שאלה לי

ענתי 10

New member
שאלה לי ../images/Emo35.gif

הבוקר נתקפתי במצב רוח פילוסופי משהו, ועלתה לי השאלה מה נכון לעשות - לחיות את החיים על פי הלב, עפ"י מה שאוהבים (גם אם זה לא מממש את כל הפוטנציאל), או לחיות לפי כללי החברה, ובעצם לשאוף לאידיאל שהחברה קבעה, כאשר זה בעצם אולי כן מגשים את הפוטנציאל ואת הכשרון, אבל לא מגשים את האני העצמי.
 

polegra

New member
רק לפי הלב!!!

ואני אסביר לך גם למה מנסיון שלי... ע"פ כללי החברה..או יותר נכון הנורמות החברתיות המקובלות בן זוג לא היה צריך לצאת איתי... למה? כי כשהכרנו אני הייתי כמעט 200 קילו ללא עבודה ללא הערכה עצמית פשוט רכיכה והוא רענני בחור מוצלח מכל הבחינות עם כסף )אני באותה תקופה חיית עם משפחתי על תרומות של מזון( אף אחד לא היה מקבל את הקשר שלנו...ואנ יבטוחה שלא גבה אחת הורמה לגבי זה ואחרי כמה חודשים הוא החליט ללכת לאחר לי בו ולהיות איתי זה מלמד אותי שיש לפעול לפי הלב בלבד!!!! לא מאמינה בכללי החברה אחותי התחנה אחרי 13 שנה שיצאה עם חבר שלה!!!! בגיל 30 SOO? משהו רע להם? אני לא ארגיש שלמה עם עצמי לולא אפנה לאן שהלב מפנה אותי לא אוכל לחיות עם עצמי זה קשור בהכל...בלימודים באהבה בעבודה אני אדם מאוד אימבולסיבי וקשור לרגשותי...כנראה בגלל שאני סרטן אבל זו עובדה טלי
 

ענתי 10

New member
הבעיה היא כזאת -

כמו שכולם יודעים אני לומדת משפטים שנה ג', וגם בעבודה עוסקת בעבודה משפטית. ואת האמת... מיום ליום שונאת את העבודה יותר ויותר, ומה שיותר גרוע שככל שאני מכירה יותר את מערכת המשפט (בארץ לפחות) ככה אני מתאכזבת יותר ויותר. זה ממש לא מה שחשבתי שזה. מה גם שבנוסף אני לא מוצאת התמחות, וגם מה שמציעים לי כרוך בויתור כלכלי משמעותי וויתור על חיי משפחה סבירים. בקיצור עוד אולי הייתי יכולה לסבול את זה אם ידעתי בוודאות שזה המקצוע בו ארצה להתעסק כל חיי. אבל זה ממש לא זה... במשפחה שלי האידאל תמיד היה - השכלה גבוהה. יענו אם אתה לא בוגר אוניברסיטה אתה חצי בן-אדם. ככה גדלתי וככה חונכתי. לכן ישר אחרי הצבא הלכתי ללמוד באוניברסיטה. הדגש היה - לא משנה מה ללמוד - העיקר ללמוד. אז יש לי תואר ראשון בסוציולוגיה. סיימתי את התואר וגיליתי שאין מה לעשות איתו. עכשיו אני לומדת משפטים ובקרוב יהיה לי מקצוע יוקרתי, "נחשב", שאותו אני לא אוהבת. יש לי את הפוטנציאל להיות עו"ד טובה, הבעיה שאני לא כ"כ רוצה. אולי התאבון בא בזמן האוכל? אני לא יודעת. לא חושבת. מצד שני אני נמשכת למקצועות שלאו דווקא מצריכות השכלה גבוהה - כמו אומנות, מוסיקה, טיפול בתינוקות. אז אולי זה לא נחשב למקצוע יוקרתי, ואולי לא ימצא את כל הפוטנציאל השכלי שלי, אבל זה מה שאני אוהבת. בשבילי הדבר הכי חשוב הוא משפחה - בעלי והילדים. ולעולם לא אוכל לתת להם את כולי אם אהיה עו"ד - מצליחה ככל שאהיה. ותודה לאלה שהגיעו על הלום
 
היי ענתי

למדתי להכיר בך אישה מאוד רבגונית גם לימודי משפטים, גם שירה, גם קריאה בקלפים ובטוחה שיש עוד כאלה שטרם התוודאתי אליהם יש לי משהו אחד להגיד לך ההחלטה בידיים שלך ותעשה על ידך בלבד אני מאמינה ש עדיף לך להיות גננת או אומנית מאושרת מאשר עו,ד מדוכאת לכי עם מה שאת אוהבת לעשות ולא עם מה שהמשפחה מצפה ממך להיות
 

ענתי 10

New member
../images/Emo7.gif והיום היתה לי דוגמה הכי טובה

לזה. חזרתי מעבודה עצבנית ומותשת (כרגיל), עם כאבי גב נוראיים בגלל ישיבה ממושכת מול המחשב . ולמרות זאת היו לי תוכניות נחמדות בשביל הילדים. כמובן שלהם היו תוכניות אחרות. הם סירבו לשתף פעולה, העדיפו להרוס את הבית. כמובן שהתעצבנתי, הלכתי לשחק במחשב, והם הולכים אחריי לכל מקום ומחריבים הכל בדרך. התעצבנתי עליהם, הם התעצבנו עליי, הכל נגמר בבכי משותף של שלושתינו. הערב נהרס, כאבי גב לא עוברים. יש לי מלא כביסות ואין מצב רוח לכלום. ועוד שמחתי שיש לי ערב פנוי להקדיש להם.
נו תגידו לי, זה שווה את זה?
 
קודם כל להירגע

לא שווה להרוס את המשפחתיות בשביל שום הון שבעולם לכי כמה דקות לחדר, תירגעי, ותחזרי אליהם אחרת חבל על היחסים שייהרסו מכירה את התקופות האלה מאוד מקרוב נשמע כאילו את חייבת לעשות איזה שינוי ולו למען עצמך אל תפחדי לעשות אותו תאמיני בעצמך ותעשי את הדברים שיעשו לך טוב ואז תוכלי לשדר משהו אחר גם לילדיך וגם לסביבה מקווה שיהיה לך יותר טוב בהמשך באדי
 

ענתי 10

New member
אני יודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות

אבל יש לי עוד שנה ללמוד וגם את מקום העבודה אני לא יכולה לעזוב כרגע. מקווה שעוד שנה הדברים יראו אחרת. רק ששנה הוא זמן ארוך מידי כדי להשאר במצב הבלתי נסבל הזה
 
ענתי

אני לא אומרת להפסיק את הכל כן, תסיימי את הלימודים כי את ממש בשלבים האחרונים אבל את לא חייבת לעסוק במשהו שלא עושה לך טוב עדיף שתעסקי בדברים שאת כן אוהבת בדברים שעושים לך טוב בדברים שיגרמו לך לקום עם חיוך בבוקר
 

Tully Is Here

New member
אוי ענתי,

את חיה בשבילך או בשביל לרצות אחרים??? תאמיני לי, גם אני ממשפחה כזאת וכולם כל החיים הסתכלו עלי עקום כי אפילו בגרות לא עשיתי ולאן החיים שלי הולכים ועכשיו אני "כולה" עקרת בית ובכלל מפתיע שאחד כמו בעלי הסתכל עלי. ואני, בשנתיים שהייתי איתו ועד שהפוצקה נולדה, ישבתי בבית וקראתי ספרים וציירתי ורקמתי ותפרתי והיום אני כל היום עם אמה ויותר מאושרת מכל אלה שחיים "נכון". אז עזבי שטויות, אם יש לך עוד שנה, גמרי את התואר ואח"כ שבי עם עצמך ולכי לאן שהלב לוקח, הכי חשוב, גם בשבילך וגם בשביל המשפחה זה להיות מאושרת ושלמה עם עצמך.
 

Miss פטל

New member
כל כך מבינה אותך..

אני גם באתי מבית שחייבים ללמוד באוניברסיטה, ואני מתכוונת ללכת. אבל אני בהחלט לא מתכוונת ללמוד מקצוע "יוקרתי" בשביל אף אחד, כולם מנסים לשכנע אותי אבל בגלל שהוצאתי פסיכו נמוך אז אין דבר שהם יכולים לעשות-רפואה, מחשבים וכו' סגורים בפני(למזלי
) אז נכון לפעמים אנחנו עושים דברים בשביל לרצות אחרים ואת הנורמה- כמו שהלכת ללמוד משפטים אבל צריך לחיות גם בשביל עצמך, וזה כשתסיימי את הלימודים תראי עם עצמך לאן להמשיך עם זה. ואולי כדאי לך להשאיר את התואר הזה בצד לגאוות ההורים ולקחת איזה קורס בתחום שמעניין אותך ולעבוד במקום שיעשה אותך מאושרת
 
לחיות לפי האדיאל

שלך!! אם זה טוב לך, מי החברה שתקבע מה נכון ומה לא? כל עוד את לא עוברת על החוק תממשי אך ורק את האדיאולוגיה שלך!
 
החיים זה לא שחור ולבן

צריך לשאוף להגשמה עצמית ואושר אבל צריך גם להתפשר בדרך. למשל בתחום הקריירה שהעלית. אני מאוד מתחברת למה שכתבת. אני עובדת בהיטק אבל אם היתה לי בחירה חופשיה מאילוצים הייתי עוסקת במשהו שקשור להתפתחות תינוקות וילדים. בגלל שמבחינה כלכלית אני לא יכולה לממש (כרגע) את החלום, אני מוצאת את הצדדים המעניינים והטובים (כמו המשכורת) בהיטק ולא חיה בחיי מירמור ואכזבה.
 
ענת , לדעתי תעודת בוגרת משפטים

מקנה כרטיס כניסה טוב לעבודה בכל שטח. הידע שמקבלים בפקולטה מאפשר לתמרן בכל ענף. כיום הרבה מאוד בוגרי משפטים עוסקים בנושאים אחרים, מסחר, ניהול וכו' ונעזרים בידע שרכשו. ענף המשפטים מתפצל לשלוחות כל כך רבות בנושאים כה מגוונים, בהתמחויות ספציפיות, המתאימות לכל שטחי החיים, ומקנה לך כלים רבים יתרונות ומיומנויות להתמודד על משרות שונות (לוא דווקא כעו'ד) בעדיפות על הרבה מתחרים על אותה משרה, לכן עצתי לך סיימי לימודייך, ואח'כ תחליטי לאן את רוצה לנתב את דרכך. עד היום כל מי שפגשתי התחרט על מה שלא למד ולא על מה שכן למד. ידע הוא כח, הוא מעשיר ומוסיף בטחון.
 
למעלה