שאלה לכולם.....

[fluppster]

שאלה לכולם.....

מה הקטע הכי אהוב עליכם מכל ספרי הארי פוטר? ואני מתכוונת הכי הכי אהוב. קטע כזה שאתם קוראים שוב ושוב ושוב, והוא מרגש אותכם כל פעם מחדש. אם אתם יכולים, תצטטו. שלי זה מסוף הספר השלישי, כשסיריוס בלק מציע להארי לעבור לגור איתו (ע"מ 387-388): "אתה יודע מה יקרה עכשיו?" אמר לפתע סיריוס להארי.(...) "אחרי שתסגיר את פטיגרו?" "אתה תהיה אדם חופשי." אמר הארי. "כן..." אמר סיריוס. "אבל גם- אני לא יודע אם אי פעם סיפרו לך- אני הסנדק שלך." "כן, אני יודע." אמר הארי. "טוב... ההורים שלך מינו אותי להיות האפוטרופוס שלך." אמר סיריוס ברשמיות. "למקרה שמשהו יקרה להם." הארי המתין. האם סיריוס עומד להגיד את מה שנדמה לו שהוא עומד להגיד? "אני אבין, כמובן, אם תעדיף להישאר אצל דודיך," אמר סיריוס. "אבל... אה... תחשוב על זה. אחרי ששמי יטוהר... אם תרצה... אה... בית חדש..." משהו כמו התפוצצות התרחש בנבכי קרבו של הארי. "מה- שאעבור לגור איתך?" הוא שאל, וראשו נחבט בטעות באבן שבלטה מתקרת המערה. "לעזוב את הדרסלים?" "כמובן, לא חשבתי שתהיה מעונין בזה," נחפז סיריוס לומר. "אני מבין, רק חשבתי ש-" "השתגעת?" אמר הארי, וקולו יצא מקרקר כמו קולו של סיריוס. "ברור שאני רוצה לעזוב את הדרסלים! יש לך בית? מתי אוכל לעבור לגור איתך?" סיריוס הסתובב כדי להסתכל עליו. ראשו של סנייפ גירד את התקרה, אך לסיריוס לא היה אכפת. "אתה רוצה?" הוא שאל. "בכל הרצינות?" "כן! לגמרי ברצינות!" קרא הארי. פניו הכחושים של סיריוס נמתחו בחיוך האמיתי הראשון שהארי ראה עליהם. ההבדל היה כמעט מבהיל, כאילו אדם צעיר בעשר שנים נחשף מאחרוי המסיכה המורעבת. לרגע היה אפשר לזהות בו את האיש שצחק בחתונת הוריו של הארי. איזה קטע מדהים! בכל פעם שאני קוראת אותו חיוך ענק עולה על פניי, ובגללו סיריוס הוא הדמות המועדפת עליי. מה הקטע שלכם?

 

[LuNaTiC]

חחחחחחח

זה באמת מדהים!!! פתאום עלה לי חיוך ענקי על הפנים.. פשוט מהקריאה של הקטע הזה... אווו זה מרגש!

 

[#שיבולת#]

בהחלט.... אחד הקטעים הטובים!

בכלל, הספר השלישי הוא האהוב עליי, אבל רק בגלל בפעם הראשונה שקראתי אותו. זה פשוט נותן כזאת הרגשה נהדרת, לגלות שאחרי כמעט ספר שלם ששונאים, ממש שונאים בנאדם, מגלים שזה האדם הכי חמוד בעולם... עשה לי טוב על הלב. הבעיה היא לקרוא את זה שוב, ולגלות, שההתרגשות היא כבר לא אותו דבר... כי, כבר יודעים מה שיקרה, גם אם מנסים בכל הכוח להתרכז בעלילה ולשנוא אותו בינתיים... אבל בקשר לשאלה שלך, אני ממש לא יודעת מה הקטע האהוב עליי... יש כל כך הרבה!!!

שיבולת

 

[idit potter]

נכון!

זה הקטע הכי טוב בספר השלישי! אבל לי יש עניין עם הקטעים העצובים! אני אוהבת את הקטע בספר הרביעי שהארי חוזר חזרה להוגוורסט והוא מחזיק את סדריק והגביע.... זה כל כך עצוב!!! ואיך שהוא לא יכול לעזוב את סדריק! ואומר שהוא ביקש ממנו להחזיר אותו! זה פשוט הקטע הכי הכי עצוב שאני קוראת כל לילה!!! ובוכה כל פעם מחדש!! וחוץ מזה יש גם את כל הקטע הוא נילחם בוולדמורט כי זה כל כך אפל! ולדמיין את המבט השמח של וולדמורט הופך למאוכזב ועצבני כשהארי בורח זה פשוט כל כך מצחיק!

 

[Hermione]

קטע חביב...

אבל אני מעדיפה את הקטע הזה: פרץ של אור ירוק בער מבעד לעפעפיו של הארי, והוא שמע משהו כבד נופל על הקרקע לצידו; הכאב בצלקתו התגבר כל כך עד שהקיא, והכאב נחלש; בפחד נוראי מפני מה שהוא עומד לראות, פקח הארי את עיניו הצורבות. סדריק שכב על הקרקע לידו באיברים פשוקים. מת. -זהו הקטע בו אני קמה בתנופה מהמיטה, מעיפה את הספר 2 קילו (באנגלית) על הראש של חברה שלי, שישנה ומתחילה לרקד בחדר בצווחות: "איך היא יכולה לעשות את זה? לא! זה לא קרה! סדריק לא מת! איך היא יכולה להיות כל כך אכזרית?! אהההההההה"-

 

[That Skeeter Woman]

((

*מוחה דמעה* זה לא הוגגגגןןןןן!!!! =אהמ= אני לא ממש יודעת מה הקטע האהוב עלי, אבל אני חייכתי כמו מפגרת בחלק של ספר 4 שסיריוס וסנייפ לחצו ידיים, משום מה... לא יודעת למה...נורא אהבתי את הקטע הזה...המ...*תוהה* -ליאת-

 

[idit potter]

כן החלק הזה היה מאוד מצחיק! איך שהם ישר עזבו אחד את השני! כמו שני ילדים בני 5 שרבו על סוכריה ועדיין לא מסכימים להשלים...

 

[S.tal]

אני...

אני לא יודעת..., באמת יש כל כך הרבה קטעים שאני אוהבת... והקטע עם סיריוס באמת נחמד..., אבל לא זה עם סדריק! זה כל כך עצוב! כשאני קוראת את הספר הרביעי שוב, אני מדלגת על הקטע! סדריק המסכן! טל, t@l

 

[Marty McFly]

החלק הכי טוב בספרים הוא :

משמ בסוף הספר הרביעי, שדמבלדור פתאום מתחיל לחלק הוראות לכולם, ומתכוון ללכת נגד כל משרד הקסמים ונגד פאדג´, וזה כל כך מגניב שמראים עד כמה כוח יש לו, לא כוח בקסמים, אלא במעמד חברתי כזה. פשוט עלה לי חיוך כזה רחב על הפנים. דניאל

 

[That Skeeter Woman]

אווו! שכחתי משפט...^-^

"If the determination to shut your eyes will carry you as far as this, Cornelius," said Dumbledor, "we have reached a parting of the ways. You must act as you see fit. And I-I shall act as I see fit". ^-^ של דמבלי-דור... -ליאת-

 

[daniel...]

גם אני אהבתי את הקטע

עם סיריוס ובנוסף לא יודעת למה אבל גם אהבתי את הקטע שהאגריד הופך את דאדלי לחזיר ויוצא לו רק זנב אז הוא אומר שכנראה לא היה הרבה מה לשנות. הייתי מצטטת אבל הספר לא לידי אז לא חשוב דניאל

 

[idit potter]

יש משהו בהאגריד....

כל כך מצחיק! הוא כזה גדול ומגושם אפשר לומר... וכל מה שהוא עושה כזה מצחיק! אני מתה על הקטעים איתו... הוא מזכיר לי ילד שגדל מבחינה גופנית יותר מדי... הוא עדיין במובנים מסויימים ילד קטן כזה חמוד וביישן... אבל לפעמים הוא מתנהג די מפחיד וזה גם מצחיק! לא יודעת למה! פשוט ככה...

 

[kodkodhp]

קטע "נחמד"

תחילת ציתות) "אדוני ! אני - אין לי שום כוונה לעזוב אותך, כלל וכלל לא -" "אל תשקר לי !" סינן הקול השני. "אני תמיד יודע, זנב-תולע! אתה מתחרט על זה שחזרת אלי. אני מעורר בך בחילה. אני רואה איך אתה נגעל כשאתה מסתכל עלי, מרגיש את הרתיעה שלך כשאתה נוגע בי..." "לא כולי מסור לאדוני -" "המסירות שלך אינה אלא פחדנות. לא היית נשאר כאן אילו היה לך לאן ללכת. (סוף ציתות) אבל זה נשמע יותר טוב באנגלית (תחילת ציתות) ´My Lord! I - I have no wish to leave you, none at all -´ ´Do not lie ´to me!´ hissed the second voice. ´I can always tell, Wormtail! You are regretting that you ever returned to me. I revolt you. I see you flinch when you look at me, feel you shudder when you touch me .. .´ ´No! My devotion to your Lordship -´ ´Your devotion is nothing more than cowardice. You would not be here if you had anywhere else to go. (סוף ציתות)

 

[----]

יש אחד ללא ספק אצלי,

אני לא בטוחה שאני מצטט ב100% נכון, זה קטע של פרד וג´ורג´ (כמובן) בגביע האש בפרק הרביעי אם אני לא טועה: "אח! לעזאזאל! למה האח חסומה" נשמע קולו של האדון וויזלי. "יש להם אח חשמלית" ענה הארי. "חישמולית אתה אומר? עם שטקר? את זה אני חייב לראות!" נשמע קולו של אדון וויזלי מבעד לאח החסומה. ..... (חחח שכחתי מה היה פה כי יש פה איזה משחק רעשני במיוחד שבו סדאם חוסיין זורק עלייך כל מיני פירות וירקות)... "איה רון! לא לא.. אל תבוא!" נשמע קולו של האדון וויזלי. כעת הצטרף קולו של רון לאחרים. "מה קרה? משהו השתבש?" הוא אמר. "הו לא רון," נשמע קולו של ג´ורג´. "כן, זה בדיוק איפה שרצינו להיות" אמר ג´ורג´ בשיא העוקצנות. ---סוף ציטוט--- המפי זה בטח מלא שגיאות חחח טוף לא נורא אל תצפו שאני אצליח לזכור ציטוטים כאלה כשבמחשב שלידי שומעים את "הוגו" צועק להם משהו מתוך על המסך וארבע עשרה זאטוטים צועקים עליו בחזרה ^-^ |S| פופי |S|