שאלה לי

[B l u e D e v i l]

שאלה לי

עד כמה תשתפו את ההורים שלכם או של בן הזוג ביחסים בינכם? לטוב ולרע? העיקרון אומר לא לערב הורים אף פעם. כי יש לנו נטייה לפרוק כשרע לנו ולהתלונן אבל איכשהו אנחנו לא טורחים לספר על השולם, ועל כל הדברים המתוקים שקבלנו / עשו למעננו. ולמרות העיקר, יש את הנטייה הזו. או שההורים רואים עלינו / אצלנו שיש בעיה, שואלים ואנחנו שופכים. אז, עד כמה תערבו?

 

[נומלה]

קצת מאוחר לשאול

(לאור העובדה שהורי כבר לא ברי שיתוף) אבל תמיד דגלתי ברעיון שאלא אם הדברים הם לא הפיכים ריבים וחילוקי דעות בתוך המשפחה נשארים בתוך המשפחה. ההורים אינם חלק מהמשפחה הגרעינית ולכן אין סיבה לשתף אותם בריבים. צריך לפתור את הדברים בין בני הזוג. לאור זאת מעולם לא שיתפתי את הורי בריבים וחילוקי הדעות ואם בעלי היה משתף את הוריו הייתי משתדלת לשים לזה קץ. תודה לאל גם הוא מבין את הדברים כמוני.

 

[עוגיפלצת83]

אני בדרך כלל מערבת את אבא שלי

כי אנחנו מאוד קרובים, הבעיה היא שהוא תמיד בעדו.

 

[זהב טהור היחידה]

חחחח ככה זה עם אמא שלי

אני משתפת , היא - תמיד בעדו

 

[נציג העם]

עונה

כהורה

אני אישית רואה על פני הילדים/נכדים כשהם מבועסים. ושואלת רוצים מספרים לא רוצים לא מספרים. אבל הילדים בדרך כלל מספרים לנו ומשתפים על מיני מקרים, כמו עבודה חברים,שמין הסתם כנראה הרגיזו אותם.

 

[210רחלי]

ובעניין בני זוג?

 

[restart2]

יופי של שאלה!

היי בקטבים של האירועים - יש הנוטים להחביא ולהתבייש ולחיות באלימות קשה לדוגמא.. כאשר ההורים לא יודעים דבר.. או לחילופין כש"פתוחים " רק כשקשה ומאתגר/ להיפך- וההורים מקבלים רושם מוטעה. הנושא הוא מורכב כפי שמערכות יחסים מורכבות. בכולל זוגות אוהבים ורבים בתא שלהם ואם זקוקים לסיוע- סיוע בלתי תלוי/מעורב יכול לסייע. הורים אוהבים את ילדהם וגם אם יש להם כלים .. המוערבת הרגשית מטה.. כאמא - בנותיי לא נשואות אבל במערכות יחסים- הקשבה והכלה של הקושי מאפשרת להן לעיתים הסתכלות שונה/פתרון.. לחברות הרבה פעמים ממליצה אנשי מקצוע. עם הוריי כבת- לא שיתפתי - נעזרתי באנשי מקצוע.

תודה אירית

 

[mykal]

אגיד באופן כללי,

כבת, שיתפתי את אמא בכל, והיא בחכמתה ידעה להרגיע, ולתת כלים להתמודדות. וממנה למדתי איך להגיב לילדי. אני מעולם לא שאלתי ולא חיטטתי --מה שבחרו לספר--שמעתי. לפעמיםלא עונה במקום, אלא מתיעצת עם בעלי ו/או עם אבא שלי. בשביל הילדים. לא חושבת שיש דרך אחת נכונה בתגובה. וגם לא חושבת שכל ילד משתף באותה רמה.

 

[שיר לי שני]

אני לא

אבא שלי אדם טוב לב ולעולם לא יכנס ביני לבין האישלי, אם כבר אז להפך. אבל אני חושבת שמה שבינינו, צריך להיות בינינו. אני כן מדברת איתו על דברים אחרים

 

[הדסהש1]

בוקר אור-למרות שיש לי עדיין אבא

מאוד מבוגר לא אשתף אותו כי יש לו מספיר בעיות משלו. אבל אם יש לי משהו שיש לפרוק אשתף את הבנות שלי. היה כבר מצב שהלכתי לאיש מקצוע .אני למרות הכל מעדיפה לשמור לעצמי את ה"צרות"שלי.

 

[אמלי12]

ומה עם השאלה ההפוכה-

הורים שמשתפים את הילדים שלהם בבעיות בינהם? לפעמים אני מרגישה שההורים שלי נוטים יותר מדי לשתף אותי בבעיות הזוגיות בינהם (במיוחד אמא שלי) ואני כמובן לא יודעת מה לומר, אני מרגישה קצת תקועה באמצע ולפעמים מנסה לתווך...

 

[B l u e D e v i l]

זו שאלה

שנידונה הרבה במקומות כמו עירוב ילדים בגירושי הורים. כבת להורים גרושים אין דבר שלא עורבנו בו. 15 שנה אחרי, עדין, אבא שלי לא מפסיק לטחון את הנושאים ההם.... לדעתי יש דברים שילדים לא צריכים להיות מעורבים בהם ולדעת עליהם ויש דברים שכן. ובכל מקרה, פקטור הגיל משחק תפקיד מאוד משמעותי

 

[עלה לא נידף]

ב8 השנים הראשונות שלי - בכלום

לא בזוגיות, לא ביחסים שלי עם החמים, תמיד הרגשתי צורך לשמור על אמא שלי ולהשתדל לשמח אותה. מה היא יכולה לעזור לי עם בעיות עם בעלי? אני אוהבת להתמודד לבד. כמובן שלא היה מדובר בדברים הרי גורל, אלא עניינים שהייתי צריכה לברר ביני לבין עצמי. אמא של מרצה שלי אמרה לה, בפעם הראשונה שהיא באה להתלונן על בעלה שתסתובב חזרה ותלך לדבר עם בעלה, כי רק איתו היא יכולה לפתור את הבעיה. מאוד מתחברת. בכל הנוגע לילדים די שיתפתי, והיום אני מרגישה יותר בנוח לחלוק גם קשיים או בעיות - אבל בקטנה. מרגישה בטוחה בעצמי, ופתוחה לקבל עצות כי יש לי דעה מגובשת.

 

[הדסהש1]

הדבר הכי גרוע זה להתערב בין ההורים

אני לא אשכח לעולם את אימי שהיתה נבגדת ,ומה הדבר גרם לה. היום כבר היא לא בין החיים וקשרי עם אבי ובת זוגתו טובים.לא שוכחת לו את הדבר שעשה.למרות שעברו כמעט 35 שנה.בתחילה לקחתי את צד אימי וכאשר ראיתי שאני לא יכולה להיות שלמה עם עצמי .קשרי עם אבי חזרו לתקנם.