למה אדם בן 40+ שמודיע שהוא מפסיק להתנדב למילואים הוא סרבן
וחרדי שאומר "נמות ולא נתגייס" הוא לא?
לא נכנס לדיון בין אחרים אבל רק נזכיר, בזמנו אף אחד לא צווח בכיכרות 'אני מפסיק להתנדב למילואים'. זאת התבטאות שהומצאה רק מאוחר יותר, לאחר שהתגלו נזקי הסרבנות הקשים. הצרחות בכיכר היו לגמרי 'אני אסרב להתייצב' ואלו היו הכותרות, הן בשם אותם סרבנים/מפסיקי התנדבות והן כפי שכולם ללא יוצא מן הכלל פירשו את הדברים, קרי כותרות התקשורת (שכמובן התלהבו מעוד ועוד ידיעות על סרבנות, בשם הזה ובמונח הזה).
בדרך אגב נזכיר, רבים מדברים על כשלון המדינה לעמוד בחוזה (מדומיין, ערטילאי) בינה לאזרחיה לחובתה להגן עליהם. אולם אותו כנ"ל מתקיים לגבי מה שמכונה היום 'התנדבות למילואים' כמובן. מי שמקבל מהצבא מקצוע צבאי (למשל טייס) שהצבא השקיע בו רבות, הצבא עושה זאת בידיעה שאותו חייל ימשיך גם לאחר שתסתיים חובתו הרשמית 'להתנדב' לשירות. זה חוזה בלתי כתוב שאין חייל שמקבל מקצוע (יוקרתי) כזה שלא מודע לו. אותו חייל שמפסיק אם כן 'להתנדב למילואים' כפי שזה מכונה היום (סרבנות בפי כל עד שמיני עצרת התשפ"ד וההבנה למה שהיא גרמה) מפר בכך את החוזה בינו למדינה/צה"ל, לא פחות מכפי שהמדינה כשלה בעמידתה בחוזה ההגנה שנטען כלפיה.