שאלה לכולם

[מישהי שאיכפת לה]

עומר יקר

בס"ד תודה על האינפורמציה הרבה, ליאת.

 

[tty2]

עליזה היקרה,

אוסיף על דבריו של עומר מתוך הידע המקצועי שלי בתחום מתוקף תפקידי הצבאי בחיל הרפואה : צה"ל כיום מגלה פתיחות בכל הקשור בתרומתו של הילד הנכה לצבא. המודעות הצהלית לתרומתו של הנכה לסביבתו, והמודעות להשפעה של ילד כזה על החיילים הסדירים המשרתים בסביבתו, רבה. כיום, צהל קולט אנשים בעלי מגוון רחב של מוגבלויות החל מאנשים עוורים (אחד שכזה, שירת בגלי צהל כטכנאי שידור למשל) דרך עוורים (אחת כזו שהכרתי שירתה כפקידה בטייסת בבסיס עובדה שבדרום (בסיס סגור, אגב) וכלה בילדים בעלי פיגור שיכלי קל (אחד שכזה, שירת איתי במפקדת קצין הרפואה הראשי בל השומר כפקיד בוודעות רפואיות. צה"ל משתדל לקבל כל אדם המעוניין לתרום אלא עם גיוסו יהווה סיכון לסובבים אותו או לחייל עצמו. מגוון התפקידים המוצעים למתנדב יכול להיות רחב מאוד. הכל בהתאם ליכולות של המתנדב. לכל חייל מיועד שכזה, תיערך וע"ר בחיל הרפואה שתקבע את מסגרת היכולות שלו (במילים אחרות, את כמות הפטורים שהחייל יקבל) פטור אוטומטי שהחייל מקבל (אלא אם ביקש אחרת) הוא "לינת בית" - המשמעות : החייל ישרת בבסיס המרוחק עד 100 ק"מ מהבית וזאת בתנאי שתתאפשר לו יציאה הבייתה בכל יום. פטור זה ידוע גם בפי חיילים כ-קל"ב - קרוב לבית. בהתאם לסוג המגבלה נקבעים גם פטורים אחרים כגון: פטור מנעליים צבאיות - למתקשים בהליכה, פטור מעמידה במסדרים - למתקשים לעמוד ואפילו פטור מחבישת כומתה על הראש- לבעלי ראש במידה גדולה מהרגיל. כמובן, שכל חייל לובש מדים אלא עם הוגדר אחרת בבסיס שבו הוא משרת (למשל במשרד הבטחון שהינו מוסד ממשלתי אזרחי משרתים חיילים בבגדים אזרחיים). המתנדב מתגייס כמו כולם בבסיס קליטה ומיון (הבקו"ם) שם נלקחות תביעות אצבע, תמונה ומקבלים חיסונים, מדים וציוד אישי (דיסקית, נעליים, מדים, תחבושת אישית וכו')כמו כל חייל. ההסבר לגבי השימוש בציוד יבוא בטירונות (החייל חייב לשאת תעודת חוגר כל הזמן,לענוד את הדיסקית על הצוואר, לשאת תחבושת אישית בכיס המכנס וכו') כל חייל מחוייב לעבור "טירונות" בטרם הוצב ביחידתו. מתנדבים, מבצעים את ה"טירונות" בבה"ד 11 - מחנה של חיל השלישות בצריפין. ה"טירונות" הינה קורס הנמשך כ-3 ימים (9:00-16:30 בכל יום) ובה לומדים על כללים בסיסיים בצבא (הצדעה כשצריך, לבוש הולם וכו'), כללי בטיחות (במקרה שריפה, מלחמה וכו') ובעיקר הכנה למבנה הצבאי, הכרת הדרגות, וכו'. במהלך הטירונות, פוגשים החיילים גם חיילים אחרים שהתנדבו לצבא, והם מספרים להם על החיים הצבאיים (מאוד מרתק המפגש!!) בתום השלושה ימים האלו, יקראו לכל חייל בתורו ותמסר לו ההצבה שלו. למחרת הטירונות החייל יתייצב ביחידה שיועדה לו. מכאן, הדרך ידועה.... מקווה שסייעתי, ואם עוד יש שאלות אשמח לענות!! טל.

 

[o m e r g]

תודה טל!!!../images/Emo3.gif

היי מה קורה? תודה רבה על המידע...עכשיו אני פחות לחוץ מהגיוס שלי,לפחות אני יודע מה הולך להיות וסתם שאלה:שירתת ב מפקדת קרפ"ר בתה"ש???? ~לא להגיב בשבת~ עומר

 

[tty2]

אכן כן,

 

[tty2]

עומר היקר!

לשאלתך, אכן שירתתי במקרפ"ר באחת התקופות היותר מעניינות של החייל הן מהבחינה המבצעית והן מהבחינה המבנית... אין לך מה להיות לחוץ בכלל! הצבא מקבל בזרועות פתוחות והבנה מוחלטת את המתנדבים. הדבר היחיד אליו אתה צריך להתרגל הוא להדוף את כל הביקורות הלא מחמיאות בלשון : "בשביל מה התגייסת", ו - "פראייר, אני במקומך הייתי הולך לעבוד ומרוויח כסף". אחד המקרים הזכורים לי ביותר, הוא המסדר הראשון, עוד בחצר הבקו"ם, ביום הגיוס. רצה הגורל ואת המסדר ההזוי הזה ערך המפקד במגרש שבו ממתינים כל החיילים שמנסים להשתמט, כן כן, זה היה התור לקב"ן!!! שם ספגנו חבריי ואני את התפרצויות הביקורת והצחוק. כמובן שהחיילים חשבו שהם צוחקים על סתם חבורת חיילים, הם לא הבחינו בזה שאנו מתנדבים... מייד בתום המסדר, החזרנו להם ביקורת תוך שאנו "יורים" עליהם את תורתינו האומרת שכל אדם אם יכול, צריך לעשות צבא, ושהם משתמטים.... זה היה היום ההזוי ביותר בחיי.... ממש כאילו לקוח מסרט דמיוני... רק תמיד תזכור, מי שמבקר אותך בצורה הזו, הוא רק אדם שמעריך אותך מאוד ולא יודע איך להגיד לך את זה... אף אחד לא עושה את זה בכוונה רעה! אני יודע, כי אמרו לי חבריי (ולא מתוך שחצנות חס וחלילה!) שבגישה המאוד עקשנית שלי להתגייס, שיניתי נקודת מבטם של הרבה חיילים וקצינים ששרתו מעלי, ומתחתי בסולם הדרגות. במסגרת תפקידי, עברו אצלי הרבה מתגייסים ומתגייסות שהייתי אחראי לנתוני ההצבה שלהם ביחידות. אותם חיילים צעירים, שדיברו על ההשתמטות ועל הרצון לברוח וללכת לכלא, "חטפו" ממני מנה הגונה של מוטיבציה שגרמה להם ללכת ולבצע את תפקידם ללא היסוס. עם חלקם אני שומר על קשר עד היום. כל חייל שמגיע לצבא ונמצא בתוך המערכת, הופך לממורמר בשלב זה או אחר, אם בגלל מפקד לא נחמד, או תנאי שירות לא משהו... ועוד... אבל בסוף, מה שזוכרים זה רק את הטוב שבשירות ואין ספק שלאחר השירות אתה תצא אדם אחר...בוגר יותר, עצמאי יותר, ואתה תגלה על עצמך דברים שלא ידעת שיש בך... מאחל בהצלחה בהמשך! ומי ייתן ועוד הרבה ילכו בדרכך האמיצה!

 

[o m e r g]

תודה../images/Emo13.gif

היי טל מה נשמע? קודם כל תודה על הסיפור,זה קצת עזר לי להוריד ת'לחץ... גם לי קרה,דווקא בישיבה מישהו פעם אמר לי שהוא במקומי היה הולך ללמוד מקצוע,ואצלנו דווקא החבר'ה מורעלים לצבא,כמובן שאותו אחד חטף ממני מנה הגונה חוץ מזה,יצא לך במקרה להכיר את מורן ניר?היא היתה אחראית מתנדבים בתקופתי ~לא להגיב בשבת~ עומר

 

[tty2]

עומר היקר

אני לא הכרתי את מורן ניר. מי שטיפלה בי בלשכת הגיוס הייתה משקי"ת ת"ש בשם קרן. היא זו שעזרה לי בכל התהליך.

 

[מישהי שאיכפת לה]

עומר יקר

בס"ד שמחה שתשובתו של טל עזרה בהפגת החששות לקראת ההתנדבות הצפוייה, ליאת.

 

[הפלאות של עליזה1]

איזה כף ממש שמחתם אותי

כעט אני רגוע כול הזמן בני אומר אני גם רוצה להיות חייל ואני חשבתי שצבא לא מקבל אז לא עניתי ממש תודה

 

[מישהי שאיכפת לה]

עליזה יקרה../images/Emo174.gif

בס"ד עכשיו תוכלי להדפיס את כל השירשור ולהראות לבנך מה החברים ענו, שמחה ששימחנו אותך, ליאת.

 

[מישהי שאיכפת לה]

טל

בס"ד תודה שוב על ההרחבה הנוספת, ליאת.

 

[ענבל עטיה]

../images/Emo24.gif ברוך שובך טל יקר ../images/Emo51.gif

ב"ה על כל המידע והשיתוף החשוב ! עזרת לכולנו , ובטוח שגם לעומר ולבן של עליזה שלנו , גאים בך כמובן ! ענבל

 

[tty2]

תודה ענבל,

זה תמיד נעים לשמוע שיש אנשים שגאים בי, אם כי, לפעמים, לא כל כך ברור לי על מה... אני עשיתי מה שהיה טבעי בעיני בדיוק כמו העובדה שסיימתי בגרות ובדיוק כמו העובדה שזה לא מנומס למצוץ אצבע בפה מעל גיל שלוש....

כל מה שעשיתי עשיתי מכל הלב ובתחושה של הגשמת עוד נקודת אור בחיי. התוספות שעזרו למוטיבציה לפרוח, היו חיזוקים בדמות אותות חייל מצטיין להם זכיתי שלוש פעמים במהלך השירות. אותות שמעבר לחשיבות הגדולה בעיני, היוו אישור להוריי שהצליחו במאבקם העיקש לגדל אותי כילד רגיל עד כמה שניתן. אבל התרומה הגדולה ביותר הייתה בשינוי שחל באישיות שלי כאדם. אני מאחל לכל אחד מכם, שיגיע לנקודה שבה יוכל לומר שהוא חש סיפוק עצום כמו שאני חשתי כשעמדתי דום עם כומתה על הראש ושרתי את התקווה במדים...

 

[מישהי שאיכפת לה]

../images/Emo104.gifטל יקר../images/Emo24.gif

בס"ד אני מצטרפת לתחושת הגאווה שהובעה ע"י ענבלי שלנו. כל הכבוד על כל ההישגים שהשגת במהלך שירותך הצבאי, זוהי תעודת כבוד לך למשפחתך, לצבא הישראלי שהוכיח במקרה שלך שגם לנו ישנה האפשרות להתנדב ולתרום, (כל אחד עפ"י יכולותיו הפיזיות), אני מבינה את תחושת הגאווה שהרגשת כששרת את התקווה במדים, זה טבעי ובעיקר מרגש, ליאת.

 

[מישהי שאיכפת לה]

../images/Emo45.gifענבלי יקרה../images/Emo45.gif

בס"ד מסכימה עם כל מילה שלך,

ליאת.

 

[מישהי שאיכפת לה]

עליזה יקרה

בס"ד תודה על העלאת השאלה, ליאת.

 

[מישהי שאיכפת לה]

עומר יקר

בס"ד קודם כל תיקון קטן ברשותך, למי ששואל אותך את כל השאלות קוראים טל ולא איציק, ותודה על השאלות החשובות, ליאת.

 

[מישהי שאיכפת לה]

טל יקר

בס"ד כל הכבוד על ההתעניינות, ליאת.

 

[o m e r g]

טל,עוד שאלה

היי מה נשמע? תגיד מתי אני צריך להגיש בקשה לפטור מסוים במידדה ואני רוצה?כמה זמן לפני הגיוס? ~לא להגיב בשבת~ עומר

 

[tty2]

עומר היקר,

כל פטור שאתה רוצה... אתה תקבל באופן אוטומטי. אם אני קורא אותך נכון, אתה רוצה : 1. פטור משמירות ותורנויות - את זה קיבלת! 2. פטור מנעליים צבאיות - את זה אתה רשאי לבקש, ומספיק אפילו יומיים לפני הגיוס בטלפון לתא המתנדבים בלשכת גיוס. 3. לינת בית - כמו שהסברתי לך, אתה מקבל באופן אוטומטי אפילו בטירונות אתה לא ישן בבסיס. 4. פטור מעמידה במסדרים - אם אתה מתקשה בהליכה ועל זה קיבלת 21, אז הפטור הזה הוא אוטומטי - אם לא, בקש מלשכת הגיוס, אבל זה לא ניתן בד"כ על פי בקשה, אתה מבין, הצבא הוא לא שוק... לכל דבר יש סיבה... אם אתה מדבר על פטור אחר, כתוב לי ואני אענה לך...