לאסף....
בבקשה... שו"ע אורח חיים סימן קכד (ד) כשש"צ חוזר התפלה הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן ואם אין ט' מכוונים לברכותיו קרוב להיות ברכותיו לבטלה לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין ט' זולתו ויכוין לברכת החזן: (י"א שכל העם יעמדו כשחוזר הש"צ התפלה): (הגהות מנהגים): (9) משנה ברורה סימן קכד (כ) יעמדו - טעמם כיון שמכוונים ושומעים מש"ץ ושומע כעונה וכאלו מתפללין בעצמם דמיא וכן היה מנהג הקדמונים ועכשיו בעו"ה כל אחד עושה כפי דעתו ומהם יושבים ומשיחים [פמ"ג] (כ) ובתוך ד"א לש"ץ לכו"ע אסור מדינא לישב בעת חזרת הש"ץ ספר קצור שו"ע סימן כ - דין חזרת תפלת הש"ץ (א) כשפוסע הש"ץ מתפלה שבלחש, עומד במקומו כשיעור הילוך ד' אמות, וחוזר למקומו ואומר בלחש ה' שפתי תפתח וגו', ומתחיל בקול ברוך אתה וכו'. וכל אחד יזהר לשתוק אז ולשמוע היטב, ולכוין למה שהוא אומר, ולומר ברוך הוא וב"ש ואמן על כל ברכה כראוי. ואפילו ללמוד אסור ועוד עיין מ"ב קכד יז וכו'] בשעה שהש"ץ חוזר התפלה ואצ"ל שצריכין ליזהר משיחה בטלה. ומי שנקל לו יש לו לעמוד כמו שהוא בעצמו מתפלל ש"ע, או בעינים עצומות או לראות תוך הסידור מה שאומר הש"ץ. ספר חיי אדם - חלק ראשון - כלל כט (א) הש"ץ חוזר התפלה, וצריכין הכל לשמוע ולענות אמן על כל ברכה וברכה. ואם אין ט' שומעים ועונין, הרי כל הברכות שמברך הם לבטלה ועונשן גדול מאוד, ולכן צריך כל אדם לשתוק, ואפילו ללמוד אסור בשעת חזרת הש"ץ. וי"א שמחויבים לעמוד בשעת חזרת הש"ץ. ספר בן איש חי - הלכות שנה ראשונה - פרשת תרומה [י] אם גמר אדם תפלתו קודם שסיים השליח ציבור, לא ישיח, ולא ילמד אפילו בדברי תורה בין לחש לחזרה, אלא עומד ושותק וממתין עד שיתחיל השליח ציבור החזרה, ויכוין דעתו לשמוע החזרה מתחלה ועד סוף, ולא ילמוד בתוך החזרה, וכל שכן שלא ישיח, וצריך שיעמוד על רגליו עד סוף החזרה ולא ישב, ורק זקן או חולה וחלוש המזג הרבה, דקשה לו אם יעמוד, אז ישב, עוד?....
