שחור/לבן...כחול/אדום ... טוב/רע ...
מועיל/מזיק... כל אלו הפכים משלימים שקיימים בחלק הקטן (מאוד) של המציאות שנקראת טונל. לפי האופן שבו אתה מגיב אפשר לחשוב שאתה לא מדבר באופן תאורטי אלא שבאמת אדם שחבת שהוא חבר שלך זיין בחורה שחשבת שהיא חברה שלך... ועדיין אין סיבה אמיתית לקחת את זה אישית. טיבעם של מערכות יחסים (לאו דווקא מין) זה שיש להם התחלה, אמצע וסוף. בצורה כלשהי, אתה יחד עם רוב האנושות, מסרב להבין מתי קשר נגמר... נכון, (אולי) ש-X היה חבר שלך (ההדגשה על זמן עבר) הוא לא חבר שלך כעת, ואתה גם לא מסוגל לקלוט/להבין/לתפוס מתי הקשר נגמר... אז אתה ממשיך לחיות באשליה שהקשר קיים עד שמשהו במציאות "מכריח" אותך לראות את זה, ואז מה התגובה שלך? חבר ילדות, זה מישהו שבילדות היה חבר שלך... אם אתה כעת לא בתקופה הזו של החיים שלך אלא חי כאן ועכשיו, זה לא רלוונטי לשאלה האם ה"חבר ילדות" הזה הוא חבר שלך עכשיו. מסכים איתך: חבר לא אמור לבגוד בך, זה פרמטר לא רע לבדוק "חברות" ... אם הוא בוגד הוא איננו חבר. אדם או מצב יכולים לשבור את האמון שלך רק בתנאי שמלכתחילה יש לך אמונות... לא? ... האדם השני לא יבין פחות או יותר אם המעשה שלו היה "בסדר או גרוע" אם תיקח את זה אישית, אבל אתה בטוח תפעל באופן פחות יעיל אם תיקח את זה אישית. החיים לא שחור לבן... כל מצב אפשר לראות לפחות בשש מאות זוויות ראיה שונות... האם אתה מסוגל להסתכל על המצב שאתה מציג לפחות ב-3 צורות שונות?