שאלה לי

mylight1

New member
שאלה לי ../images/Emo131.gif

חברת פורום, מקסימה, אמרה שלי שצריך לגזור נעלים ולזרוק לפח את התחתונים שלה אני יכולה להגיד לכם שבבית הכל נשאר כפי שהיא השאירה אותו, הושם השל השידה, המכנס שבחוץ וכו' הגברים, אבא ואחי שחיים בבית לא נוגעים בדברים שלה, ולי ולאחותי אין כוחות נפשיים לעשות את זה. באוק' תהיי שנה. אני לא יודעת מה לעשות עם כל הבגדים שלה.. זה כואב מדי רק לחשוב על זה בטח שלעשות עם זה משהו. מה אתן עשיתן? במצב הזה?
 
קודם כל לדעתי את לא "חייבת" לעשות כלום...

את לא חייבת לזרוק את הדברים האלה שלה, אם את עדיין לא מרגישה מוכנה... כל אחת צריכה ללכת עם התחושות שלה, אין צורך למהר... במקרה שלנו, עזבנו את הבית מיד אחרי שהיא נפטרה ולכן נאלצנו לטפל בחפצים שלה מיד לאחר השבעה. חלק מהבגדים שמרנו, חלק תרמנו, את הנעליים לא גזרנו אבל פיזרנו בפחים שונים כדי שאף אחד לא ינעל אותן...אני חושבת שאילולא נאלצנו לעזוב, לא הייתי נוגעת בדברים שלה, הייתי מחכה עד שהייתי מוכנה נפשית להיפרד מהדברים שלה...
 

efratushb

New member
את באמת לא חייבת...

אם את לא מרגישה שאת מסוגלת להתעסק עם זה, תני לעצמך כמה זמן שאת צריכה... אנחנו עשינו את זה בתום השנה (גם אצלינו זה באוקטובר...) כי זה הפריע משום מה לאבא שלי... אבל אני מבחינתי לא הייתי מזיזה דבר, עכשיו כשאני מתגעגעת אין לי שום מקום ללכת אליו, אפילו את הבית אני כבר לא מכירה, לא מתחברת למקום הזה בלעדיה. בא לי להיכנס לחדר שלה ושהכל יחזור להיות כמו קודם... תני לעצמך זמן אף אחד לא רודף אחרייך...
 
מה שאנחנו עשינו

נעליים גזרנו, בגדים היה קצת בעייתי כי שנתיים קודם לכן סבתא שלי ז"ל נפטרה (אמא של אמא) ואמא הביאה את כל הבגדים שלה אלינו, אז כשמלאה שנה לאמא עשינו סדר בארון ותרמנו הרבה בגדים השארנו בגדים שאנו קשורים להם ריגשית (בגדים שאמא מאוד אהבה,ובגדים שסבתא מאוד אהבה, בגדים שהיו מזוהים עם שתיהן). מה שכן, אמא לא הייתה רזה, אלא שמנמונת ואני ואחותי בחרנו כמה חולצות לכשנהיה בהריון ונלבש אותן ויזכירו לנו את אמא.. אנ יכולה להגיד לך שזה היה מאוד מאוד קשה לעשות את הסדר הזה ועשינו זאת רק כי אבא לחץ ולחץ, משהו בער לו. (לדעתי יש פה איזו הודעה ישנה שלי על כך..נוסטלגיה..)
 
MYLIGHT1 לילה טוב,

אין לי חדש להוסיף על מה שכתבו כאן הבנות. לגבי הנעליים אומרים כי אסור שמישהו אחר ינעל אותן.לכן פיזרנו אותן . לגבי הבגדים וכל היתר,מילאנו שקי אשפה גדולים והעברנו למי שזקוק.גם המון תרופות לאנשים מבוגרים שידם אינה משגת או שיש קושי כלכלי. לפני כן היינו שם,בבית ההורים.אני "החזקה" בעיקר, לקחתי 2-3 דברים שלה שיהיו אצלי,אפרתוש ביקשה פיג'מה,לקחתי עבורה, וזהו. נכון.מבלי להרחיב,אם זה היה תלוי באבי,זה היה קורה הרבה יותר מוקדם. כ"כ הרבה כעס הוא צובר.....בשתי ידיו. לגבי מה את "צריכה" או חייבת". לדעתי אינך צריכה או חייבת דבר. לכי עם ליבך,תחושתך....אל תעשי מה שאינך יכולה. שולחת חיבוק.
 

azehu

New member
גם אצלנו אבא לחץ

מעניין שאצל כולם זה ככה, אצלנו זה גם הוא שנשאר לבד בבית עם כל הדברים. כבר אחרי השבעה התחלנו לסדר את הבגדים. היו לה כמויות כאלה של בגדים שעד היום (שנה אחרי) לא סיימנו לגמרי, אבל 90 אחוז כבר עשינו. נתנו המון המון בגדים, לויצו וכל מיני מקומות כאלה. והמון בגדים חילקנו בינינו, הבנות והדודות (גם תכשיטים). אני, לאחרונה גם לקחתי על עצמי את אחד מהתפקידים של אמא שלי והתחלתי גם לסדר ארונות אחרים (לא שלה) כי הם שמרו כל כך הרבה בגדים ישנים שכל הארונות היו מפוצצים מבגדים. כמעט סיימנו גם את זה. בכל מקרה, לא זרקנו את כל הבגדים, השארנו חלק שיהיו כזכרון (שמלות חתונה וכאלה). וחלק אמרנו שאולי עוד נלבד כשנהיה יותר מבוגרות. לאמא שלי היה טעם כל כך טוב, זה היה כל כך עצוב לעבור על הארון שלה. בדיעבד, יש דברים שעשינו גם קצת יותר מדי בלחץ והיום זה חבל, אבל היו גם כל כך הרבה בגדים, שכדי להקל על אבא שלי היינו חייבים לעשות את זה בהמון נגלות, והוא נורא שמח לראות שהוא לא נשאר עם כל העניין לבד. לדעתי, הוא לא מסוגל להביא את עצמו להתקרב לארון שלה ולכן מאד לחץ שאנחנו נעשה את זה.
 
myligh1 שלום רב

לפי ההלכה נעלים צריך לזרוק לפח אני הפרדתי זוגות נעלים כלומר ימין לשקית אחת ושמאל לשקית שניה וזרקתי בפחים ניפרדים על מנת שאף אחד לא יקח לגבי ביגוד ופריטים נוספים של אמך אין איסור הלכתי כלומר ניתן לעשות בהם שימוש אני העברתי לניזקקים לאחר שנה ובכך חשתי שעשיתי מעין מיצווה לעילוי נישמתה של אימי ובנוסף עניין הנתינה לניזקקים עשה לי טוב מאחלת לך כל טוב
 
למעלה