כן ולא
יש לי שני בנים. שהם היו בני 4-5 (יש בניהם רווח של שנה) עשיתי את הטעות הידועה ושלחתי אותם בגיל צעיר מדי לג'ודו. אחרי כמה חודשים הייתה תחרות גדולה, הם הפסידו, לא ידעו להתמודד (ולא צריכים) עם כל הרעש וההמולה, אחד ממש קיבל טראומה מהארוע, והפסיק לגמרי ולא רצה לשמוע על א"ל. (כיום הוא מתאמן בטניס כמה שנים).
אח"כ הבנתי שמה שחשוב בגיל הזה, זה פשוט חוג ספורט ולא משנה איזה..אז הירפתי ולא הצקתי יותר מדי.
הבן השני שלי הלך לחוג טקוואנדו, וכבר נמצא שם 5 שנים (בזכות מורה נפלא, רענן שנהב) וגם עושה קרב מגע.
ארניס הם לא עושים כי אצלנו לא ממלמדים לפני גיל 18.
אני חושבת שילדים מחקים התנהגות ולא מילים וסיסמאות, אז שהם רואים את אחד ההורים עוסק בתחום באופן טבעי הם רוצים גם. אבל בראייה לאחור לפני גיל 6 לא הייתי שולחת אותם לשום חוג בתחום.
אגב..הייתה לי בדיוק שיחת טלפון מעניינת ביותר בדיוק על הנושא עם אמיר - מקווה שהוא ישתף אותה כאן
.
