למרות שהדס צודקת אני מבינה אותך,
שאלה לכל ההורים
מתי אבחנתם לראשונה שהילד/ה שלכם "שונה", מחונן או מוכשר יתר על המידה? האם עוד בהיותם תינוקות. כל הורה באופן טבעי יקטלג את בנו/תו כמיוחד. גם אני עושה זאת אולם יש לי הרגשה שהיא מאוד מוכשרת לגילה ובוגרת יחסית. יש לי תינוקת , פעוטה בת שנה ושבעה חודשים בקרוב. שנה ושישה וחצי חודשים. החלה לדבר כבר בגיל תשעה חודשים. אבל הכישרון הבאמת גדול שלה הוא בתחום המוסיקאלי היא בעלת רפרטואר ענקי של שירים, לא מזייפת ושרה נכון עם הטונים והצלילים הנכונים רק משמיעה ראשונית של השיר היא מאוד מוכשרת מבחינה מוטורית ההתפתחות היתה ביי דה בוק אבל מבחינה שכלית ראינו כבר בגיל צעיר דילוג של מספר חודשים היום היא אמנם בעלת יכולת וירבלית יפה עם אוצר מילים רחב ויצירת משפטים של שתי מילים מזהה צורות וצבעים והזיכרון שלה מדהים זוכרת סיפורים ושירים בצורה מדהימה מה דעתכם? זיכרון טוב? או באמת פוטנציאל של מחוננות? אודה על תשובה
למרות שהדס צודקת אני מבינה אותך,
כולנו היינו שם, והשאלה הזו כל פעם עולה בפורום, ותמיד מקבלת את אותה התשובה שהדס נתנה לך. שהיא התשובה הכי נכונה שיש ומגיעה ממקום של נסיון וידע. אבל לך אולי התשובות שלנו לא נותנות כלום, כי עוד לא עשית את הדרך. אז אני אענה לך - הגדולה שלי התחילה "לשיר" עם המוזיקה בגיל 3 חדשים. "אבא" היא אמרה בגיל ששה חדשים, ובגיל שנה היה לה אוצר של 100 מלים ומשפטים קצרים. בגיל שנה וחמישה היא הזכירה לנו בבוקרו של יום ששי אחד, שבו לא היה לנו כוח לקום כי היינו לילה ראשון בבית אחרי חמישה לילות עם אחיה באשפוז - אז בבוקר היא הזכירה לנו שהיא לא הולכת לגננת שגרה לידינו כי זה יום הטיול השנתי של הגן. (ביקשנו ממנה לבוא לגן והיא סירבה ולא הבנו למה ואז יצא הדבר הבא:- כל הילדים כולם אוטו גדול טיול!!). בינתיים, עד היום היא לא אובחנה כמחוננת. יש לה לקויות למידה ולקויות קלות במיקוד ראיה. אבל מתה על מתמטיקה, והיא הטובה ביותר בכיתתה. האמצעי - בגיל שנתיים שיחק עם מספרים, בגיל 3 - במקום לטרוף את ה"וופל האמריקאי" בארוחת בוקר במלון בארה"ב - ספר את הקוביות עליו והודיע לנו חגיגית שארבע פעמים 6 זה 24. בגיל 5, הוא הסתכל במספר התור שלי בתחנת הרכבת ואמר לי שאני מספר ששת אלפים חמש מאות עשרים ושבע (אולי אני טועה במספרים - אבל הוא באותו הרגע לא טעה.). מבחינה שפתית - בגיל שלוש וחצי רשם את שמו. לכיתה א' הגיעה קורא בשתי שפות, כשאת הצרפתית הוא הכיר רק שנתיים קודם לכן. תחומי העניין שלו רחבים מאד. כבר מגיל צעיר מאד הכל עניין אותו, כולל פוליטיקה כי אז עוד הקשבנו לחדשות. הוא צייר מגיל 3 ציורים מדהימים, הוא קורא המון (את הארי פוטר מתחילת כיתה ב') ותמיד היה ברור לנו שהוא שונה מהסביבה. לא ידענו עד כמה וגם לא עניין אותנו. רק השנה בסוף ד' עשינו אבחון לצורך ההקפצה. והוא אכן מחונן. השלישי - סתם ילד נורמלי, מתוק ומקסים, כמו שבן זקונים מפונק צריך להיות. הוא רק רודף אחריהם כל הזמן ובטוח שכל מה שהם עושים גם הוא יכול, הוא בטוח שהוא לפחות בגיל שלהם אם לא יותר מכך. הוא טוב בחשבון. הוא קורא יפה. כל המורות קורנות נחת, אבל לא יותר מזה. ודווקא הוא מכל השלושה מסתבר מוזיקאי מחונן. בן 7 מנגן בשני כלים ומתקדם במהירות כזו שכל אחת מהמורות שלו המומה כל שבוע מחדש. מכירים הרבה ילדים שבגיל 6 מתלהבים בטרוף מג'אז קלאסי וקונצרט לכינור, או מאופרה בארבע מערכות? נו - לך תדע. לא כתבתי לך את כל זה כדי להשוויץ, כי אין לי במה. מאד נוח כאן בפורום כי אני בין אנשים דומים, לכולם כאן יש סיפורים כאלו. מה שהדס ניסתה להגיד לך ואני מסכימה איתה לחלוטין (אם אני מבינה אותה נכון) זה שבכלל לא משנה אם הילד מחונן או לא. נשמע שהילדה שלך ילדה מחוננת. אבל מה זה משנה? ההגדרה היא הגדרה מספרית שלא תורמת כלום (בטח לא בשלב הזה). מה שאת צריכה לעשות - זה לאהוב אותה ולטפח את תחומי העניין שלה. לענות על הצרכים האינטלקטואליים שלה במסגרת המשאבים שיש לך (של זמן וכסף), ולא לעצור אותה. תראי את בתי - עם השפה המוקדמת שלה, היא לא מוגדרת כמחוננת. אז מה? היא עדיין מצטיינת מתמטיקה, ותלמידה מעולה. נתתי לה כל מה שהיא היתה זקוקה לו, והיא מתפתחת בקצב שלה. ההגדרה לא חשובה. חשובה ההקשבה שלך ושל אבא שלה ושיתוף הפעולה עם הצורך שלה לרוץ קדימה, והרבה חיבוקים. אה, ועד דבר - מוזיקה ומוזיקה ומוזיקה. אם היא אוהבת את זה תני לה מזה הרבה. לא מבינה למה, אבל זה עושה המון לנשמה. תהנו!!!
מוסיקה ערבה ושירים ופשוט להשמיע ולרקוד איתה ולהנות ממנה כי יש ממה תודה רבה