אני לא מסכימה איתך גליה..
בתור פונדקאית בדימוס,שסיימה תהליך מצויין, עם היד על הלב-אני לא אהיה מוכנה לעשות זאת שוב (עם כל הצער לגבי להזוגות המיועדים) מהרבה סיבות,
קצת קשה להסביר מעל גבי הפורום, אם תרצי הרחבה את מוזמנת לפנות אלי במסר ונשוחח בטלפון, בגדול הסיבות הן משפחתיות בעיקר- לא בגלל שהמשפחה לא תומכת (כמו שגילי סברה) אלא בגלל
1.הילדים- לא משנה כמה תסבירי להם שהתינוק לא שלנו ואנחנו נותנים אותו- לילד תמיד יש איזושהי תקווה שבסוף התינוק יישאר אצלנו (בדיוק כמו שילדים להורים גרושים תמיד יקוו שההורים עוד יחזרו אחד לשנייה ולא משנה כמה יסבירו שאין מצב שזה ייקרה).
2.במקרה שלי-הבעל. פעם אחת זה נפלא, הוא היה מאוד תומך ומבין ומתחשב אך אני לא מוכנה לעבור שוב את הטלטלה הרגשית הזאת וה"נזקקות" לעזרתו עבור ילד שאינו שלו (גם אם הוא יסכים שאעשה זאת שוב)
3. והדבר העיקרי- הלידה!! הלידה זה מצב מסוכן מאוד!!! לא סתם אומרים אחרי לידה "הגומל" רק כאשר מועד הלידה התקרב הבנתי את גודל הדבר וההקרבה שאני עושה, כשפונדקאית עומדת לפני לידה- יש קצת התרגשות לגבי איך ההורים המיועדים יגיבו וכד' אך אצלי היה בעיקר פחד! פחד גדול שאעבור את הלידה בשלום.שמשפחתי חלילה לא תשלם את המחיר בכך שתאבד חס וחלילה אמא,בת,אישה.
כשאין את הציפייה לילד וליום שאחרי אז נשארים עם המעמד עצמו-מעמד הלידה -שהוא מסוכן .
שלא תבינו אותי לא נכון, אני מאוד שמחה שעשיתי את זה,
אך באמת לקראת הלידה הבנתי מה זו לידה וגם לאחריה (הייתה לי לידה מאוד קשה שבאמת רק בנס הסתיימה בשלום) וזו הסיבה העיקרית שבגללה לא הייתי מוכנה לעשות את זה שוב (ואין מחיר בעולם שעבורו הייתי מוכנה להקריב את החיים שלי פשוטו כמשמעו שוב עבור זוג אנשים זרים)
ולכל הפונדקאיות-באמת כל הכבוד על המעשה הנהדר הזה שאתן עושות ולבני משפחתכן שמקריבים כמעט כמוכן
אנצל את ההודעה הזאת בכדי להציע את עזרתי/תמיכתי בפונדקאיות
מי שמתלבטת, או שכבר בתוך התהליך אשמח לענות לשאלות ואף ללוות אתכן בתהליך (מיותר לציין שבהתנדבות)
המון בהצלחה לכולם!
