שאלה לציפי

מירה ח.

New member
שאלה לציפי

שלום ציפי, אנחנו מכירות מפורום פמיניזם, ויש לי אליך שאלה\בקשה: קיבלתי מכתב מגולשת ב"הדרך למעלה", השואלת לגבי זכויותיה כאישה עובדת בהריון. עיקרי השאלה: "אני עובדת בחברת X במשרה מלאה בתפקיד ניהולי. לפני כחודש עברתי בדיקת מי שפיר (אני בהריון ומעל גיל 35) בעקבות הבדיקה נעדרתי 3 ימים ממקום עבודתי. הצגתי אישור רפואי למבטחים אולם הם חזרו אלי בטענה שלא מגיע לי החזר עבור בדיקות. שאלתי היא האם איו לי זכויות בתור אישה בהריון ואינני זכאית להעדר ממקום עבודה בגלל בדיקה כמו מי שפיר ?" אמנם נראה לנו שכנשים אנחנו יודעות "בערך" מה זכויותנו במצבים כאלה, אולם הייתי רוצה לקבל ממך תגובה סוקרת וכללית יותר לגבי נשים במצב כזה: מהן באמת זכויותיהן בחוק? מהם המצבים בהם מעסיק מפר זכויות אלו? באילו דרכים יכולה אישה להתגונן או לשמר את זכויותיה? מה הסעד שיש לה במקרה כזה ובמיקרים אחרים? אשמח לקבל עזרתך - ואם תרצי לפרסם על כך מאמר ב"הדרך", עוד יותר טוב, בתודה, מירה.
 

ציפי ג

New member
בדיקות בהריון

חוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954 [תיקון אחרון 4/4/01] . . ======================================== (ה) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג) (1), רשאית עובדת להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חדשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות (להלן - התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה. בפסקה זו, "רופא נשים" - רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה שניתן לו על פי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976 6 (להלן - הפקודה), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת התואר האמור, במוסד מוכר לפי הפקודה, בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור. (2) תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על אחת מאלה: (א) לגבי אשה העובדת שבוע עבודה מלא, כנהוג במקום עבודתה, יותר מארבע שעות ביום - 40 שעות במשך חדשי הריונה; (ב) לגבי אשה העובדת עד ארבע שעות ביום, שבוע עבודה מלא כנהוג במקום עבודתה - 20 שעות במשך חדשי הריונה. איך שאני מבינה את החוק, למעביד אסור לקזז לה מהשכר יותר מארבע שעות ליום העדרות, בשל בדיקות. כך שמגיע לה 4Xשלוש שעות עבודה. אבל, הם אולי יכולים להתלות בעובדה שזה לא בא מהפניה של טיפת חלב. וגם הם יכולים להתלות בעובדה שהבדיקה נמשכת רק חצי יום והם לא מחויבים לשלם לה עבור השכיבה לאחר הבדיקה. וזו גם הסיבה, ד"א שחוקקו גמלת שמירת הריון - הריון לפי החוק אינו מחלה, והסולבת מקשיי הריון, לא זכאית לימי מחלה.
 
סליחה שאני מתערב ...

השאלה הופנתה לציפי ולכן לא עניתי. אבל, אני רק רוצה להעיר ש"מבטחים" היא לא המעסיק של העובדת אלא המקום שבו המעביד מבטח את חובתו לשלם דמי מחלה. אם לפי החוק המעביד חייב לשלם - אז הוא לא יכול להתחמק באמצעות זה ש"מבטחים" לא משלמת. שיעשה לעצמו ביטוח יותר טוב, אם הוא רוצה. אבל העובדת לא כפופה לתנאי הביטוח של מבטחים, ואם יש לה זכות לקבל מהמעביד דמי מחלה או שהמעביד לא ינכה לה ניכוי לפי חוק עבודת נשים, היא אמורה לדרוש את זה מהמעביד ושהוא ינסה לקבל ממבטחים מה שהוא יכול.
 
ועוד הערה ... (לא יכולתי להתאפק)

כמו שאמרה ציפי - "הריון" איננו מחלה והפסיקה אכן קבעה שגם שמירת הריון, שנועדה לשמירה על העובר ולא באה בגלל מחלה של האם - איננה מחלה. אבל זה לא אומר שאשה בהריון איננה יכולה להיות "חולה" וזה חל גם במקרה שה"מחלה" באה עקב בדיקה שקשורה להריון. אם לאחר בדיקת מי השפיר העובדת היתה במצב שלפי חוק דמי מחלה מוגדר "מחלה" אז היא זכאית לדמי מחלה. אפילו שזה נובע מההריון. ההגדרה של מחלה בחוק דמי מחלה היא ככה: "אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי". תהיו בריאים.
 

ציפי ג

New member
תהינה בריאות

"מצב בריאותי לקוי". אחד מרופאי הנשים שלי, התווכח איתי פעם חצי שעה, שהריון אינו מצב בריאותי לקוי, אלא זה מצב אופטימלי של גוף האשה. הוא היה מאוד משועמם אותו יום. (וגם אני).
 
למעלה