אני מסכים להמלצה שלא להחזיק
מיני נחשים שונים באותו כלוב. אני יכול להוסיף לכך גם את הדברים הבאים: 1. אני לא מתלהב גם מהחזקת מספר פרטים מאותו מין באותו כלוב, וזאת מהסיבות הבאות: א. יש מינים שבהם הזכרים מנהלים קרבות קשים, שעלולים להסתיים בפציעה חמורה או במוות. ב-The Reproductive Husbandry of Pythons and Boas (של Ross ו-Marzec) יש תמונה או שתיים של פיתונים עם פגיעות קשות מאוד שנגרמו עקב קרבות כאלה. ב. גם אם לא מדובר בקרבות שמסתיימים בפציעה, הנחשים יכולים להפחיד ולדכא זה את זה. ג. החזקה של שני פרטים יחד עשויה לגרום לתאונות האכלה מצערות שיסתיימו בנחש אחד שמן (במקום השניים שהיו בכלוב במקור). ד. החזקה כזו יכולה גם להקשות על איתור בעיות ומחלות. נניח למשל שאנחנו מוצאים בכלוב פריט מזון שהוקא. אם יש בכלוב יותר מנחש אחד - יתכן שלא נדע מי הקיא אותו. 2. לא אתפלא לשמוע על כך שבואה קונסטריקטור טרף נחש קטן ממנו. ראשית - בטבע בואות אוכלות גם זוחלים. ראיתי תכנית שבה צולמה בואה שנתפסה בטבע והקיאה איגואנה גדולה למדי. שנית - חבר טוב שלי חזר מטיול בקוסטה-ריקה לפני כמה שנים, וצילם שם תמונה מעניינת: בואה קונסטריקטור טורף נחש דק וירוק (שאותו לא זיהיתי). 3. באשר ליכולת של בואות להעביר מחלות - אני חושב שהיכולת הזו גדולה יותר משל נחשים אחרים, לפחות כאשר מדובר ב-IBD. קלינגסברג כותב ב-The Boa Constrictor Manulal שבואות הן הנשאיות הטבעיות של המחלה הנוראית הזו. בעוד שפיתונים שנדבקו במחלה מראים סימנים לכך די מהר, בואות יכולות לשאת אותה במשך חודשים רבים, ואף יותר משנה, מבלי להראות שום סימן חיצוני. זה, לדעתי, הופך אותן לנשאיות עם פוטנציאל הרס רציני מאוד. עם זאת, ככל שידוע לי, המחלה פוגעת בחנקיים בלבד, ולא בזעמניים, כך שהיא אינה רלוונטית לשאלה ההחזקה של בואה עם מילקסנייק.
)