שאלה לכולכם.

[.YUD]

שאלה לכולכם.

איך נראית החרדה שלכם? היא ממשהו קבוע? ספציפי? מופשט? מישהו/משהו מסויים? משתנה בתקופות? אני יכולה להגיד על עצמי שהפחד שלי היה תמיד (ועודו) ש"יקרה משהו לא טוב" בצורה מאד כללית ולא מוגדרת. ככה בצורה מקיפה. ובכלל - האם "חרדה" במובן הפסיכולוגי היא בהגדרתה מפני משהו לא מוגדר או שאפשר לחרוד (יש מילה כזאת?) מדברים מוגדרים ומסויימים? קדימה - להסתער על המקלדות!!!

 

[סיזיפוס]

נראה לי שגם וגם

היא גם באה מחרדות לא מוגדרות כמו אצלך. וגם מדברים מוגדרים כמו לכלוך,חיידקים. החרדה במובן הפסיכולוגי, אם הבנתי נכון, היא מדבר שלא באמת יכול להזיק,אלא רק בראש שלנו נראה לנו שמשהו רע יקרה. השאלה שלי היא יותר כוללנית: האם כל חרדה כזו היא בהכרח OCD? יש מושיעים?

 

[עמית_]

גם אצלי זה "גם וגם".

גם חרדה מדברים מוגדרים וספציפיים, וגם חרדה כללית ומופשטת. הגדרה פסיכולוגית: פחד – תגובה רגשית לאיום חיצוני מוגדר וממשי, לדוגמא: פחד מכלבים. חרדה – תגובה רגשית לאיום פנימי ומופשט.

 

[.אחת]

החרדה שלי היתה בזמנו מ:

א. כשלון בלימודים (אפילו שבחיים לא נכשלתי באף מבחן מכיתה א´ ועד סיום התואר הראשון בהצטיינות) ב. שמשהו רע יקרה למשפחה שלי, ובעיקר לאבא שלי שאליו אני הכי קשורה מהמשפחה - תאונות/פציעות/מוות

 

[לאב]

האם חרדה מכשלון בלימודים?

או שאת מגדירה את עצמך דרך הצלחות וכשלונות שלך (כמו שאני עושה?) וזה לא קשור לחרדות אלא לדימוי עצמי לא מזהיר? אצלי אם אין "מנת הצלחות " כל תקופה מסויימת הדימוי העצמי שלי נוטה לדעוך

 

[סיזיפוס]

אחת

כמה שיותר יוצא לי לקרוא עלייך ,ככה נהיה לי יותר כואב. ממש כואב לי הסיפור שלך. אמרת שזה כבר מאחורייך ובאמת טוב שכך. אבל בכל זאת כואב לי מה שעברת. עוד משהו שעניין אותי זה שאמרת שאת ילדה של אבא, סתם מעניין.

 

[.אחת]

אהלן לאב סליחה על העיכוב בתשובה

אני לא מגדירה את עצמי דרך ההצלחות והכשלונות שלי, כי חוץ מהצבא, אין לי כשלונות. בחיים שלי לא נכשלתי במבחן, את מספר המבחנים מכיתה א´ ועד התואר שקיבלתי פחות מתשעים אפשר לספור על אצבעות הידיים ואני זוכרת כל אחד ואחד מהם, אבל קשה לשכוח אחות שצועקת "אז מה אז את טובה בלימודים אבל בכל השאר את גרועה, את משוגעת!!!". בגלל זה גם הסיפור של הצבא היה לי כל כך טראומטי (מלבד שאר הסיבות). כי כאילו "נכשלתי" בקטע הזה. בלי קשר להצלחות, באמת יש לי בעיה של דימוי עצמי וכן בעיה של רצון לרצות אחרים ולמצוא חן כמעט בכל מחיר, אבל זה הולך ומשתפר עם הזמן.

 

[שעון חול]

אחת, אין לך כשלונות כי את לא נותנת

לעצמך להיכשל. לפי דעתך זה דבר שלא תוכלי לעמוד בו. לכן אין אצלך "וויתורים" כי להיכשל פשוט לא בא בחשבון. כלומר, את כן מגדירה את עצמך עפ"י ההצלחות והכשלונות שלך, רק שאת שומרת טוב-טוב שאלו יהיו רק הצלחות, אם תיכשלי, את תיאלצי להודות בינך לבין עצמך שאת כשלון (מה שכמובן אינו נכון) לכן את מונעת אפילו דיי בכוח נראה לי את ההרגשה הזאת.

 

[.אחת]

זה היה נכון בערך עד לפני שנתים

בשנה הראשונה שלי באוניברסיטה היה לי ממוצע 97... ואז ככל שהתקדמה ההבראה, ויתרתי לעצמי, הפסקתי "לשמור טוב" ויתרתי על הפרפקציוניזם, התחלתי לחפף, וסימתי עם ממוצע 91....משהו שבעבר הייתי לוקחת קשה. בקשר ללהכשל ממש (כי פעם בשבילי לקבל פחות מ95 היה להכשל ממש, ועל 99 הייתי מערערת), אני חושבת שלא סביר שזה יקרה מבחינה אקדמית (מבחינות אחרות ודאי שזה יכול לקרות, היו לי המון קשרים עם גברים שנכשלו לפני הנוכחי שמצליח, וכל פעם שהיתה תקופת מבחנים פיטרו אותי מהעבודה כי הלימודים היו חשובים לי יותר מהעבודה, וגם היה ראיון עבודה פעם שנכשלתי בו, וגם מקומות עבודה שפסלו אותי על הסף בשל קו"ח) כי היכולות האקדמיות שלי הן מאז ומתמיד מאוד מפותחות, מאוד קל לי ללמוד נושא חדש, או שפה חדשה, זה לא שאני צריכה ל"חרוש" יותר מכולם או להשקיע יותר מכולם כדי לקבל יותר מרובם, אלא שמדובר במיומנות שיש לי אותה וקל לי איתה. תמיד היה קל (בילדותי גם הוכרחתי ללכת לבית ספר למחוננים לפני שהתמרדתי). לא תמיד אני אוהבת לעשות את המבחנים/עבודות האלה לפעמים אני ממש סובלת מרוב שעמום ותעוקה, אבל מזמן למדתי שאין קשר בין רמת האהבה שלי את המקצוע להצלחה שלי בו... ולהוכחה - הציון הכי גבוה שלי בבגרות הוא במקצוע שהכי שנאתי בתיכון...(המ, מצד שני הציון הכי נמוך שלי בבגרות היה 96, כך שאין ממש פער בין הציונים שלי בבגרות. איזה מזל שהיא מאחורי, שנאתי כל רגע)

 

[קורווין]

החרדה שלי היא לא החרדה שלו...

החרדות שלי היו מזיהומים אנרגטיים, כלומר, פחדתי שאנשים הורסים לי את ההילה שלי, והייתי ממש קיצוני בעניין. כל דבר שלא הייתי עושה נכון, היה מוביל לזיהום ההילה ולכן לטקסי ביטול רבים מספור. היו עוד חרדות, אבל במובן מסויים, כול ה-OCD שלי נבע משם. מן OCD ניקיון שנראה כלפי חוץ כ-OCD בדקן לכל דבר!

 

[סיזיפוס]

ברררר ../images/Emo5.gif

בגלל זה לא התקרבתי אף פעם לנושאים האלה. וארי שקראתי מה קרה לך-טוב שלא התעסקתי בזה!

 

[סיזיפוס]

וארי=ואחרי