מזה מופלטה?! בחיית כבר! בכל מקום אני שומעת את זה! אפילו אמיר פיי גוטמן ומיכל אמדורסקי שהופיעו היום מולנו בסופרלנד לא הספיקו לדבר על זה! בסדר? אפשר כבר להסביר לפרסית/רומניה/צכית/אוסטרית/גרמניה מזה מופלטה?
בצק מטוגן דק-דק. אפשר לשים עליו חמאה ואפשר דבש ואפשר מיליון דברים אחרים. הוא לא "מטוגן עם חמאה ודבש". באמת, שלי! אני אוציא אותך מהכיתה. אצלנו לא מכינים טופי לבן כזה.
חזרתי לא מזמן ממימונה בביתה של חברה-של-אבא-שלי. (היא לא מרוקאית, אך היא הייתה נשואה לאחד... וזה הרי תיוץ מספיק במקומותינו לערב נוסף שכולו... אוכל-בלתי-מזין!) היה נפלא, וטעמתי לראשונה בחיי מופלטה. וגם הכנתי לאחרים. היו אצלנו דתיים שבטלפון הודיעו שבגלל שזה הוכן מקמח מלפני פסח- הם לא יאכלו. כמובן שזה לא עבד- מחר הם יקיימו מניין ק"ג-מים בדיוק כמו כולנא... מבטיחה להכין מופלטה למפגש הבא. (ולו משום שזה בערך המאכל הכי קל להכנה שאני מכירה)
"הרזיתי" אפילו עדיף על "רזיתי". נמאס לי כבר להגיד את זה, אז אקצר בפרטים, אבל הפעיל הוא בניין שמציין שינוי מצב, ואילו בניין קל הוא בניין אקטיבי גרידא, ולכן הרזיתי/השמנתי טובים בדיוק כמו הסמקתי, הורקתי, החוורתי, החלמתי וכו. לעומת זאת, רזיתי ושמנתי יכולים להתאים רק אם היתה שם כוונה מראש, מעשה אקטיבי, ולא משהו שקרה באופן טבעי, ואני מאוד לא מחבבת אותם, מעצם היותם "פעלי תיקון-יתר" כאלה. אמור מעכשיו(כמו שאמרת עד כה): הרזיתי/השמנתי. זו עברית נכונה וטובה.
ידוע לי שמהרגע בו שהיתי באילת אני אוכלת, בכמויות, ולא בריא כמו שהבטחתי לעצמי שאעשה על מנת להוריד את השלושה-ארבעה קילו שנוספו מהצבא. אבל, מסיבה כלשהי, טפו טפו טפו, הורדתי בתקופה הזו קילו וחצי! משהו פה מוזר.. אבל זה רק נותן לי מוטיבציה להמשיך. אם אוריד מעט בכמויות או לפחות אוכל פחות דברים משמינים (כמו המבורגר עסיסי וטעים של קולומבוס) ואעשה ספורט - מי יודע לאן נגיע!... הימים של פעם.. היכן הימים הטובים בהם עוד הייתי גדלה?...
אני השמנתי בצבא, ורזיתי אח"כ. יותר מזה: השמנתי במיוחד בקורסים (טירונות, קצינות), ורזיתי בזמנים אחרים. למה? לא יודעת. זה בא יחד עם הבאסה של המקומות האלה. לא מוזר בכלל II בזמנו, התפרסמה איזו סטטיסטיקה, שבנות בצבא מעלות 8 קילו בממוצע. משהו שם עושה להן את זה