ועדיין..
למרות שאני בטוח שאת אחות מיומנת ומקצועית, בכל זאת יש דברים שאת לא יכולה להתייחס אליהם: - תאונות דרכים - קצת קשה לתאר את הקינמטיקה של התאונה בלי לראות אותה (מי היה לכוד, כמה זמן, סוג התאונה ועוד כל מיני דברים קטנים ו"לא חשובים" - מה שנאמר בבית החולה על ידי המטפלת הפיליפינית/רומניה/תאילנדית/כורדית/צ'רקסית (מחק את המיותר, ובלי להפגע בבקשה) שלא הצטרפה לפינוי - מצב החולה בהגעת הצוות - במידה ומדובר על חולה שאיבד הכרה בגפו - קצת קשה יהיה להוציא ממנו אנמנזה בקשר לכך... - ועוד די הרבה דברים. חוץ מזה, אם לא נרשום בטפסים, איך נכסת"ח את עצמנו?...
* דרך אגב, בשביל לקבוע ככה חד משמעית שטפסים (או מידע) מאמבולנס לבן זה דבר שאפשר לוותר עליו, אני חושב שקודם כל צריך לדעת איך לקרוא אותם. לפני מספר ימים במהלך משמרת לילה פינינו חולה לאחד מבתי החולים המרכזיים בארץ. הקריאה התקבלה לגבי חשד לאפנדיציטיס. בהגיענו - לא אפנדיציטיס ולא נעליים, אלא כנראה קלקול קיבה. מקרה שכיח. בסיכומו של דבר, בטופס הדבר סיכמתי כ- קוד הזנקה - 001, חשד לאפנדיציטיס, וקוד רפואי - 222, בעיות בדרכי העיכול. בנוסף לכך הוספתי בהערות מספר דברים, וביניהם "כאב דיפוזי באיזור בטן שמאל, ללא רגישות... " בלה בלה בלה

. את הטופס קיבלה אחות שעובדת באותו מיון מספר שנים לא מבוטל. התגובה הראשונית שלה (ומה שמראה שהיא אכן, קוראת את הטפסים..) - "כל הכבוד. אפנדיציטיס בצד שמאל. נו, מי הגאון שכתב את זה? אתה??". כך שאני חושב שלפני שמוותרים על הטפסים, רצוי לפחות פעם אחת להבין מה כתוב שם.. (למרות שאני מסכים שבמקרים מסויימים, האינפרומציה הגלומה בטופס אינה יעילה בכלל. אני חושב שהרבה תלוי בצוותים ובמידת ההקפדה - קחו לתשומת לבכם)