שאלה למחשבה

schlomitsmile

Member
מנהל
לא 3 שיטות, תקופות שונות בחיים שבהן האיבחון עשוי להתבצע
בגיל צעיר, מאבחן מיומן יידע להבחין בין תגובות של ילדים נ"טים למצב המבויים, לשאלונים ולכל השאר,
לבין התגובות של ילד שמחווט אחרת, שהוא מה שמכונה על הספקטרום האוטיסטי.
גם בגיל זה, המאבחן ייעזר גם בדיווחים של ההורים, לפעמים הגננת.
&nbsp
בגיל בוגר יותר, יש יותר דיווחים מההורים ואנשי חינוך, אבל שום מאבחן רציני לא יסתמך רק עליהם.
קיומו של נתק בתקשורת בין הילד לאחרים, הוא חלק מהמידע שעשוי לסייע למאבחן להגיע למסקנה שהילד א"ס.
התועלת הטיפולית לא מובטחת, אבל יש סיכוי שתהיה כזאת.
אם ההורים וכל השאר יעשו שימוש מושכל באיבחון,
תהיה תועלת.
אם הם יראו בו איתות על כך שהילד לא מטומטם/אדיש/אגואיסט וכו'
אלא מחווט שונה מהם,
שהוא אינו מקולקל אלא "בנוי" אחרת מהם ולכן לא מובן להם,
יכולה לצמוח תועלת.
&nbsp
בגיל מבוגר, המאובחן בוחר לרוב בעצמו לפנות לאיבחון.
הוא רוצה תשובה, רוצה עזרה.
המאבחן צריך לקחת בחשבון את כל מה שכתבת על הזכרונות,
אבל אם הוא קשוב, רציני ומיומן, הוא יידע לעשות זאת.
אגב, האיבחון לא מתבסס רק על זכרונות.
 
הדברים שכתבת יפים

ונכונים אבל הם עדין באים ממקום של שמרנות מקובעת ורחוקים מלהיות ממקום של לחשוב מחוץ לקופסא במה שקשור לאוטיזם,
אם הילד הפעוט יאובחן מחוץ לקופסא והיחס אליו יהיה מחוץ לקופסא אזי כל חייו יתחילו להראות אחרת, ואם לאהאבחון השמרני יציב אותו
כילד חריג שזקוק לטיפול אינטנסיבי על מנת לנרמל אותו וזו בעצם התורה כולה במטרת האבחון של הפעוט ושל הילד,
 

schlomitsmile

Member
מנהל
הדברים שכתבת יפים ונכונים, אבל
הם עדיין באים ממקום שופטני ומבלבלים בין דעה לעובדה...

&nbsp
חשוב ומועיל להצביע על נקודות מחלוקת,
להסביר ולתאר איך כל אחד מאיתנו רואה את הדברים.
לתת ציונים וכינויים לעמדה שחולקים עליה,
לא תורם כלום לדעתי, הרבה פעמים להיפך.
&nbsp
לעצם העניין- איבחון הוא כלי.
כמו כל כלי, אם עושים בו שימוש מושכל- הוא יכול להועיל.
אם עושים בו שימוש לרעה- הוא מזיק.
כל אחד חופשי ומחוייב לבחור איך ישתמש בכלי הזה,
בכל מקרה, הבעיה, כשיש כזו, אינה בכלי, אלא בשימוש שנעשה בו.
לכן לפסול מראש את הכלי, זה לדעתי לשפוך את התינוק עם האמבטיה.
 
זהו שהדברים באים

ממקום של עובדה, והעובדה היא שאנשי מקצוע מקובעים ולא חושבים מחוץ לקופסא וזו עובדה, נכון
את ועוד כמה גולשות טוענות שיש אנשי מקצוע מסוג אחר, אז תגידו, אני אומרת שאנשי מקצוע מקובעים ואני אמשיך לטעון זאת!
ולא רק שהם מקובעים הם מעבירים את הקיבעון לאנשי החינוך שהם עובדים איתם בשיתוף פעולה מלא והם חלק מאותה מערכת,
והם גם מעבירים את הקיבעון להורים טרים בתחום בזה שהם יותר מדי מהר ממליצים לגשת לאבחונים עם ילד , ויותר מדי מהר ממליצים להורים ללכת לטפל בילד סביב השעון, כי חלון ההזדמנויות יסגר, כן והורים ואנשי החינוך מושפעים, כי כולם עדין מקובעים באותה השבלונה שצריך לנרמל.
 

ענתנוי

New member
מה אפשר לאבחן?

בגיל צעיר אפשר להבדיל רק בין רגישויות שונות לתנאי סביבה. אבחון שלא מנסה לרדת לעומק ולהבין איזה תנאים משפיעים, איך ולמה הוא סתם חרטא....

בגיל מבוגר יותר אפשר לראות את ההבדלים גם בהתנהגות החברתית, אבל בלי לאפיין את החברה ואת התנאים שעוזרים או מפריעים לילד - אין לאבחון הזה שום ערך.

בגיל מבוגר מתחילים להשפיע הקשיים בשילוב בחברה ולכן אדם שבוחר להגיע לאבחון כזה מחפש בדרך כלל סיוע מהמדינה. אדם שרוצה להבין את עצמו לא הולך לאבחון אלא מחפש אנשים שדומים לו.
 

dina199

New member
הבן של אובחן לפי סעיף 2 ואני מאוד מרוצה


אני מרוצה שהמאבחן לא התרשם מהפגישה האישית עצמה. והיו שתי פגישות בהפרש של כמה שבועות והן כללו (בשני המפגשים) שיחה עם הבן לבד, שיחה איתנו ההורים לבד, ושיחה עם כולם ביחד. והבאתי את כל המסמכים הכתובים שיכולתי להשיג מבית ספר, מטיפול פסיכולוגי קודם, מטיפול פסיכיאטרי קודם (שאלה הם שהמליצו לנו על איבחון אספרגר אחרי טיפול של שנתיים) ומרופא ילדים. לדעתי אלה לא תלונות , אלא אפשרות לבדוק את המצב לאורך זמן ולראות את נקודת המבט של כל גורם.
 
דוגמה לא קשורה ושאלת הקיום האנושי

המדינה זקוקה לכספים גובה מסים ומשתמשת בהם בהתאם לצרכים.
הבינו שיש בעיה ולכן במקומות מסוימים הפריטו.
תרחיש אחר להפריט הכל במלואו לגמרי כולל ביטול הכל
תיאורתית ע"יפ מודלים זה יעבוד נפלא יצמצם שחיתות וימנף את כל השוק
הבעייה מה עושים עם כל האוכלוסיה שתישאר חסרת הכנסה לאחר שנכנסה למערכות הציבוריות ?
הם לא ידעו מה לעשות עם עצמם
אז פעם אחד אם יהיה מי שיעיז להתמודד עם הפחד ולעשות מהלך אפשר יהיה לראות מהר מאוד שינוי
בדפוסים כי טבע האדם הוא להסתגל
אווירה כזו תתאים לאסי"ם
אלה מה מי שאמור להחליט על מהלך מלא ומקיף כזה בעצם יושב בראש מערך שלם כזה
ולכן כל עוד יש מדינות זה לא מעשי
יש איזה משחק שמסביר שדרך 6 רמות של מכרים כל העולם מכיר את כול העולם
ברמה השביעית כולנו אחד
אז הפתרון הפשוט שכל אחד יעשה רק למכריו ממילא במעגל השביעי הכל יחזור אליו
ולכן שינוי כולל יאפשר המשך שחיתות יתן לגיטימציה להמשך אבחון לצורך בידול ושימוש
רק שינוי של כל אדם בפני עצמו, שיבין, שיחוש שיחווה ואז יבחר יעבוד
ההכרח לבחור ממילא יבוא
כי תמיד ישנה בקצה השאלה
יצר האדם טוב או רע
ואז או שהטוב ישגשג
או שאין כלום
כי אנחנו בנויים ממציאות אמיתית ומציאות אשלייתית
וכל עוד המין האנושי לא בחר לחיות בשלום עם עצמו ז"א יש שמושכים לצד אחר במחיר חורבן האחר
דבר לא ישתנה
אבל החברה בנויה מפרטים והשינוי מהם יבוא
יש רעיון שמתווה דרך ממציאות אמיתית
ויש מימוש שמבוטא במציאות האשלייתית החושית
 
כל כך נכון אבל מצד שני

את מכירה דרך אחרת יותר טובה?

אני חושבת שאף אחד היום לא מכיר דרך אחרת יותר טובה כי מה שאת כותבת זה מזה נכון!!!!!!!!!!!!!! אי אפשר בכלל לא להסכים אתך מרוב שזה נכון פחד.
 
פחד לא יפתור את זה

בגלל הפחד נשארים במקום המוכר והידוע
לא הולכים למקום חדש שיביא לשינוי
זה גורם לקיבעון
וחבל
 

dina199

New member
זה שכרגע לא קיימת דרך אחרת לא אומרת

שלא צריך לחפש אותה. רק כך הדברים מתפתחים
 
האם את אומרת שהאיבחונים לא נכונים?

האם יש איבחון יתר כי מה שהעיד על המצאות של האדם על הספקטרום הוא בעמם צד שלישי?
או האם יש חוסר איבחון? כן, אני מניחה שיש, אבל האם בכמות שזועקת על אי-תקינות של האיבחונים?
 
כל אדם הוא עולם ומלואו יחד מיוחד יחודי ויצירתי

אם זה ברור שכל אחד זכאי לחופש להגשים את עצמו ובתקשורת המתאימה לו
כל האבחון מיותר
חסר טעם
כי מה שזה בודק זה את ההבדל לעומת ממוצע סטטיסטי מדומה שאף אדם לא מותאם אליו
ובתנאי חיים אופטימלים בודדים ישארו בדרגה שיזדקקו לעזרה על כל צעד ושעל
היכולות הטכנולוגיות היום אם יבחרו להשתמש בהם למטרה זו יכסו על הפער
אז זה לא שהאבחון נכון או לא נכון
זה שהאבחון מיותר
 
אתה מדבר על כל התפקודים או רק על הגבוה?

כי לדעתי תפקודים נמוכים כן חייבים איבחון ועזרה...
 
ממש לא מסכימה איתך! במיוחד בתיפקוד גבוהה

תיפקוד גבוהה
כן
צריך איבחון ועזרה.
ואני מתכוונת עזרה, לא תיוג, לא הבלטה, לא לחימה והקחדה של תופעות אוטיסטיות, ולא לימוד התנהגות נ"טית.
אלא עזרה לא"ס להסתדר בעולם הנ"טי
 
תקראי יותר טוב את מה שכתבתי

אני כתבתי שתפקוד נמוך חייב עזרה.
איך הגעת למסקנה על טענות שלי לגבי תפקוד גבוה אין לי מושג...
 
כן, תשובתי לשייך למיעוט, מקבילה לתשובה שלך
אין לי ניסיון

עם תפקוד נמוך. מתוך הבנה שלי מה זה ספקטרום אוטיסטי והבנה כללית על תיפקוד נמוך, בטוח יש צורך באיבחון נכון ועזרה לאנשים בתפקוד נמוך. לא חשבתי בכלל שיכול לעלות על הדעת שלא צריך לאבחן תיפקוד נמוך.
לעומת זאת, איבחון של אנשים בתפקוד גבוהה הרבה פעמים מתקבל כתיוג ולא כפתח לעזרה.
ולדעתי, כדי לעזור נכון, ההנבה שאדם נמצא על הספקטרום, והבנה מה זה ספקטרום אוטיסטי - פשוט חיונית!
&nbsp
ודוגמה ברמת אנקדוטה:
עכשיו נסענו אני ובעלי לשבוע לחו"ל והורים שלו ושלי טיפלו בשלושת הילדים שלנו. אמא שלי גרה 5 ימים בדירה שלי, כדי לשמור כמה שניתן על הרוטינה של הילדים. בחדר ילדים שלי - בלגאן אטומי, אני אף פעם לא מצליחה להשתלט עליו, ובמיוחד בחילופי עונות. אז אמא שלי החליטה לעזור לי בכך שסידרה חלק מן הארון - רק כדי שתוכל "לתפעל" את הילדים 5 ימים. זה טוב, לא? אמא לא צעקה, לא גערה, עזרה לי עם סידור ארון! אבל: אין לי הסבר הגיוני, אבל היא הזיזה לי דברים, שמה על מקומות אחרים, ואני משותקת, פשוט משותקת, מול זה! ולא תגידו "דברים אינטימיים שלי", רק בגדי ילדים...
 

no ease

New member
במערב לפלנד עזרה כזאת כבר קיימת ועובדת מצויין

מסכימה איתך לגמרי, שגם תפקודים גבוהים צריכים הבנה אמיתית של צרכיהם ועזרה בהתאם לכך.
אבל בשביל כך צריך שתתקיים שיחה והקשבה אמיתית, דיון וחקר אמיתיים עם בעלי המקצוע ולא הנחתה של פתרונות שמתאימים בעיקר לחברה שנמצאת בקיבעון.
או במילים אחרות - ההבדל המאד מהותי בין מה שטומנת בחובה המילה שבעלי המקצוע אוהבים להשתמש בה (מעניין מאד למה... ) 'התערבות', לעומת 'מעורבות'. הנה איך זה עובד במערב לפלנד https://www.youtube.com/watch?v=_RcebowkvBY#t=11  הכותרת היא 'טיפול אלטרנטיבי', אבל זה בדיוק מה שצריך להיות במיין סטרים!... הסרטון הזה כל כך מרגש ומעורר השראה ושווה כל דקת צפיה (ויש תרגום בעברית).
אם הורים יתחילו לדרוש ולתבוע גישת טיפול כזו בעבור עצמם ובעבור ילדיהם ולא יתפשרו על פחות מכך, רק אז יש סיכוי שמשהו ישתנה ולכולם יהיה עם הזמן יותר טוב.
זה לא פשוט, כי גורמי המקצוע השונים לא יוותרו על ההגמוניה בקלות, אבל כמאמר הפתגם "בתמידות נפילתה, גם טיפה תיקוב אבן"....
אם תהיה דרישה כזו לטיפול מעורב ולא מתערב, כזה ששם את המטופל במרכז ולא את המערכת ש"מטפלת" בו, ותהיה זניחה של המסגרות הטיפוליות המוצעות - אז השינוי יתחיל לקרות.
היצע וביקוש פשוט...
 
למעלה