שאלה לחברי הפורום..

sesame1

New member
הנה תשובתי:

החבר הראשון שלי, שאותו אהבתי יותר מכל, בגד בי. בעיניו זה נראה טבעי ונחמד שהוא "מבלה" עם "ידידותיו".... היה לי קשה מאוד להסכים עם זה ואכן לא השלמתי, והקשר נגמר. היום ממרומי גילי ונסיוני בחיים, נתקלתי כבר באנשים (גם מחוג חברינו הקרובים) שבגדו. הם עברו תקופות לא קלות, וברוב המקרים התפייסו, המשיכו הלאה. אני מניחה שבין השיקולים שלהם היו, השנים שלהם יחד (בטוב וברע...) הילדים, הרכוש, ומי יודע מה עוד. לפני כשנה חברה טובה שלי גילתה כי בעלה בוגד בה. היא היתה בזעזוע עמוק ולאחר לבטים רבים, אף החליטו להתגרש. המאהבת של בעלה נפרדה מבעלה... וחברתי, לאחר לבטים רבים החליטה לא להתגרש ולא "לסלול" בעבורם את הדרך... הם החליטו על ייעוץ, נשארו יחד ואני מקווה שבאמת הכל בסדר אצלם!
 
את דעתי את כבר יודעת אבל אציין אותה שוב

מבחינתי...(ומניסיון כואב על בשרי) אין כאן דרך לסליחות . (אלא אם יעשה מעשה ממש קיצוני ויביא לי אבן מהריח. ויוכיח לי בכך שהוא מצטער על כל רגע ונקלע למצב...) לסל וחסל.
 
../images/Emo208.gif התשובה שלי..

מבחינתי-לפחות התפיסתית וה"מצומצמת" כביכול (מאחר ולא חוויתי בגידה לאחר שנים של קשר זוגי(אם כי חוויתי סוג של בגידה-שערות של בחורה אחרת במיטה של חבר של חודש נחשב?..חחח)) אין מקום לבגידה. היא חמורה בעניי בצורה שקשה לי להסביר. אני יכולה להבין או לפחות לנסות להבין שישנם משברים קשים(מאוד) בזוגיות, וסיטואציות עוד יותר קשות, שעלולות בצורה מאוד מסויימת 'להביא' מישהו/מישהי לבגוד. אם כי עדיין אני מאמינה וחושבת שישנם אנשים שמסוגלים להתמודד גם עם סיטואציות כאלו.. ואני מאמינה בכל ליבי שאדם שאינו מסוגל בשום צורה לבגוד לא יעשה זאת(אפילו שזה טיפה סותר את הנאמר קודם לכן) ואילו אדם שמסוגל לבגוד יעשה זאת פעם אחת הראשונה ומכאן הדרך פתוחה... בכל מקרה, לעניות דעתי(ושאלוקים לא ינסה אותי) לא אקבל בנאדם אחרי מעשה בגידה, גם משפחה וילדים הם בעניי לא תירוץ מספיק כדי להשאיר את הקן המשפחתי 'שלם' אבל בעצם מפורק(בגידה זה לא מוסרי ומכאן היא בעצם סוג של פירוק, מאחר ואי אפשר לחנך ילדים לכנות אמת ויושר ולהמשיך לקיים בית שיש בו בגידה מאחד הצדדים) אינני מצדיקה בגידה בשום אופן, עם זאת,עדיין לא עמדתי בסיטואציה(ושוב אני מבקשת ממך למעלה שאל תעמיד אותי בניסיון הזה..) של בית ילדים וכו'.. מול הישארות לצד הבעל שבגד. בעניי ברגע שהבעל נשבע לשמור לי אמונים לאהוב אותי בטוב וברע בכל מצב(וכמובן שזה הדדי, אחרת חתונה היא בעניי טעות נוראית) אין טעם ומקום לבגידה(ברור לי שיש מצבים שהחיים הזוגיים הם בלתי נסבלים, אבל החוכמה היא לנסות להחזיק את הגחלת גם כשיש רוחות בחוץ). העניין הזה פשוט בוער בעצמותיי וטיפה קשה לי לסמוך לאחרונה על אנשים מהסיבה שציינתי למעלה(הבחור ההוא עם השערות של הבחורה במיטה והשקרים הרבים שגיליתי-ממנו בהמשך) אני כ"כ רוצה לאהוב בכנות.. אבל לצערי לאחרונה קשה לי לסמוך על כל אדם, ונראה לי כי כל אדם משקר, עד שיוכח אחרת.. וכל זה בגלל אותו בחור. ובקשר למה שכתבה nate2000 הסכמתי כ"כ עם דברייך. העניין הוא שמיניות ורגש מתחברים אצלי בראש מאוד חזק ולכן מין עם בחורה אחרת היה גוזר אותי להרבה חתיכות. דמעה, עם דברייך גם הסכמתי כ"כ, מאותה הסיבה שגם אם בני אדם שונים זה מזה, יש לי צפיה בסיסית שאם אני אוהבת ב-כנות- מכל הלב, ונותנת את כל כולי לקשר, שזה יהיה הדדי. בגידה היא חוסר הדדיות. אני מעדיפה שיפרדו ממני(בד"כ אני נפרדת חחח ככה שאני לא באמת מכירה ת'הרגשה של להיעזב..) ולא שיבגדו בי. -לילה מקסים. והלוואי שנזכה לאהבה אמיתית וכנה, הנעדרת בגידות(רגשיות ופיזיות..)
 
למעלה