגדל, נוכל להכניס יותר פיקסלים בצפיפות נתונה ולהגדיל את שטח עיגול העדשה בהתאם ויהי לנו קל יותר לייצר עדשות איכותיות (בדומה להבדלים בין 35 מ"מ ל-6X4.5). דרך-אגב, CCD מודרני מדיע לרמת צפיפות גדולה ביותר. כל מי שצילם ב-D1 לסוגיה יודע שמייד רואים הבדלים באיכות עדשות שונות טאפילו עדשות מאותו דגם אך מסדרת ייצור שונה, הרבה יותר מאשר בצילום על נגטיב או שקופיות. ג. איכות המעבד אנלוגי-דיגיטלי ואלגוריתם פענוח תמונה - תאר לך מצלמה דיגיטלית המצלמת בעומק צבע של ביט אחד. ברור שהיא תוכל להבחין רק בין משטחים לבנים לשחורים. מכאן שככל שאיכות שחזור הצבע טובה יותר, גם הרזולוציה הסופית תעלה. ד. לסיכום - כמה שיותר פיקסלים, רצוי בשטח גדול ככל הניתן, עם עדשה טובה ככל האפשר, מעבד אנלוגי-דיגיטלי בעל עומק צבע גדול ככל האפשר, ואלגוריתם מתקדם ובעל אפשרויות כוונון משתמש רבות ככל האפשר יתנו את התוצאה הטובה ביותר. ה. השורה התחתונה - הכי כדאי לבדוק! נגשים, מצלמים, לוקחים את התוצאות על CD ובודקים בבית. מהנסיון שלי, אנשים תמיד מופתעים מאיכות התוצאה של מצלמות 3.34 מהדור הנוכחי. בנוסף, בניגוד לדעה הרווחת, גם בצילום דיגיטלי יש חשיבות מכרעת לרמת הידע והכשרון של הצלם או הצלמת. *** גילוי נאות - אני קשור לחברת ניקון (מה שאומר שאני מכיר את מוצריה, אם זה יכול לעזור למישהוא) ***
 

k_dov1

New member
שוב פעם,

שלום, תודה רבה על ההשקעה בתשובה. אני מדבר על מצלמות כגון D1X או 1D (ניקון וקאנון) לפי מה שאני מבין: ככל שמספר הפיקסלים יותר גדול כך ניתן ליצג יותר צבעים. וככל שצפיפות הפיקסלים גדול יותר הרזולוציה טובה יותר. ולכן לפי מה שאני מבין, אם הצפיפות טובה מאוד וחישן הCCD גדול ניתן לאחסן מידע רב עם הרבה פרטים על פיסת ה CCD. אני לא מוצא קשר בין כמות הפיקסלים לצפיפות הפיקסלים? מה זה שווה אם יש המון פיקסלים אבל הם מרוחקים זה מזה? ואז מביעים תוכנה כדי להשלים את ה"רווח" בינהם - זה רווח תוכנתי בלי הפרטים האמיתיים? הלא כן? בשאלתי מקודם התכוונתי לאיך "מד האור" פועל בדיגיטלי לעומת אנלוגי מה זאת אומרת? מד אור מובנה במצלמה אנלוגית מכוייל לתת חשיפה נכונה כאשר "גוף ממוצע" מחזיר 18 אחוז מן האור הנופל עליו. והשאלה שלי מה האקוויולנט בדיגיטלי? האם השתנה ה"גוף הממוצע" הוא כבר לא מחזיר 18 אחוז מן האור הנופל עליו? ...... או שיש גוף ממוצע חדש? או קיי הבנתי שיש מטריקס 256 חלוקות אבל כל אחד מהן מודדת משהו בנפרד? לגבי איכות עדשה: היות וה CCD אפילו ב- D1 וב D1X קטן יותר מ24*36 מ"מ נדרש דיוק מאוד גבוהה מלרכז את הדמות על הCCD, וגם צפיפות גבוהה ראיתי בפוטו הדר תמונה שצולמה ב- D1X והודפסה שם על מדפסת אפסון על נייר אפסון בגודל A3 זה הזכיר לי הגדלה ממצלמת כיס, די איכותי אבל לא נפלתי מרוב התפעלות?. באופן כללי מתי להערתך ניתן יהיה לרכוש גוף כזה במחיר סביר כדי שאפשר יהיה לנצל את העדשות הטובות של ה- SLR הנוכחי? נ"ב בסוף שכחת את הפירוט לגבי WHITE BALANCE אודה להתיחסותך המקצועית תודה, דב
 

Juv

New member
נסיון לתשובה מעמיקה

בשביל לענות באופן רציני, צריך קודם כל שתבינו שמצלמה דיגיטלית מצלמת בשחור-לבן. אלמנט ה-CCD אינו רגיש לצבעים אלא רק לרמות אור. ככל שיפגע בו יותר אור, רמת המתח של כל פיקסל תעלה בהתאם לכמות האור שתפגע בו. כדי לקבל מידע צבע מהתמונה בשחור-לבן שצילמנו, על כל פיקסל ב-CCD יש פילטר קטנטן באחד מצבעי היסוד - R (אדום), G (ירוק) או- B (כחול). בדרך זו כל פיקסל רושם את רמת האור הנובעת מערוץ צבע אחד בלבד. לאחר הצילום, המצלמה מבצעת תהליך מורכב ביותר של ניתוח סטטיסטי ומשלימה את שני ערוצי הצבע החסרים בכל פיקסל. כך אנו מקבלים מצב בו לכל פיקסל שלושה ערוצי צבע המאפשרים קבלת צבעים מלאים. החלק הראשון בתהליך - רישום רמות המתח שהצטברו ה-CCD הוא למעשה המקבילה לנגטיב. החלק השני - הפיכת מידע חלקי זה למידע צבע מלא מקביל להדפסת התמונה. עכשיו - לא בהכרח ככל שמספר הפיקסלים גדול יותר ניתן לייצג יותר צבעים. ככל שעומק הצבע גדול יותר, המצלמה מסוגלת להבחין בין מספר צבעים גדול יותר. אין שום קשר ישיר למספר הפיקסלים. בכל המצלמות הדיגיטליות הרציניות תראה שני נתונים - הראשון הוא עומק הצבע של הממיר האנולגי-דיגיטלי והשני עומק הצבע של הקבצים הנוצרים במצלמה. הממיר האנולגי-דיגיטלי הוא אותו רכיב הקורא את רמות המתח האנולוגיות שהתקבל ב-CCD וממיר אותן לרמת דיגיטלי. ככל שהמסננת (אומק צבע) שלו צפופה יותר, נקבל זיהוי של גווניים רבים יותר. תוכנת המצלמה אחראית להמיר את המידע החלקי הזה למידע צבע מלא ולשומרו בקבצים בפורמט סטנדרטי. ככל שתוכנה זו איכותית יותר, מובן שהיא תוכל לזהות מספר צבעים גדול יותר (עד המגבלה של עומק הצבע המקסימלי שפורמט הקובץ מאפשר). בד"כ, מלמות דיגיטליות מצלמות במשהו בין 8 ביט ל-12 ביט ושומרות קבצים בעומק 8 ביט. היתרון של מצלמות איכותיות הוא שניתן לקבוע פרמטרים שונים לתהליך השלמת מידע הצבע ע"מ לקבל תוצאות טובות. חלק מהמצלמות מאפשרות לשמור קבצים בפורמט RAW שהוא למעשה תמונת ה-CCD לפני המעבר לתוכנת המצלמה. כך נשמר עומק הצבע בו מצלמת המצלמה. מובן שקבצים אלה אינם ניתנים לפתיחה בתוכנות סטנדרטיותף אלא רק בתוכנות ייעודיות, בד"כ של היצרנים. היתרון בשיטה זו שהצלם יכול אחרי הצילום לבחור כיצד להשלים את מידע הצבע. נראה לי שזה מספיק בשביל פעם אחת. תשאלו שאלות אם יש, ונחזור מחר.
 

Juv

New member
נכון, כי -

השאלות של דב מקיפות תחומים עצומים שעל כל אחד נכתבים עשרות הודעות פורומים, עצות ומאמרים. מכאן שנסיון לענות "לפי הסדר" רק יגרור עוד עוד שאלות. לכן, נרא לי "יותר עדיף" להתחיל מהבסיס, ולאט לאט להתקדם לפי השאלות של דב ושל האחרים. כך יהיה לי הרבה יותר קל לסדר את הדברים ולכתוב אותם באופן מובן (אחרי שאני קורא כל הודעה שאני מעלה, אני נזכר בעוד 20 תיקונים שהייתי צריך לעשות) ולכן יותר קל להבין את כל הסיפור הזה. אני מזמין כל מי שרוצה לשאול שאלות בתחום להעביר אותן בת´רד הזה. אני ואחרים ננסה לענות עליהן לפי סדר הגיוני.
 

SkyEye

New member
זה נכון לפעמים, לא נכון במצלמות

המצוידות במנסרה ובשלושה חישני CCD . לצערנו הצרכנים מדובר כיום כמעט אך ורק במצלמות וידאו, ובהן איכות הסטילס עדיין אינה מרקיעה לשחקים.
רון
 
למעלה