שאלה במקום!
זו פשוט שאלה גדולה! אני מתחבטת רבות בסוגייה מעניינת זו ופנים רבות לה. אני חושבת שיש הרבה "תחלואים" אשר משותפים לבעלי ocd ול"סתם" אנשים מן השורה, כלומר מבחינה חיצונית הם דומים אך השוני הוא בחוויה הסוביקטיבית . לדוגמה עיניין זה של דחיינות נפוץ גם אצל אנשים מאושרים שלא יודעים ocd מהו אך אצלם, בשונה מאצלנו, הסיבות שונות. אני מקווה שזה לא סוג של אוטוסוגסטיה, אך אני באמת חושבת שאצלנו זה לא נובע מעצלנות אלא מחרדות שונות ומהצורך להתמודד עם כל מיני אובססיות בבואנו לבצע משימה כלשהי (לפחות ככה זה אצלי). אולי אוסיף איזו דוגמה אישית כי יש לי הרגשה שדברי מבולבלים קמעה (או שמא זה הocd הזועק את זעקתו): בימים אלו אני מנסה לכתוב תסריט לתחרות תסריטים המיועדת לחובבנים וכל פעם אני צריכה ממש להכריח את עצמי להתיישב וזה לא בגלל העצלנות אלא בגלל שאין לי כוח להשקיט את האובססיות כל הזמן, די נמאס מהן! ובכן, מהי הנפקא מינה ידידי? אתה לא אשם! אתה לא עצלן! זה הכל החומרים במוח, כל הנויורוטרנסמיטורים האלו. הם עצלנים ולא עובדים מספיק. לא אתה!
