שאלה לי אליכם

[בת חן קוסמת]

שאלה לי אליכם../images/Emo12.gif

רציתי לשתף אתכם בדילמה. אני אחסוך לכם את כל הפרטים המשעממים של- מה מי ולמה ואשאל אתכם שאלה שאני כבר הכרעתי בה אבל היא איכשהו חוזרת אלי לחיים בכל מני דרכים. טוב- בלי טררם גדול מה עדיף- לאהוב באמת, לסמוך להרגיש עד הסוף או להסתייג, להיות יותר קרים ומחושבים וכך לא להיפגע?

 

[מבולבולבל]

אי אי אי

מנסיון אישי וכואב אומר לך, כשאוהבים באמת, אי אפשר להסתייג ולהיות קרים ומחושבים, פשוט אי אפשר. וכשמסוייגים קרים ומחושבים, סימן שלא אוהבים באמת, גם אם תרצי. וכבר מזמן רציתי לומר לך שאם יש אמת אבסולוטית, הרי שזו החתימה שלך. < ונא תביאנו לידי ניסיון >

 

[ShakeSpearE]

לאו דווקא

כל דבר זה איך שמסתכלים עליו, תמיד אפשר להתנהג בצורה שאנו אומרים לעצמינו להתנהג. זה לאו דוקא מצביע על מה שמרגישים בפנים! זה תלוי באופי, ובבנאדם.

 

[פטיש החזק]

אחותי

את מסבכת אותנו עם שאלות קשות .. זה גדול עלינו... מה את מצפה שאנשים יגידו, להסתייג? כולם יצעקו שצריך לתת צ´אנס ולהרגיש עד הסוף, למרות שאני לא יודע מה להגיד לך, ד"א זה גם די תלוי בשאלה הקודמת שלך, מה גברים רוצים באמת. (איך נשים רוצות לדעת לעזאזל על רצונותינו כשאנחנו לא יודעים בעצמינו מה אנחנו רוצים?) ד"א יושבת לידי חברה שלך קרני מהכיתה שלך בלימודים, היא ראתה אותך במקרה גולשת בפורום במכללה אצלכם היא מוסרת ד"ש חם. עולם קטן, הא ?

 

[פטיש החזק]

דרך אגב

היא מוסרת שאת מאוד נחמדה. בקשר לשאלתך היא אומרת שבאופן חד משמעי עדיף להרגיש ולאהוב למרות הסיכון, ובמידה והבחור שווה את זה, זה בהחלט מצדיק את הסיכון. אני גם חושב שבסך הכל יש בכך אמת, וכדי לזכות באהבת אמת שווה לקחת סיכונים, גם סיכונים קשים. ולמרות אפשרויות הפגיעה, אהבה גדולה בהחלט שווה את זה. בשביל משהו גדול צריך לשלם.

 

[ilana27]

אני מבינה אותך מאוד

כל אחד מאיתנו עובר לפעמים משברים בזוגיות עם המין השני זה לא קל זה הורס בן אדם עלול להרגיש שהחיים הסתיימו שכולם כולם רעים שכל הגברים אותו דבר ושכל הנשים אותו דבר אבל זה לא נכון!!!!!!!!! אם לאמין לזה אז פשוט מפחיד לחיות יש כלל בחיים של בני אנוש:בלב של בן אדם אין חלל הלב שלנו בנוי לאהבה לרגש אנחנו בני אדם תמיד תמיד מחפשים לאהוב ולהרגיש ואם אין לנו את זה אנחנו מרגישים מסכנים ובודדים ושאף אחד לא צריך אותנו לפעמים אחרי שנפרדים מבן זוג נראה שאף פעם לא נוכל להתאהב שוב שהוא היה יחיד במינו אבל עובר זמן והוא עושה את שלו לב יכול להיות גם רעב רעב לאהבה רעב לזוגיות אחרי כל פרידה יש תקופת האבל וזה טבעי ביותר אבל זה יחלוף ויבוא הרגע ששוב נרצה לחבק ולנשק שוב להיות ביחד לסמוך על מישהו להיפתח למישהו שוב לאהוב ובלי זה בן אדם מת

 

[פטיש החזק]

זאת קרני, אני כותבת בניק של הפטיש

שאלת שאלה קשה אם עדיף להיות רגיש וחשוף להפגע או לא להרגיש ולהיות אדיש וכך לא להרגיש כאב. מצד אחד זה טוב שלא כואב אבל אם אדם אדיש הוא לא מרגיש כלום לא לטובה ולא לרעה וכך גם הוא חצי מת נפשית הוא לא מרגיש ומתנסה בחיים והוא מכליל קשרים חדשים ע"פ ניסיון בקשרים כוזבים קודמים וזאת הרבה פעמים טעות. אבל אם לא משקיעים רגש לא מקבלים רגש וככה לא יכול להתפתח קשר אמיתי. מצד שני אני חושבת שלא כדי לתת את כל הלב והנשמה במכה כי יכול להיות "שלא תקבלי אותם בחזרה", לפי דעתי הפיתרון הוא ללכת לאט לאט "ולא להשקיע את כל המניות במכה אחת", אלה חלק חלק לפי גם ההרגשה האישית שלך והאינטואיציה אם הקשר הולך להצליח וכן לפי מה שהבחור נותן בחזרה. את האמת גם אני מפקפקת באהבה אמיתית לפעמים נראה שקשר בנוי על אינטרסים הן מיניים והן נוחות ולבישת מסכות של "הכל שמח ובסדר כל הזמן", ואהבה טהורה וחסרת תנאי קשה למצוא לפעמים לא מוצאים את זה כל החיים. בהצלחה קרני. דרך אגב איך היו לך המבחנים?

 

[Le Fay]

מסכימה עם קרני: מעדיפה לחוש גם כאב

מאשר להפוך לאדם שלא מרגיש בכלל, או לא הרבה. מלבד זה, כשהחיים שלך מלאים ואת מרוצה מהם בלי שום קשר לבן זוג, גם כאבי לב מקבלים פרופורציות סבירות בהחלט, לכן מאיפה שלא תסתכלי בזה מוטב להשקיע בחיים שמחים ומלאים במקום להסתייג ולהקשיח את הרגשות מראש (אם זה בכלל אפשרי).

 

[פילומלה]

הבעיה טמונה בניסוח

אז בואי נפרק את השאלה. האם "לאהוב באמת" - משמע להסתכן ולסבול?! האם שיקול דעת וקור רוח מונעים פגיעה בהכרח?! אין תשובות מוחלטות. ביום שתשיגי את נסיך החלומות הרחוק, את עלולה לגלות שה "מלחמה" על ליבו של הנסיך, הרבה יותר מסעירה מאשר הנסיך עצמו. מצד שני אם תנהגי תמיד בשיקול דעת וקר רוח לא יהיו לך חיים. תשמעי. יש כל מיני דרכים לאהוב, הרבה יותר מהשתיים שציינת. בכל מעדיפה את האהבה, כל אהבה על פני הפחד. הפחד משתק ותוקע אותנו במקום, האהבה מעניקה את הערך לכל דבר בעולם.

 

[Le Fay]

לא הייתי מפריזה כדי כך במעלות האהבה

אבל אין ספק שהיא טריפ נפלא. הפחד לא משהו.

 

[פילומלה]

אבל אני לא מפריזה בכלל

שוב, שאלה של ניסוח! למשל יש כאלה שיקראו לאהבה לא הורסת - אהבה, יש כאלה שיראו בזה שיעמום, תחליף למשהו אחר, סקס יש כאלה שיקראו לזה רומן, או כאלה שיקראו לזה חיים. ואני חוזרת ומדגישה שהאהבה, תמיד אבל תמיד יותר עדיפה מהפחד!

 

[ספל חמאה]

חיים מחושבים זאת מילה יפה

לחיים בפחד. ועל זה נאמר: life lived in fear is a life half lived (בספרדית זה נשמע טוב יותר) ואת עוד תמצאי את האדם שיהיה לך ´קל´ לסמוך עליו, להרגיש אותו, לאהוב באמת. גם כשיהיה ´קשה´. >ספל חמאה נזכרת בשלל קלישאות מתאימות<