קומו קומו ילדים בבית המורַה חולים היא נסעה באוטובוס וראו לה את הקומו קומו ילדים המורֵה בבית חולים הוא נסע באופנים וראו לו את זיגי זיגי בלי ידיים אל תיגע לה בשדוד מלך ישראל חי חי עד שמת הוא נפל לבריכה באו שתי ציפורים ואכלו לו תבתשרי נתן הדקל פרי......סתתתתתתתם אני לא יודע מה מתנגן לי בראש, כל פעם משהוא אחר. אבל בדרך כלל קרליבך, אני פשוט מת עליו.(והוא מת עלי לפני כמה שנים טובות) (לדידית מתנגן משהו עם שמש ואור, אבל לא יודע אם זה מהעבר שלה או מהוה) >מטאור טוען שאת המנגינה הזאת אפשר להפסיק, וחבל<
אבל אני זוכרת ששמעתי קסטה של עדי רן שיש שם את השיר: "אבא נהייתי דוס זה לא אומר שאתה צריך לכעוס" והשיר הזה מצחיק אותי כל פעם מחדש. בפרט השורות: לה לה לה לה לה פרו ורבו.... יש כמה שירים יפים פה ושם אבל אין מבחר הרוב פחות או יותר אותו דבר. דידית.
גם אצלינו היו שרים את זה בהתלהבות. אגב השיר היחיד שאני עוד אוהב בגלל תוכנו הוא: "לא ישא עוד גוי אל גוי חרב, לא ילמדו עוד מלחמה" <הר´ נחמן מברסלב היה אומר, אין להתיאש רק לשמוח יש> אגב, חשבתי על עוד עבירה לחברת עבירות נדירות - להתבונן בחזיר להגיד: "אני רוצה לאכול אותו, אך מה אעשה וה´ ציווה עלי לא לאכול אותו" - ואז לאכול אותו
חיה טריפה בלי אף סימן טהרה, יאכל איבר, איבר (מהחי, כמובן) יגמור את כולה (כדי להוסיף כמה לאווים) ויקנח בכוס חלב, שבמקרה חלבו מאמא של החיה הטריפה. ולבסוף (וכאן מגיע הקטע הכי חמור) לבסוף, ישכח לברך!!
בצורה בלתי נשלטת כשאני נוסע ברחובות תל אביב בשבת, או יושב עם חברים באיזה פאב בשישי בלילה (לא בערב שבת..) השיר שעולה לי לראש הוא "אילו היה לי כוח הייתי יוצא לשוק, הייתי מכריז ואומר - שבת היום להשם...."