שאלה לכולם

[RobinhooDw]

שאלה לכולם

היום לקחתי את חבר שלי במכונית לשחק כדורסל וממש פחדתי לדבר ולכן כמעט שלא דיברתי בכלל, כל הדרך הרגשתי כאילו שאני מאכזב אותו,תקשורת בין חברים זה הדבר החשוב ביותר וכשאין את זה אז אין כלום. גם לכם יש את ההרגשה הזאת עם חברים?

 

[shoshyyy]

כן לפעמים ...

אבל אני לא חושבת שלחברים שלנו כל כך אכפת מגימגום שלנו. הרי הוא חבר שלך , כי כייף לו איתך , והוא מעריך אותך . תתגבר על הרצון לא לדבר. ותידבר איתו.

 

[R O N Y1]

חברים וגימגום לא הולך יחד

מיקרה שקרה לי בתיכון היה לי חבר שתמיד היינו יחד גימגמתי לידו חופשי בקיצור חברים אבל מה יום אחד היה לנו ויכוח סוער שבסופו של דבר ניצחתי לפתע הוא אמר"סתום כבר יא מגמגם גגגג".אני כמובן הרגשתי שמכניסים לי חרב בלב ושאני משותק ולא יכול לענות פשוט הוא רמז לי אתה מגמגם ואני מעל ושזה ישאר כך. מה שמובן כאן שהייתי צריך להיות כל הזמןנחות מימנו למרות שהוא חבר ומבין אבל עד נקודה מסוימת אז רובין החושים שלך צודקים אתה הרי יודע שאם תראה את החולשה שלך לחברך במיקרה של כסאח הוא ידע להפעיל את נשק יום הדין ושאף אחד לא יבלבל לי את המוח שיש לו חברים שמבינים!!! תחכו לריב רציני שמוציאים סכינים ..... אולי שכחתם שיש לנו נקודת טורפה . אמר לי פעם חנן שאישתו בזמן ריב אומרת לו "סתום מגמגם " אם אישה אומרת לבעלה אז קל וחומר שגם חבר ישפיל!!!!!!!!!!!!! רוני

 

[a9981]

תגובה

רוני..אני יודע שזה קצת נדוש , אבל מי שאמר לך את זה לא היה באמת חבר שלך..וזה מקרה של 1 למליון. אני לא יכול לחשוב כרגע על מישהו שיגיד לי מגמגם בתור עלבון , חבר ידיד או סתם מכר. (גם לא בצחוק אלא אם כן אני אתחיל את "הצחוק"). אם תהיה כל הזמן בהתגוננות ותסתיר דברים אין כאן חברות אמת. לרובין - אם הוא חבר שלך ובן אדם אינלגנטי לא צרי להיות לך שום חשש לדבר איתו. (על כל דבר).

 

[RobinhooDw]

a9981

אבל זה לא שאם אגיד לו אז הכל יסתדר. זה נכון שאם אהיה כל הזמן בתגוננות אז לא תהיה חברות אבל גם יש כאן את העניין של הרושם וכו, חוץ מזה מי ירצה להיות חבר של מגמגם?

 

[רחלי360]

לא מסכימה איתך, למה שלא ירצו להיות

חברים שלך? לי יש 4 חברות הכי טובות שאוהבות אותי ומקבלות אותי כמו שאני למרות הגמגום!! החוכמה היא להתחבר לאנשים הנכונים שאיתם אתה מרגיש הכי טוב ובנוח. אני גם אנצל את ההזדמנות לספר חוויה אישית שעברתי ושהבנתי בגללה שלא תמיד שמים לב לגמגום: כשעשיתי טירונות, באחד הערבים שמעתי במקרה שיחה של כמה בנות שצחקו על איזה מישהי מהפלוגה והייתי בטוחה שזה עליי בגלל הגימגום, אז יותר מאוחר שאלתי את אחת הבנות אם במקרה הן צחקו עליי בגלל שאני מגמגמת אז היא אמרה לי: מה? בכלל לא צחקנו עלייך אלא על מישהי אחרת, ומה את מגמגמת? בכלל לא שמים לב.

 

[sahar sh]

רוני, אף פעם לא הגבתי לתגובה שלך...

אבל הפעם אגיב. אתה מדבר על "חרב"...אז לדעתי אתה גם איזה שהוא סוג של חרב...חרב שקורעת למגמגמים פה את המפרש ואז כל הרוח יוצאת ממנו. בקיצור, את ממש מוריד את המורל פה עם התגובות שלך. אתה אחלה גבר והכל אבל תשתדל להראות גם צדדים חיוביים לפעמים. סהר

 

[stkachov]

לשמחתי

אף פעם לא הייתי במצב של כסאח או ריב ממש ממש רציני עם חברים, שהגיע לקללות וגידופים הדדיים. רוני אני חושב שאתה מדבר על ילדים בגילאים יותר נמוכים... ואז צוחקים על הכל... על משקפיים, על ההורים, על כל דבר שאפשר למצוא צוחקים. בגיל יותר מבוגר אין את הדברים האלו, לפחות אני מעולם לא נתקלתי בכך.

 

[עט ונייר]

...

מלבד מקרים חד פעמיים (שמעולם לא קרו לי), שעליהם אולי אפשר לסלוח כי כל אחד יכול לפעמים לפלוט שטויות ולפגוע - חבר שמשתמש בנקודות התורפה שלך נגדך ראוי לבעיטה בתחת החוצה מהחיים שלך. קל וחומר בת זוג.

 

[shuky63]

ברגע הראשון שקראתי את ההודעה שלך

מה שהבנתי ממנה זה שכיוון שהדיבור כרוך במאמץ וריכוז עבורך כמו כולנו וכיוון שאתה נהגת ואתה (בגלל גילך)נהג לא מנוסה לא הרגשת שאתה יכול גם לדבר וגם לנהוג.מהתגובות שקיבלת הבנתי שכנראה זו לא הבעיה אלא שהתבישת לדבר איתו בגלל הגימגום.זו תופעה שקוראת אצלי הרבה עם אנשים שאני לא מכיר טוב.למשל לא מזמן לקחתי טרמפ בחזרה מהעבודה מנהלת חשבונות חדשה אצלנו שאני כמעט לא מכיר והתנהגתי והרגשתי בדיוק כמוך כמוך. האם החבר שנסע איתך הוא חבר קרוב או סתם חבר לכדורסל בלבד? אני פיתחתי לי במשך השנים את יכולת ההקשבה המפורסמת שלי שמאפשרת לאנשים כמעט זרים לשפוך את ליבם בפני וכך מפצה על מיעוט הדיבור שלי.

 

[stkachov]

להקשיב זה טוב

אבל מה קורה כשיושב לידך מישהו שגם כל הזמן שותק. אז זו בעיה ואתה לא יודע מה לעשות ושניכם מרגישים נבוכים. אצלי אם זה מדובר באנשים זרים לחלוטין, כמו למשל מישהו שאני נוסע איתו ברכבת, אוטובוס, לוקח טרמפ... אין לי בעיה לדבר מולם, ההפך. כי אני יודע שעוד כמה דקות הוא ייצא מכאן וזו תהיה הפעם האחרונה שהוא יראה אותי אז אין לי בעיה של לפחד מה הוא יחשוב עליי ועל הגימגום... פשוט כי לא אכפת לי, כי אני לא אפגוש בו לעולם.

 

[RobinhooDw]

חבר מאוד קרוב

איתי כבר מגיל מכתה ז', 6 שנים בשנתיים אחרונות לא ממש הייתה לי בעיה לדבר איתו, והיינו מדברים המון. אבל עכשיו שאני מנסה לחזור לעצמי אין לי בררה אלה לגמגם. זה כאילו שמחבר טוב אני הופך למישהו שהוא לא מכיר בכלל, מישהו זר. כאילו למה שמישהו בכלל ירצה לדבר עם מישהו שלא יכול לדבר. בעצמי לא הייתי רוצה לדבר עם עצמי אז למה שחברים שלי ירצו, אני מפחד שבסוף מה שיקרה זה שהוא ידבר איתי בגלל שהוא מרגיש מחוייב לדבר איתי. מה שכנראה יקרה בגלל שבכלל לא בה לי לדבר עם אף אחד... בכלל זה כיף לכם לדבר עם חברים שלכם? או שאתם עושים את זה מתוך הרגשת מחוייבות או משהו כזה?

 

[אילנית31]

אם זה חבר מאוד קרוב אז מה הבעיה?

הם חברים שלי, ומחפשים את קירבתי יותר מאשר אני את קירבתם, והגמגום בכלל לא מהווה בעיה. כן, כיף לי לדבר עם חברים. ואני אף פעם לא מדברת מתוך מחויבות!

 

[RobinhooDw]

לא יודע לא כיף לי לדבר....

כל פעם יש לי כאב ראש אחרי כשאני מדבר, ואני כמעט שתמיד נמנע מלהגיד את מה שאני רוצה... אני לא אומר שאין לי רצון לבטא את עצמי אבל כל פעם שאני פותח את הפה אני מצטער על זה אחר כך...

 

[אילנית31]

רובין, ואיך זה עם המשפחה הקרובה?

איתם אתה מדבר? מנהלים שיחות? "כואב לך הראש" אחרי שאתה מדבר איתם??

 

[shuky63]

על תאורית האני במראה שמעת?

האדם הוא לא מה שהוא ולא מה שאחרים חושבים שהוא אלא מה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא. לפי זה אין פלא שאתה מרגיש כל כך רע. למה אתה חושב שהחבר שלך לא רוצה לשמוע את הדיבור המגומגם שלך? אם אני זוכר נכון בעבר לא גימגמת בעזרת טכניקות שהמחיר שלהם מבחינתך היה כבד מאד. אם החבר שלך לא שמע אותך מעולם מגמגם אז יכול להיות שהוא מופתע וכדאי שתדבר איתו על זה ותספר לו למה אתה היום מגמגם זה יוריד ממך את הלחץ שאתה שרוי בו.

 

[shoshyyy]

אז מה שאתה אומר

שבגלל החוסר הבטחון שלך , וחוסר השלמה שלך , אתה חושב שכולם חושבים ככה . אתה טועה !!!!! תלמד שאנשים רואים תמונה שונה ממך. יש אנשים ששמחים לדבר איתך, תן להם אפשרות, חבל שאתה מפספס את זה בגלל שמחשבות השליליות שלך . תחשוב על זה .

 

[light blue]

רובין תקשיב

פעמיים אתה כותב "מי בכלל ירצה להיות חבר של מישהו מגמגם" גם אני נהגתי לחשוב ככה תקופות מסוימות. קודם כל זה נורא עצוב לחשוב את זה. מה שאתה אומר זה שכל עוד אתה מגמגם צפויה לך בדידות תהומית. זה ממש לא נכון. הגמגום הוא בסך הכל תכונה אחת מסך התכונות שלך, וחוץ מזה אני בטוח שיש לך תכונות אחרות טובות, כמו נאמנות, חברות טובה, חכמה ועוד הרבה. תתפלא אבל הרבה אנשים ירצו להיות חברים שלך אם לא תיסגר אליהם כי כל הזמן תחשוב מה הם חושבים עליך. האמת, זה נורא נח לחשוב ככה וזה מסיר ממך את כל האחריות לקשר. אתה אומר "אני מגמגם ואין מה לעשות". אני חושב שיש הרבה מה לעשות. אתה צריך להשקיע בחברים ובחברות, וזה אומר להפתח ולדבר על הגמגום. אני מדבר עם חברים שלי על הגמגום לא פעם, והם נורא אוהבים שאני משתף אותם בזה. בקיצור אל תסגר לעולם ותשתוק כשאתה מסיע חבר. תדבר איתו אל תתבייש מהגמגום. אם אתה שואל אותי לדבר על הגמגום פותח הרבה מאוד מכשולים תקשורתיים. בהצלחה

 

[barba]

חברים

לי יש הרבה חברים שאני מדבר איתם חפשי בלי לחשוב על הגימגום והם מאד אהבים להיות בחברתי כמו כן אני מנצל כל הזדמנות לדבר גם עם זרים בנסיעות ברכבת גם על הגימגום בעצמו ולא מיתביש כי מי שמיתבייש מיתיבש ומפסיד

 

[בתיה של פעם]

מכירה את זה כ"כ חזק . . .

לפעמים זה גורם לי להרגיש שאולי אני משעממת את החברים שלי , כי אני שותקת המון - אין לי כח לגמגמם , להתחיל בדיחה ולא לסיים אותה . . .