שאלה למורים לפסנתר

[שומאן]

שאלה למורים לפסנתר

מה ההתייחסות שלכם לילדים שפשוט לא מתאמנים? (בדגש על ילדים כי עם מבוגים זה שונה).

אני מלמד כבר איזה 5 שנים (אחרי לימודים באקדמיה למוסיקה) ויש לי תלמיד אחד בכיתה ד, לומד אצלי כבר שנתיים, שלא משנה מה ניסיתי לעשות, הוא פשוט לא מתאמן (לרוב יושב בבית רק כמה דקות לפני השיעור).
מה לא נסיתי?
דיבורים עם ההורים - הם נשארים מאד אדישים.
לבחור קטעים שהתלמיד אוהב - תמיד. והוא באמת אוהב אותם, אפילו דברים שהוא ביקש בעצמו. אבל פשוט לא מתאמן.
מעקב צמוד אחרי ימי אימון ופירוט ספציפי על מה להתאמן בכל יום - אחרי פעם פעמים כבר לא ממש מזיז לו.

ועידכנתי את ההורים שהוא מתקדם לאט, וגם הוא יודע את זה, מצד שני גם הוא וגם ההורים רוצים להמשיך (ובשיעורים הוא באמת נהנה ומתעניין).

אבל אותי זה בכל זאת מתשכל. ואני גם חושש שאחרי 5 שנים כן יגידו - למה התלמיד נמצא ברמה כזו?
יש לציין שהוא לא מוכשר במיוחד וגם לא איטי במיוחד. פחות או יותר רמה ממוצעת ולא ילד עם קשיים מיוחדים.

האם להמשיך??

 

[Ido Gilad]

גם אני הייתי באותו המצב

כלומר, המצב של הילד, לא שלך.
כשהייתי קטן , בשנתיים-שלוש הראשונות שלי, באמת שכמעט ולא התאמנתי. אז מה? נהניתי מהשיעורים מאוד, מהקונצרטים גם אם התקדמתי מאוד לאט.
ככל שגדלתי התאמנתי יותר וכך גם גדלה אהבתי למוזיקה ולפסנתר, לא צריך ללחוץ,

 

[C a t h y]

אני לא רואה סיבה להפסיק

אם הילד רוצה להמשיך וההורים רוצים ומוכנים לשלם - אז למה לא?
אז אולי הוא לא יהיה מוצרט, אבל אם הוא נהנה מזה אני באמת לא רואה סיבה להפסיק. לא כל תחביב חייב להיות סופר מקצועי, ואם הוא לא מתאמן ועדיין מרוצה מרמת הנגינה שהוא מפיק - שיהיה לו בכיף.
אז מה אם ישאלו למה התלמיד נמצא ברמה כזו? הוא/ההורים יענו שהוא לא מתאמן (ובינינו, לאנשים שלא באמת מבינים קשה להבין מה הרמה. הם יודעים להגיד יפה/לא יפה, וגם זה בקושי).

ומעניין אותי מה ההתייחסות השונה למבוגרים

כי אני חזרתי לנגן לאחרונה אחרי כמה שנים טובות של הפסקה, ואין לי עדיין פסנתר בבית (מקווה לקנות מאוד בקרוב). יש מקום שאני הולכת מדי פעם להתאמן בו, אבל הפסנתר שם כל כך לא מכוון שהוא מכאיב לי באוזניים, אז אני הולכת לעיתים די רחוקות.
יוצא שברוב המקרים אני לא נוגעת בשום פסנתר בין שיעור לשיעור. בעצם התרגול שלי זה בשיעור עם המורה.
כמובן שאידיאלי זה לא... וזה גם די בזבוז של הכסף שלי. אבל באופן מפתיע יש התקדמות משיעור לשיעור למרות חוסר האימון, ומבחינתי לנגן פעם בשבוע בשיעור זה עדיין יותר טוב מכלום (שוב - מקווה לקנות פסנתר מאוד בקרוב).
מי שבעיקר מתוסכל מזה זו אני, כי אני יודעת שאני יכולה לנגן ה-ר-ב-ה יותר טוב. המורה שלי לוקחת את זה קצת פחות קשה ממני (היא מודעת למגבלות כמובן).

 

[adi769]

חוות דעת למורה לפסנתר

שלום למורה לפסנתר עם השאלה המוצגת, אספר מנסיון שלי,
שהייתי בן 4-5 ההורים שלי מאוד רצו שאלמד פסנתר וגם אני מאוד מאוד אהבתי פסנתר
שלחו אותי למרכז למוזיקה בתל אביב - רצוי לציין שהיום אני כמעט בן 37 , הובחנתי בשמיעה אבסוליטית מיוחדת ע"י המורה לפסנתר
אך גם אני כדבריי הוריי לא ישבתי מספיק והתאמנתי מספיק כדי להמשיך ולהתקדם,
מזיכרוני אני זוכר שאבא שלי היה מסיע אותי ובדרך לשיעור הנגינה רק חששתי מהמורה הרוסיה לפסנתר שהיתה קשוחה מאוד מאוד אליי
הייתי מגיע לשיעור עם פחדים, אני מניח בעקבות כך גם לא רציתי להמשיך לנגן אצל מורה בהמשך הדרך,
עם השנים הייתי מנגן להנאתי בלי תווים כלל אלא רק משמיעה בעיקר קליידרמן וכאלה,
לכן אם אני חווה דעתי בעניין ברור שכיום אני מבין את המשמעות והחשיבות שבחזרות ואימון ולולא כך לא ניתן להתקדם
אך ראייה של ילד היא שונה ולכן עדיף לזרום עם הילד גם אם ההתקדמות שלו תהיה מאוד איטית
ובנוסף כמובן גם להסביר לו בשפה שלו את החשיבות בלהתאמן ושרק כך יוכל להתקדם אם הוא רוצה בכך.
עד היום שאני לא מנגן כבר לפחות 20 שנה ולא נגעתי בפסנתר אני רק חולם על היום שבו ארכוש פסנתר איכותי (כי היה לי פסנתר רוסי שלא סיפק כלל את הסחורה בצלילים שלו)
לכן אני שואל ומתייעץ פה בטרם ארכוש פסנתר -החשיבות של רכישת פסנתר טוב שלא אתחרט שרכשתי ושישרת אותי עוד המון שנים
שאוכל לחזור לאט לאט ליכולת לנגן וללמוד...