כתבתי את הפנטזיה שלי כסיפור ../images/Emo8.gif
בדיוק את זה אני מתה לנסות: "שיעור בענווה" - חלק ראשון ========================================== "שעשעו אותנו, שפחות"! היא עמדה בשקט על שפת הבריכה, לצידן של עוד ארבע בנות מצחקקות. היא היתה שקטה. לא כל כך הכירה אותן מלבד שיחות סתמיות בערוץ הקהילה הוירטואלית שלהם. גם שורת הגברים שישבה מולן, מעבר לבריכה, היתה זרה לה, מלבד המאסטר שלה שישב נינוח על מיטת שיזוף, מבטו לא עוזב אותה לרגע, עוקב אחר כל תנועה ותגובה שלה לנעשה. הם התאספו על שפת הבריכה. חמישה זוגות. אדונים ושפחות. כולם הכירו את כולם בדרך זו או אחרת, בעיקר דרך הקהילה הוירטואלית. ידעה כי ברגע שנתנה הסכמתה, ברגע שדרכה כף רגלה על מפתן הוילה המפוארת והמבודדת, ברגע שפסעה פנימה לצידו של המאסטר שלה, הכל היה פתוח. הכל מותר. כל מה שתתבקש לעשות, אין חזור. כל הנוכחים נתנו הסכמתם. השפחות שייכות לגברים לשעשוע. לכולם. לשעשע אותם. היא נשמה עמוק, מביטה על חברותיה המצחקקות במבוכה. חלקן היו מנוסות יותר במפגשים שכאלו. המים המוארים בתכול ציירו משחקים של אור כחול על פניהן המשולהבות/חוששות של הבנות. מבטה חזר אל המאסטר שלה. היא ראתה את עיניו מרחוק ו.. אז סימן בראשו. היא הכירה את הסימן. בהיסוס, החלה לפרום את כפתורי חולצתה. כשהסירה אותה מעליה, משליכה אותה אל מיטת השיזוף שמאחוריה, עומדת וחלקה העליון חשוף לגמרי, צחקוקן של הבנות השתתק. הן עקבו אחר מעשיה, מבטן מעריץ את האומץ שלה. היא הרגישה את מבטי הגברים עליה. הלילה היה שקט סביבם. הגינה צרצרה רעשי לילה, המים לחשו מולן בכחול בוהק- רק האור מתחתית הבריכה מאיר את החושך. היא הפנתה מבט מתחנן לעברן והבנות התחילו אף הן להתקלף מבגדיהן. כולן היו נשים בסביבות גיל הארבעים שלהן. בשלות, מעוגלות איברים, עסיסיות, נשיות- נראות כמו ציורים עתיקים בערומן הכחול על שפת הבריכה. מבטה הופשל אל גופה העירום. הוא היה יפה לה לאור המים המרצדים וכתפיה נמתחו בגאווה. היא היתה מטופחת, חלקה, ריחנית ומעוגלת בדיוק במידה. הרגישה את עיני הגברים שוטפות את גופה ונמתחה יותר מול מבטיהם. היא הצעצוע שלהם להערב, כמו שאר הבנות.. המים התנגנו בעליזות כששתים מהבנות קפצו לתוכן. השתיים האחרות גלשו משפת הבריכה מטה בעדינות. היא החלה לפסוע סביב לכיוון מדרגות הירידה אל המים. עיני הגברים עקבו אחריה והליכתה הפכה חתולית יותר. מפתה יותר. באיטיות החלה להיכנס למים, המים מטפסים במעלה ירכיה מלטפים את ערוותה המגולחת, את בטנה העגולה, שדיה המצטמררים.. באיטיות צעדה במים הרדודים אל דופן הבריכה, מבטה עוקב אחר הבנות המשתובבות במים בצווחות. שמעה את לחישת שיחתם המרוחקת של האדונים, צחוק עלה מתוכם מידי פעם. תהתה מה עומד להיות.. מה מתכננים האדונים. החליטה למוסס את חששותיה אל תוך תאווה. היא היתה מרוגשת. הרגישה את חמימות נוזלי נרתיקה מול המים הקרירים העוטפים את ירכיה. עצמה עיניים חושבת על העתיד לבוא. חמימות עטפה את פטמתה שצפה מעל לקו המים. היא פקחה עיניים לראות את שפתיה של אחת הבנות עוטפות את פטמתה הזקורה. כמעט ונרתעה עד שנתקלו עיניה במבטה החשקני של האישה שמולה. היא חייכה ועצמה עיניה שוב, מתמסרת לעונג הנשי. יד החליקה מתחת למים על ביטנה, מגששת דרכה אל בין ירכיה. נשימתה כבדה כשאצבע עדינה ליטפה את החריץ המגולח בין רגליה- נוגע לא נוגע. היא התמכרה לעדינות המעוררת הזו מגרגרת בהנאה תחת מגעה המענג של האישה הדשנה שמולה. "עלו למעלה, שפחות! אנחנו רוצים לראות יותר טוב".. נשמע הוראה מעל למים מכיוונם של הגברים. היא פקחה עיניה ושתי הנשים פסעו אל המים הרדודים, גופן נחשף לאיטו מול העיניים הרבות שצפו בהן- גבריות ונשיות כאחד. הן פנו האחת אל השנייה כפות ידיהן מלטפות האחת את גווה של רעותה. היא הרגישה במבטו הבוחן של המאסטר שלה ולרגע שלחה אליו מבט, מבטו השואל נענה במבט של חיוב. פיהן נצמד, פטמות נשקו לפטמות, בטן עגולה ליטפה אחרת, גבעה חלקה התחככה בשנייה. שתיהן היו מגורות. משולהבות. המבטים שננעצו בהן רק הגבירות את האקסטאזה. ירך גלשה אל בין ירכיה, מתחככת בחריץ החמים, והיא פישקה רגליה מול המגע הפולש, הדגדגן משתפשף מול העור הקריר שמולו. היא נאנקה, ראשה נזרק לאחור, לשונה של חברתה גולשת לאורך צווארה.. ושדיה.. ואז ליטפה לשון מעוררת את הגבעה המגולחת בין ירכיה. קצה דופן הבריכה נדחק אל אחוריה כשפישקה ירכיה אל מול הלשון החוקרת. שדיה עלו וירדו במהירות.. האווירה מזרזת את בוא הרעידות מרחמה.. היא היתה קרובה.. האורגזמה שעטה ממעמקיה החוצה. שלחה מבט פראי, מתחנן אל אדונה היושב מולה, גופו המתוח נשען לפנים, מבטו לא עוזב את המראה כחול המרצד שלפניו. שפתיה יצרו" בבקשה, מאסטר.. הרשה לי".. והוא הניע ראשו בשלילה. כמעט וזעקה מתסכול, ירכיה נסגרו מול המגע המטרף של חברתה, שהרימה מבט שואל מעלה. "אסור לי".. לחשה. שתיהן הפנו מבטן לעבר האדונים. "בואי הנה, שפחה" לחש אדונה בלי קול
אז יזמתי ואירגנתי מכירה פומבית של עבדים וזה היה מדהים
