שאלה לי אליכם...

[ben_holland]

שאלה לי אליכם...

איך המעבר לחו"ל השפיע על הקשרים החברתיים שלכם בארץ? כי אני למשל בן אדם ש24 שעות ביממה נמצא עם החבר´ה שלו ויש לי הרבה חברים אז השאלה שלי היא האם זה באמת אפשרי לשמור על קשר או שבמשך הזמן הקשרים מתרופפים ומגיעים למצב שכבר אין על מה לדבר או דברים כאלו? בן (מתחיל לחשוב על ההשלכות)

 

[Eden15]

לא, הקשר מתפוגג לאט לאט..

אני למשל עברתי לאנגליה לפני שנתיים. אז בהתחלה החברה הכי טובה שלי שלחה לי איזה מכתב או שניים ואז היא הפסיקה. אחרי זה כל פעם שההיתי מתקשרת אליה לארץ וההיתי שואלת אותה למה היא הפסיקה לכתוב לי אז היא כל פעם הייתה אומרת לי שהיא כן שלחה ליוהיא לא מבינה למה זה לא מגיע וכנראה יש בעיות עם הדואר.. בטח.. בהתחלה עוד האמנתי לה כי רציתי להאמין לה אבל אחרי שכל הזמן היא הייתה אומרת את זה כבר הבנתי את האמת.. אחרי זה גם כן ביקרתי איזה פעמיים-שלוש בארץ. אז באמת בפעמים הראשונות היא נורא שמחה שבאתי ובאה לפגוש אותי, אבל גם כן הקשר לא הרגיש אותו דבר ולא ממש חזק וקרוב כמו שהוא היה פעם. אחרי זה בפעם השלישית שבאתי לארץ היא כבר בכלל ממש עשתה לי טובה שהיא נפגשת איתי וגם כל הפגישה היא כזה בקושי התייחסה אלי.. תראה, אני לא רוצה לאכזב אותך, אבל ככה זה. קשה לשמור על קשר כשגרים בארץ אחרת וכשאתה לא נמצא עם הבנאדם כל הזמן. פתאום אתה מגלה שהחברים הכי טובים שלך מצאו להם חברים חדשים ועיסוקים חדשים ושכחו ממך.. EDEN

 

[MARMELAD]

נכון! וגם - ממש לא!

במקרים מסויימים יש קשרים שמתנתקים. אין מה לעשות. אצלי - לעומת זאת - זה ההפך. ליאת - חברה טובה - עברה לגור באירופה לפני שנתיים כדי ללמוד באיזו אוניברסיטה אוסטרית. בארץ היינו בקשר של טלפון פעם בשבוע שבועיים (לא גרנו באותה העיר) ופגישות - כשיוצא. ועכשיו - כל יום אימייל. לפחות אחד. בכל פעם שהיא בארץ יש הילולה. הקשר שלנו דווקא התחזק מאז שהיא עזבה. ביזארי? ייחודי? לא ממש. כי גם שרה שגרה בדנמרק שומרת איתי על קשר הרבה יותר מאז שהיא עזבה את ירושלים לטובת דנמרק. ככה שאני מאמין - שקשרים שרוצים לשמור - שני הצדדים - יישמרו. רבאק, המעגל החברתי היומיומי שלי כולל את גפן מקנזס, משה מאנגליה, ליאת מאוסטריה, אחותי מיוסטון, החבר הכי טוב מאילת, ידידה שעובדת בחרמון - וענבל. ואני בכלל גר בתל אביב. אז כשרוצים - יכולים.

 

[Eden15]

זה לא רק קשור לרצון.

לפעמים באמת רוצים, אבל אז מגלים שזה כבר לא אותו דבר. נגיד אם אתה רוצה לשתף מישהו במשהו שקרה לך, אז אתה כבר ישר תלך לאחד החברים שלך שגרים בסביבה ותשתף אותם במה שקרה. כי הרי זה לא אותו דבר שיש לך משהו מרגש לספר ואתה ישר מספר למישהו ומשתף אותו בהתלהבות שלך והכל והוא ישר מגיב, או כשאתה נורא מתלהב ממשהו ורוצה לספר למישהו ואז אתה הולך למחשב וכותב את זה לחבר שלך שגר בארץ אחרת ומי יודע מתי הוא יקבל את ההודעה ומתי הוא בכלל יגיב.. אז בקיצור מה שאני רוצה להגיד הוא שזה תלוי במקרה וזה גם יכול להיות תלוי בכמה חברים קרובים יש לך חוץ מאותו בנאדם וגם עד כמה אתה קשור לאותו בנאדם. חוץ מזה אני לא יודעת, אולי אצל מבוגרים זה שונה, אבל אצל בני נוער בדרך כלל כשחבר עוזב, בהתחלה אתה מתגעגע והכל אבל בגלל שאתה נמצא בתיכון ויש מסביבך הרבה אנשים אז אתה מכיר חברים חדשים וכבר דיי שוכח מאותו בנאדם. (ככה לפחות זה היה עם החברה שלי כשאני עזבתי). EDEN

 

[A n g e l D u s t]

אני תמיד טענתי

שמעבר לחו"ל מראה לך מי החברים האמיתיים שלך. לפני 5 שנים, חברה טובה שלי קטי עברה לאוסטרליה, וזה לא כמו אירופה שבאים לבקר הרבה. זה קצה העולם למטה. למכתב היה לוקח בין 3 שבועות לחודש בשביל להגיע- אז די מתייאשים ועל שיחות טלפון בכלל אין מה לדבר. אבל מה? קטי היתה ותמיד תהיה חברה טובה שלי. אז נכון שאנחנו לא מדברות כל יום ושאני רואה אותה בערך פעם בשלוש שנים, אבל בכל זאת הקשר ביננו מעולה וכל פעם שאנחנו מדברות לא מרגישים שלא דיברנו אחת עם השניה חודשיים. מאז שעזבתי לפריז אני לא חושבת שאיבדתי שום קשר עם חברים שלי בארץ. להפך, כמו שמרמלד אמר זה דווקא חיזק את הקשר. אני יודעת שכל פעם שאני באה לארץ אין סיכוי שבעולם שחברים שלי לא יתלהבו ויהיו איתי כמעט כל הזמן (ידיד שלי ביטל יציאה לטיול בצופים שהוא היה אמור להדריך בגלל שהודעתי לו שאני באה לשבוע...) ואני יכולה להביא לך מיליון דוגמאות, אבל מה שאני מנסה להגיד זה שחברות אמיתית תחזיק לא משנה כמה רחוק תהיו אחד מהשני. חוץ מזה שעכשיו יש אינטרנט, לא צריך לחכות שבועיים\שלושה למכתבים, שולחים אימיילים, יש איי סי קיו, מסנג´ר ומיליון ושניים דברים אחרים. ובכלל, הכי כיף להגיע לארץ כי אז פתאום אתה הופך להיות מרכז העיניינים ואתה מקבל הרבה צומי

 

[נ ו ע ם]

מעבר לחו"ל....

מגלה לך את מי אתה באמת אוהב! נועם.

 

[A n g e l D u s t]

ומי אוהב אותך בחזרה

וואי נועם אתה חי, איזה אירוע מרגש.

 

[נ ו ע ם]

אמממממ...

חי?! הגדירי "חי"! נועם.

 

[inbale]

רגע רגע מרמי.....

מה זה "וענבל" ????? שיאוווו דרך אגב רבותיי מומלץ לברוח מהאיזור כשהוא מחורפן...ומאוד מאוד לא מומלץ להיות איתו במסנג´ר. כל נעושה זאת לוקח על עצמו סיכון רב (מגיע לך יא אוהב בית הלחמי אחד!)

 

[Gefen]

אצלי הקשרים החברתיים מאוד התרופפו..

כי אני פשוט גרועה בלשמור על קשר, אבל זה אני... עסוקה ביומיום בבית עם הילדים, בישולים קניות סידורים...וחברים וירטואלים שגם אצלי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה היומית. וכך יוצא שהקשר עם הארץ מסתכם למשפחה בלבד, וגם זה במינונים די נמוכים. אבל....ברור לי שאת החברים הטובים שלי בארץ אני אף פעם לא אאבד - הם תמיד יהיו שם בשבילי וכשאחזור לארץ נרגיש כאילו שלא נפרדנו מעולם..זו גדולתה של חברות אמיתית, שהיא עומדת בכל אילוצי הזמן והמרחק ודבר לא מחליש אותה. גפן

 

[tnati]

זה ממש תלוי

תלוי מי החברים שלך לי למשל יש חברים טובים בקנדה כבר קרוב ל - 20 שנה וכמעט יום כן יום לא אנחנו מדברים או ב i c q או בטלפון ובכל פעם שהם מגיעים לביקור בארץ אני מפסיקה לנשום מרוב התרגשות והרגעים הכי קשים זה אחרי החזרה שלהם לקנדה פתאום נוצר חלל כל כך ריק עד שכמעט אפשר לשבור אותו ביד ולאומת זאת הייתה חברה טובה שעברה לארה"ב ואחרי פעמיים שלוש של שיחות טלפון אני לא שמעתי ממנה יותר אז ידידי זה תלוי בקשר שלכם וברצון שלכם לשמור על הקשר ב ה צ ל ח ה