דמו-גיאוגרפיה.
דמו-גיאוגרפיה הוא תחום המחקר ההופך מקובל יותר ויותר. כלומר, ההשלכות הגיאוגרפיות על המאפיינים החברתיים. במקרה הזה, מדובר יישובים הממוקמים באיזורים קשים למחייה - פריפריה, מדבר, איזורים הרריים, תמיד (והדבר תקף לגבי כל מדינות העולם) יחיו בפערים חברתיים נמוכים יותר משכניהם למדינה. היות ומרבית האוכלוסיה הערבית מתגוררת ביישובים הממוקמים בלפחות אחד מאיזורים אלה (הבדואים, שהם המגזר העני ביותר במדינה, מתגוררים באיזורים הכוללים את שלושת המרכיבים), ובד"כ חברות ממעמד כלכלי נמוך יותר הן חברות דתיות ומסורתיות יותר ביחס למרכזים העשירים והחילוניים (עיירות פיתוח אל מול המרכז כדוגמה), נדמה כאילו ערביי ישראל הם דתיים אדוקים כולם, בעוד שבאיזורים מעורבים דוגמת תל אביב או חיפה הרוב הינם חילונים או בעלי זיקה מסורתית בלבד (גם בציבור היהודי אגב המרבית המוחלטת של היהודים רואים עצמם כמסורתיים). בסופו של דבר אפשר לומר שרובם של ערביי ישראל הם מסורתיים או בעלי זיקה לדת, אבל זו הגדרה כל כך ערטילאית ונתונה לפרשנות שקשה להסתכל עליהם כעל מקשה אחת.