שאלה לחברי הפורום...

[ישלישם]

שאלה לחברי הפורום...

הייתי רוצה לשמוע ביקורות... על הדימיון המודרך, האם זה מדבר אליכם? תשתדלו שזה יהיה בונה לא הורס... בברכת האהבה המחברת עמוק בין כולנו, סיגל

 

[אין ייאוש בעולם]

טוב..... ../images/Emo39.gif

אגיד לך מה אני מרגישה.... לי מאוד קשה כשמדברים ברקע כשאני רוצה להרגע..... אני אישית מעדיפה את השקט המוחלט. כשאני נותנת לילדים אצלי בגן

זמן רגיעה כזה... אני כן משתמשת בדמיון מודרך, כי אם לא אעשה כך, חלקם ירדמו...

אני חושבת שזה מאוד אינדבידואלי... יש כאלה שמאוד אוהבים דמיון מודרך... אותי לפעמים זה יכול לעצבן...

 

[ישלישם]

יקירתי,

תודה על תגובתך. אני עכשיו מכירה אותך קצת יותר טוב, ויודעת שאת עובדת בגן ילדים. עבודה שודאי מתגמלת מאוד... ילדים זה החיבור שלנו אל האור - לא שאני כבר מכירה את זה באופן אישי... אבל ילדים בשבילי הם ילדים - אפשר להתחבר איתם לילד/ה שבך ולשכוח שגדלת... אם גדלת... או להיזכר שאתה בעצם לעולם לא "תגדל" באמת... או להבין שאתה בוגר וילד כאחד - בו זמנית... ומי ששוכח את זה, שוכח את עצמו... בברכת האהבה המחברת עמוק בין כולנו, סיגל

 

[spidi2]

דימיון מודרך...

אישית, את הדימיון המודרך נהגתי לעשות בקבוצת חוג בית, הייתה לי מדריכה נהדרת שקולה היה בגדר מוסיקה לאוזני השומע... מרגיעה וגורמת לצלילות מדהימה. כל פעם "ביקרנו" במקום אחר, והגילויים היו מדהימים. כשאני לבד, אני מעדיפה להנות מהשקט, ולפעמים שומעת מוסיקה שמתאימה לי... כך שאין תשובה חד משמעית. בכל מקרה, כדאי שתנהגי לפי מה שנוח לך. וכדי שתדעי מה נוח לך, כדאי להמשיך ולהתנסות.

 

[ישלישם]

גונזלוס...../images/Emo140.gif

 

[איל באש]

../images/Emo6.gifמאוד מאוד

אני משתמש בדמיון מודרך כל יום כל הזמן, זה כלי נהדר. אפילו שלחתי לאחותי במייל את התרגיל הראשון שפרסמת פה, והיא נורא שמחה . אמרה שזה הגיע אלייה בדיוק בזמן. היא בשליחות באנגליה. בהמון אהבה ותודה על השתוף איל באש

 

[ישלישם]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

בברכת האהבה המחברת עמוק בין כולנו, סיגל

 

[kung fu]

משתמשת בדמיון מודרך הרבה

ומנסה להשתמש בו כל יום

 

[ישלישם]

תודה../images/Emo13.gif

 

[דרדרית]

שיטה נהדרת../images/Emo39.gif

כשהייתי בסדנאות- נהגתי להפליג ממש לעולמות אחרים דרך הדימיון המודרך.. (נזכרת בגעגועים). ניסיתי מספר פעמים על ילדים- זה עובד נהדר. באופן אישי, בחיי היומיום, לבד- ממש לא מסתדרת עם זה, לצערי וחבל. בכל אופן- על כל אחד זה מגיב אחרת ואין חכם כבעל ניסיון בהצלחה

 

[ישלישם]

תודה דרדרית../images/Emo142.gif../images/Emo142.gif

 

[אני לא משתמש]

../images/Emo45.gif דמיון מודרך בחיי היומיום

ישנם תרגילים פשוטים ונפלאים שעשויים לעזור לכל מי שקשה לו, למי שחולה, ובעצם… לכולנו.

הדבר הראשון שעושים בבוקר: הדבר הראשון שלא עושים בבוקר - לא לוקחים אתנו את כל הטרדות, הדאגות, המצוקות והקשיים שאולי נרדמנו אתם בליל אמש! מחייכים לעצמנו, ומרגישים הכרת תודה על עצם העובדה שהתעוררנו. החיים הם מתנה כה יקרה, ואנחנו קיבלנו עוד יום של חיים. לא ממהרים לפתוח את העיניים, לא זזים בכלל. עוברים על כל הגוף, מהראש עד הרגליים ובחזרה. מרגישים את הנשימה - לא מנסים לשנות אותה, אלא פשוט מתבוננים בה כמו שהיא. אם יש תחושות לא נעימות כמו כבדות, כאב, עקצוץ או כל תחושה לא נעימה אחרת, לא מפתחים כלפיה כעס, צער או כל התנגדות אחרת... פשוט מתבוננים בה עד שהיא נעלמת, וממשיכים הלאה. לאחר כל התהליך הזה, שיכול להימשך בין דקה לכמה דקות, פותחים עיניים לאט, בחיוך. אנו אומרים לעצמנו שעכשיו אנו חזקים יותר, ונזכרים שלא משנה מה יזמן לנו היום הזה, אנחנו נעבור אותו בחיוך ובאומץ. אנו יודעים שיש בתוכנו הרבה כוחות שאנו לא מודעים אליהם, וכמו שאמר הדאלאי-למה: אם אני יכול לשנות משהו, אני פשוט משנה אותו; ואם אני יודע שאיני יכול לשנות אותו, הרי אין לי טעם לדאוג בקשר לכך כיוון שזה פשוט מעבר לשליטתי. אם לאחר כל זה עדיין מרגישים מועקה, חולשה או כבדות כלשהי, טוב לעשות מקלחת - אני אישית אוהב מקלחות קרות, אבל כל מקלחת טובה לצורך העניין - עומדים כשהמים זורמים לנו מהראש ומטה, ומדמים שכל התחושות הלא נעימות נשטפות מאתנו, זורמות למטה ונעלמות בתוך פתח הניקוז ברצפה (זה מזכיר לי שאני צריך לקנות "סאנו" פותח סתימות...

).

במהלך היום, ברגעים קשים: ברגע שאנו שמים לב שאנחנו נגררים לתוך מצב לא רצוי, כמו דיכאון, כעס או כל רגש שלילי וחזק אחר שאיננו מעונינים בו, אנו עוצרים. אנו לוקחים פסק זמן מתוך הסיטואציה שנקלענו לתוכה, ונזכרים בהבטחה שלנו מהבוקר. אנו יכולים לעצום עיניים ולנשום עמוק, ולתת לתחושות השליליות לחלוף - שהרי לא חשוב כמה חזקות הן, הטבע שלהן, כמו של כל תחושה אחרת, הוא לחלוף. בימים גשומים במיוחד נראה כאילו הרוח מאיימת לפרק את העולם והגשם כל כך חזק שאי אפשר לראות ממטר... ואף על פי כן, ברגע מסוים זה עובר, פתאום יש שקט מרענן והשמש זורחת שוב... בדומה לכך, אנו יכולים לצאת ברגעים כאלה למקום פתוח או פשוט להתבונן בשמיים ולשאוף אוויר צח. השמיים כבר יזכירו לנו את החוק הזה של מחזוריות - היום והלילה, כמו גם העובדה שרגלינו על הקרקע (אנחנו יודעים איפה אנחנו נמצאים), אבל ראשנו גבוה יותר ואנו מביטים למעלה (אנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע!). וכמו שנאמר מקודם, לפעמים השמיים מעוננים ולא רואים את האור. לכל אחד יש רגעים שבהם אינו רואה את האור, אבל העננים חולפים בשמיים ואז רואים שוב את השמש, מעניקה חום ואהבה ללא גבולות כפי שעשתה תמיד.

בסוף היום, כשהולכים לישון: היום שעבר היה יום מיוחד, מתנה שקיבלנו, אוסף של רגעים שלא יחזרו עוד לעולם, ומצד שני הייתה טמונה בהם הדרכה בשבילנו. אנו יכולים לכבד את היום הזה בכך שלא נתייחס אליו כסתם עוד יום שעבר, אלא נשכב בתנוחה נוחה, ו"נריץ" את היום כמו סרט שמריצים לאחור - ניזכר בסדר הפוך בכל מה שקרה לנו, אבל הפעם בלי מעורבות רגשית. כלומר, אם במהלך היום הייתה לנו מריבה עם מישהו, נסקור את המריבה מבלי להרגיש שוב את כל אותם רגשות טעונים של כעס, עלבון, צער או כל רגש אחר שחווינו במהלך האירוע. כמו שאנחנו יכולים להביט בשלוות נפש במריבה בין שני בני אדם זרים לנו, כך נעשה גם במקרה הזה. בדומה לכך, אם היה לנו אירוע מענג מאד במהלך היום, נעבור עליו פשוט בהתבוננות, מבלי לחוות שוב את העונג הרב. זה יקל עלינו לעבור על כל האירועים לפי הזמן שהם נמשכו, ולא לפי המעורבות הרגשית שלנו בהם. כך, נקדיש תשומת לב גם לאותם רגעים "סתמיים" כביכול, שהיוו למעשה את רוב היום, ולא נתמקד באירוע שנמשך חמש דקות אך גזל מאתנו אנרגיות רבות ושיבש לנו את כל היום ואת האיזון הנפשי והמנטלי. כשאנחנו מסיימים את זה, אנו נשכבים על הגב (אם שכבנו על הצד, כמובן) ומרגישים נינוחים אף יותר. ייתכן שיש בנו תחושות לא נעימות מהיום שעבר, או כאלה שנוצרו עכשיו בעקבות "הסקירה-לאחור" שעשינו (נכון שלא אמורים להיות, אבל בכל זאת...) אנו מדמיינים כדור של אור לבן מעל לראשנו. זהו אור לבן מאד, בהיר מאד, נעים מאד ולא מסנוור. אנו מעבירים אותו באיטיות רבה מראשנו ומטה, כשאנו מתרכזים בכל איבר - קרקפת, מצח, גבות, עיניים, אוזניים, אף, לחיים, פה וכו', כשאנו מקדישים תשומת לב של מספר שניות בכל איבר. בכל פעם שאנו מרגישים במקום מסוים תחושה לא נעימה, אנו מדמיינים שהכדור הלבן מושך אליו את התחושה הלא נעימה, שעוזבת את האיבר בגופנו ונעלמת בכדור כמו שאבק נמשך לתוך צינור של שואב אבק... ככה אנחנו עוברים מהראש לכפות הרגליים ובחזרה. בדרך חזרה, כשהכדור עובר ליד הלב, הוא נעצר, ומהלב יוצאת להבה גדולה ששורפת את כל הטינופת שהצטברה. כשהאש נעלמת, הכדור זוהר באור בהיר עוד יותר, ואין בנו עוד כל רגשות שליליים. הכדור שוב עובר מהראש ועד הרגליים ובחזרה, אך הפעם אין עוד כל רגשות שליליים בנו, וכל צלקת או פצע, גופניים או נפשיים שיש בנו, נרפאים באורו המטהר של הכדור הלבן. אם לא נרדמים במהלך התהליך הזה (מה שקורה לא פעם...

), או אם מרגישים שעדיין יש בנו משקעים מעיקים, אפשר לחזור על כל התהליך הזה. לפנינו מספר שעות שבהן הגוף והנפש ינוחו ויצברו כוחות, וכמו כן אנו נצא למסעות מרתקים בעולם החלומות - כל אלה יקבלו עוצמה רבה מביצוע התרגיל הזה, וכך נוכל בקלות רבה יותר להתעורר בבוקר שלמחרת עם חיוך גדול על השפתיים ובנשמה.

 

[אני לא משתמש]

../images/Emo4.gif קצת מאוחר מדי שמתי לב...

שבסך הכל שאלת האם זה מדבר אלינו או לא! ואני שלחתי לך דוגמאות מפה ועד טומבקטו...

טוב, אבל ממה שכתבתי בהודעה הקודמת, די ברור לך שהתשובה שלי חיובית.

 

[ישלישם]

תודה למשתמש

אף פעם לא מאוחר מדי לכלום, אני מצפה למתעוררים נוספים... ומודה לך על השיתוף. ורק רוצה להדגיש, אני מתכוונת לכל תרגילי הדמיון המודרך ששלחתי, לא לדמיון מודרך באופן כללי... בברכת האהבה המחברת עמוק בין כולנו, סיגל

 

[אני לא משתמש]

../images/Emo140.gif

 

[איל באש]

../images/Emo45.gif