שאלה למי שחטיפים הם שגרה בביתה

[דיליג]

שאלה למי שחטיפים הם שגרה בביתה

באמת שואלת, באמת תוהה ולא מבינה: אחרי דיון ארוך עם בעלי בדרכנו חזרה מחברים שאצלם כל ילד מקבל שקית שלמה של חטיף כלשהו בכל הזדמנות, על השאלה למה הם עושים את זה, חשבנו לשאול פה, ככה אולי נקבל תשובה: למה לתת חטיפים? מה הרציונל? שואלת באמת ובתמים! הצלחנו למצוא אך ורק סיבות למה לא, חוץ מהטיעון שהעלה בעלי, שזה משמש כלי להפעלת לחץ, ואני לא כל כך מקבלת את הטיעון הזה

 

[פרת וחידקל]

לא שאצלנו כל ילד מקבל שקית של חטיף

בכל הזדמנות, אבל אני יכולה לנסות לענות לך: כי זה טעים ומשמח את הילדים וההורים נהנים לשמח אותם. כי ההורים בעצמם אוהבים חטיפים והם לא יכולים לאכול בלי לתת לילדים. בגלל מה שבעלך אמר (אפשר להתנות את קבל החטיף בהתנהגויות מסוימות). כי מרגישים שהילדים לא אוכלים כלום וככה לפחות נכנס משהו. כי לילדים בררנים קשה למצוא מה לתת כנשנוש ביניים. כי קל לקחת את זה לדרך וזה לא מתקלקל. כי לא מרגישים צורך לתת הצדקה לכל בחירה. כל אחד יכול למצוא אלף התנהגויות של הורים אחרים שנראות לו תמוהות ולא מוצדקות. כל עוד את לא נתקלת בהזנחה או התעללות - עזבי. תעשי מה שנכון בעינייך, ותני לאחרים לעשות מה שנכון בעיניהם.

 

[מלא שנים aaykss]

מסכימה מאד עם פרת

אצלנו אין חטיפים בבית מסיבה אחת בלבד- אם יהיו אני אוכל את כולם. אני חיה על ג'אנק,פחמימות בלבד,מאפים ומתוקים. למה? ככה טעים לי. רותם ושחר אוכלים מאד בריא,המון ירקות ופירות. למה? כי ככה טעים להם. כשיורדים לפארק אני קונה בדרך חטיף,שיהיה,כי לכל מי שבא לפארק יש ולא בא לי שירגישו יוצאי דופן. והאמת שלשאלה שלך "למה" יש לי מליון תשובות, אבל על כל התנהגות אפשר לשאול את זה וזו לא חוכמה כי אני בטוחה שלכל אחת מאיתנו יש התנהגויות שהיא מאד שלמה איתן,ואחרות היו תוהות בינן לבין עצמן למה היא נוהגת ככה.

 

[adif11]

 

[NORD]

כנראה כי זה טעים. נראה לי מאוד הגיוני.

 

[mirmirmir]

כי הם אוהבים וזה כיף להם

אצלנו יש חטיפים, די הרבה מדובר במארזים של השקיות הקטנות וככה כל אחד מקבל שקית (גם ילדים שבאים להתארח) אוכלים בדרך כלל שקית ביום, לפעמים לא אוכלים בכלל מדובר בילדים שאוכלים מסודר, משחקים בחוץ והם חיים בריאים ומאושרים. ואם שקית תפוצ'יפס משמחת את הבת שלי - אני לא רואה סיבה לא לתת לה מיר

 

[Sophalin]

אם היית רואה את תהליך ההכנה

אולי לא היית נותנת...

 

[סימןשאלה1]

אפשר להגיד את זה גם על המון מזונות בריאים

מפעל לייצור מזון הוא ממש לא מראה מעורר תאבון.

 

[נושי 14]

אצלנו יש ממתקים

הילדים שלי לרוב מעדיפים דברים מתוקים אבל יש גם חטיפים. אני מחזיקה בבית כי לפעמים חברים שלהם מעדיפים חטיף מלוח ולא שוקולד, כי לפעמים לילדים שלי בא, לפעמים גם לנו. כשאני נפגשת עם חברות שאני יודעת בוודאות שיביאו גם אז לוקחת. בשגרה לא נותנת לכל ילד שקית ביד אלא שמה בצלחת (לפעמים את כל השקית, לפעמים חלק) אהה ושמאי היתה איתי בבית היה לי קבוע בתיק שלה כמה שקיות במבה (הכי קטנות) למקרה שהיא רואה מלא ילדים עם ורוצה גם. בקיצור לא רואה ממתקים כאויב אלא כשגרה. ברור שיש עליהם הגבלה ואי אפשר לאכול כמה שרוצים.

 

[הדרית30]

אצלינו מקבלים

אצלינו החטיפים נמצאים במקום זמין ומי שמתחשק לו יכול לקחת. ההגבלות היחידות הן שלא ניתן לקחת לפני ארוחה. הילדים אוכלים רגיל. אנקדותא קטנה, אתמול בבוקר בן ה - 7.5 בא אלי עם שקית חטיף ושואל, אמא מה עם ארוחת בוקר, אני רוצה כבר לאכול חטיף. הוא אכל ארוחת בוקר מלאה ולקינוח סיים בחטיף. זה לא משהו שבשיגרה שהוא מחכה לחטיף על הבוקר, הממוצע זה שקית אחת ביומיים, זה לפי הקצב שאני ממלאת את הארון ואין לי בעיה עם זה. להיפך, אני מאוד מרוצה שהם לומדים שזה תמיד זמין והם יכולים לשלוט בזה.

 

[דיליג]

תגובה מרוכזת

קודם כל תודה לכולן על התשובות נראה לי שאולי לא הייתי ברורה מספיק חטיפים זה ממש ממש מזיק, מבחינות רבות: 1. זה מזיק לבריאות 2. זה נדבק לשיניים עד שמצחצחים אותן בערב 3. יש לזה שקיות צבעוניות מרשרשות ... לפירות, תפוח למשל, אין, משום מה

וזה מזיק לסביבה וגם לכל תפיסת הצרכנות, שגם ככה אצל ילדים מאוד מוטה לפי אריזה, דמויות וכו' 4. זה ממכר, מעט לא מספיק 5. זה יקר! 6.זה כל כך מתובל שזה מטשטש את חוש הטעם ומקהה אותו, וכך כל אוכל מצריך עוד מלח ושמן - וזה מזיק ויש עוד - ברור שיש עוד - אבל בינתיים השאלה היא: כל אלה לא מטים את הכף אצלכן, מי שנותנת כשגרה חטיפים, לרעת החטיפים? כי זו בעצם השאלה שלי - למה לתת חטיפים (בעיניי זה רעל, אגב, וגם אני חולה על זה ונמנעת) לילדינו הרכים למרות כל אלה, בימים שבהם סוכרת והשמנת יתר הם מכת מדינה? ולמה אני שואלת את זה כאן? כי אם אני אשאל חברים - לא יישארו לי חברים. כי זה ביקורתי וקטנוני ומתנשא. לפחות קצת, לפחות ככה אני מרגישה

 

[מלא שנים aaykss]

אנסה לענות לך (ארוך)

לא חושבת שאני נמנית על קבוצת היעד שציינת אבל בכל זאת הפריעו לי חלק מהדברים שכתבת. אני מאמינה שלכל דבר,לכל פעולה או אמונה או מעשה או דרך חינוך, יש סקאלה. יש הורים שמאמינים בלינה משותפת עד גיל 18, יש הורים שבגיל יום כשחזרו מבית היולדות כבר נוקטים בשיטת "חמש הדקות". יש הורים שחושפים הילד לטלוויזיה באופן מבוקר כשה"ילד" בן 60, ויש הורים שישימו התינוק מול טלוויזיה כשהוא בן שבוע. וכן-יש הורים שנותנים חטיף כל יום, ויש הורים שלא נותנים חטיפים בכלל. אני לא מאמינה בקיצוניות-לא לפה ולא לפה. מאמינה גדולה בגבולות ובחינוך, ומאמינה גם שמגיע לילדים להנות ולכייף.את יודעת מה? גם אם,רחמנא ליצלן,זה לא בריא. הם ילדים. יהיו להם כל החיים לחשוב על מה מותר ומה אסור ומה בריא ומה לא בריא.וכל עוד ההחלטה אצלי, מותר לפעמים גם לפנק אותם סתם כי מגיע להם.ומגיע להם (לפחות לשלי

). וכל מה שציינת-בכלל לא רלוונטי מבחינתי ולא נכנס לרדאר שלי, כי זה בסדר גם לעבור על החוקים לפעמים.והחוקים שלך הם לא בהרכח החוקים שלי,או שלה,או של ההיא. ואני חושבת שיש בהודעה שלך (את מודעת לזה לכן אני כותבת) משהו מתנשא ושיפוטי מאד, כי כאמור-בטוח לך יש שיטות או גישות שאני נניח ממש לא מסכימה איתן, אבל אני לא אפרוט לך כאן בנקודות מה את עושה לא בסדר. ומשהו אחרון- אני חותמת לך, כמעט מוכנה להתערב, שילדים שגדלים בבתים בלי חטיפים-יהפכו להיות אלו שאוכלים אוכל הכי לא בריא בבגרותם.כמעט מוכנה לשים כסף על זה. זהו,סיימתי (תחשבי כמה ארוך הייתי כותבת לוּ כן הייתי מאלה שנתונות חטיפים כל יום..)

 

[פישים]

אל תשימי על זה כסף, אני גדלתי בבית בלי

כלומר כמעט בלי וגם כמעט בלי מטוגן. ולגבי ה"הם ילדים" - אני ממעטת כי אני חושבת שמה שנכנס להם כרגע לגוף מהווה אבן בניה, הם גדלים ובונים את הגוף עכשיו (מה שיהיה פחות קריטי בבגרותם), כך שחשוב לי שאבני הבניה תהיינה מיטביות. אז אני לא שולטת על האוכל בצהרון, או בימי הולדת, אבל משתדלת שאבני הבניין תהיינה טובות, מרבית הזמן, כשהדבר בידיי.

 

[מלא שנים aaykss]

אבל

כשהם יגדלו-זה באמת יהיה נורא כל כך אם הם יאכלו פה ושם משהו לא בריא? אם הם יודעים שזה לא בריא,ובוחרים בכל מקרה-זה באמת כל כך מזעזע? הרי גם הורים שנותנים חטיפים על בסיס קבוע נוטים לנטר את הכמויות אני מאמינה, לא?

 

[פישים]

כשהם יגדלו - זה ממש לא יהיה נורא ומן הסתם זה

יהיה רק חלק קטן ממה שיאכלו (ה"לא בריא"). ולגבי הורים אחרים - יש ויש, אבל זה באמת לא ענייני. אני עושה את הבחירות שלי, והחברים של הילדות עברו תהליך שבסופו הפסיקו לצפות ממני לעבור אתם במכולת ולקנות חטיף (זה היה תהליך אגב, הגמשתי גבולות כדי שילדים של אחרים ירגישו בנוח אתנו, ועם הזמן הפסיקו הבקשות וגם לשמחתי הם גילו שלשחק הרבה יותר חשוב מלאכול, בזמן הבילוי המשותף).

 

[נושי 14]

אבל את גדלת בתקופה אחרת לחלוטין

בתקופתנו, לפחות בילדות שלי היו גם ככה מעט חטיפים והם נכנסו הביתה בהזדמנויות ספורות. השתיה לרוב אם היתה ממותקת היתה מתרכיזים ולא מבקבוקים. היה הרבה פחות גאנק ואנשים נטו פחות לאכול בחוץ היה פחות אוכל מעובד (הוא התחיל באזור התיכון) וזה היה ככה אצל כולם.

 

[פישים]

כן, אבל -

חטיפים וממתקים כן היו (אצל אחרים, נגיד כבר הייתה במבה אדומה שעוד בילדות חשבתי שהיא לא טעימה). מטוגנים - גם, אצל אחרים. אצלנו שתו מים...אכלו בכל ארוחה סלט. נכון שלא היה , או היה פחות, אוכל מעובד וגם כמעט ולא אכלו בחוץ. אתן לך דוגמא - אצל פי שלושה מרחו על הלחם קודם כל מרגרינה, לפני כל דבר אחר כולל ממרח שוקולד. אני הוצאתי ממנו את ההרגל הזה (גם לא הייתה לנו בבית מרגרינה וממילא היא תמיד הגעילה אותי, אבל זה לדיון אחר).

 

[נושי 14]

מרגרינה זה עוד טוב, אצל חברה שלי מרחו מיונז :

 

[מיסיס מייס]

מרגרינה יותר גרוע ממיונז (שגם הוא לא משו)

 

[נושי 14]

ע לי זוועתי יותר מבחינת טעם