נו, אם זה שטויות
אז כנראה שכל התפישה הדטרמיניסטית-אתאיסטית מקורה באותה שטות. הכורח הפיסי חל לא רק על פעולות הגוף, אלא גם על העולם הרגשי ועל ההעדפות בדמות דחפים ביולוגיים וקודים גנטיים. האם לאדם יש יכולת בחירה כשהוא נמשך לחיי יצירה? האם לואן-גוך היתה בחירה? אפשר להחיל את זה על כל תחומי החיים ועל כל ההעדפות שלנו. השאלה שלא ענית עליה היא מה עומד בבסיס ההעדפה לקפוץ באנג'י או לראות סרט כחול. מדוע חלקנו מעדיף לקפוץ באנג'י בעוד אחרים מעדיפים לשבת בבית מול הטלוויזיה? הקביעה המובלעת בטענתך היא שבניגוד לדתי, לאתאיסט אין דת שקובעת את אורח חייו, אבל זה לא הופך את בחירותיו לחופשיות. למען האמת, אם קיימת בחירה חופשית, היא קיימת עבור כלל האנושות, גם עבור הדתי, ואם היא אינה קיימת - היא משוללת מכולם כאחד.
