שאלה לי אליכם
אני בת 27. אני צמחונית (לא בשר לא דגים כן קצת מוצרי חלב וביצים), מגיל 10. שזה 17 שנה (גאון בחשבון). עד גיל 10, אכלתי מעט מעט מאוד בשר, סירבתי לאכול מוצרי חלב ושנאאאתתתייי בשר עוף וכדומה מוצרים מהחי. למזלי הרב- אמא שלי הפולניה לא הכריחה אותי ולמעשה כל המשפחה הפכה להיות צמחונית (גם האחים שלי מראים נטיות דומות לשלי, היה לחץ קבוצתי). הרבה אנשים שואלים אותי למה אני לא אוכלת בשר, האם זה ממניעים אידאולוגיים או בריאותיים או מה בדיוק. והאמת שאף פעם אין לי תשובה לזה. תמיד היתה לי תחושה- שזה פשוט לא נכון לגוף שלי. לראיה- אני לא סובלת שום דבר שאפילו מזכיר בשר (מבחינת טקסטורה וריח וכו), גם תחליפי סויה שמזכירים בשר אני לא אוכלת. פעם הייתי באיבחון של שיטת גרינברג ונאמר לי שאני אוכלת מאוד לא נכון לטיפוס הגוף שלי. שעצם זה שיש לי כאלה העדפות ברורות ואיסורים חמורים של מה כן ומה לא לאכול- זה לא בריא. אם אפרש זאת מזוית פסיכולוגית- אני כמובן יכולה להבין כל מיני חסכים ועניינים שמסתמלים מתוך העניין. אבל אני חושבת שהכוונה היתה עוד יותר עמוקה מזה. מאז האבחון ההוא התחלתי לאכול דברים שמעולם לא נגעתי בהם קודם- כאקספרימנט: חצילים ויוגורט לדוגמא. (יאמי. גיליתי מאוחר.) אפילו בשר ודגים ניסיתי לאכול (מה זה ניסיתי- החזקתי מזלג ליד הפה). אני לא יכולה! אני גם לא ממש רוצה. אבל מעניין אותי לדעת אם יש עוד מי מבינכם שנהייה צמחוני שלא מבחירה מודעת והחלטה, אלא כראקציה לאיזה עניין תת מודע או בכל מקרה- משהו מוטמע עמוק וקדום לבחירה מודעת. משהו שמונע מהגוף ולא מהראש. וממתי הבנתם\החלטתם\הצהרתם שאתם לא אוכלים יותר מוצרים מהחי? ומה עוד קרה באותה תקופה, שיכול להתקשר להחלטה כזו? שבת שלום לכולם. ומזל טוב להלת´ על הפורום החדש- אני תכף הולכת לבקר גם שם. ביי
אני בת 27. אני צמחונית (לא בשר לא דגים כן קצת מוצרי חלב וביצים), מגיל 10. שזה 17 שנה (גאון בחשבון). עד גיל 10, אכלתי מעט מעט מאוד בשר, סירבתי לאכול מוצרי חלב ושנאאאתתתייי בשר עוף וכדומה מוצרים מהחי. למזלי הרב- אמא שלי הפולניה לא הכריחה אותי ולמעשה כל המשפחה הפכה להיות צמחונית (גם האחים שלי מראים נטיות דומות לשלי, היה לחץ קבוצתי). הרבה אנשים שואלים אותי למה אני לא אוכלת בשר, האם זה ממניעים אידאולוגיים או בריאותיים או מה בדיוק. והאמת שאף פעם אין לי תשובה לזה. תמיד היתה לי תחושה- שזה פשוט לא נכון לגוף שלי. לראיה- אני לא סובלת שום דבר שאפילו מזכיר בשר (מבחינת טקסטורה וריח וכו), גם תחליפי סויה שמזכירים בשר אני לא אוכלת. פעם הייתי באיבחון של שיטת גרינברג ונאמר לי שאני אוכלת מאוד לא נכון לטיפוס הגוף שלי. שעצם זה שיש לי כאלה העדפות ברורות ואיסורים חמורים של מה כן ומה לא לאכול- זה לא בריא. אם אפרש זאת מזוית פסיכולוגית- אני כמובן יכולה להבין כל מיני חסכים ועניינים שמסתמלים מתוך העניין. אבל אני חושבת שהכוונה היתה עוד יותר עמוקה מזה. מאז האבחון ההוא התחלתי לאכול דברים שמעולם לא נגעתי בהם קודם- כאקספרימנט: חצילים ויוגורט לדוגמא. (יאמי. גיליתי מאוחר.) אפילו בשר ודגים ניסיתי לאכול (מה זה ניסיתי- החזקתי מזלג ליד הפה). אני לא יכולה! אני גם לא ממש רוצה. אבל מעניין אותי לדעת אם יש עוד מי מבינכם שנהייה צמחוני שלא מבחירה מודעת והחלטה, אלא כראקציה לאיזה עניין תת מודע או בכל מקרה- משהו מוטמע עמוק וקדום לבחירה מודעת. משהו שמונע מהגוף ולא מהראש. וממתי הבנתם\החלטתם\הצהרתם שאתם לא אוכלים יותר מוצרים מהחי? ומה עוד קרה באותה תקופה, שיכול להתקשר להחלטה כזו? שבת שלום לכולם. ומזל טוב להלת´ על הפורום החדש- אני תכף הולכת לבקר גם שם. ביי
) אבל בדיוק אני גמרתי לעשות לך כבוד בפורום רפואה משלימה- שוב בהצלחהההה ומרוב פורומים כבר למדתי לרקוד על כמה חתונות בו זמנית LOL