לאט לך, חומד. הנה אני מגיע לעיקר.
השאלה שלי לגבי הכיסא מהותית מאוד. שאלתי אותך "הכיסא קיים?" ואמרת שכן. זה, כמובן, נכון (לא שיקרתי). אבל עכשיו ודאי תסכים איתי שהשאלה "האם הכיסא קיים?" רלוונטית רק אם יכול להיות שהכיסא לא היה קיים? כלומר, אם הכיסא קיים בוודאות, בכל מקרה, בכל מצב, ואין בכלל אפשרות שאותו כיסא לא יהיה קיים - הרי שאין טעם ואין משמעות כשאנו אומרים "הכיסא קיים" - כי זה ברור ומובן מאליו. אם כן, הכיסא יכול להיות קיים אצלי בחדר, ויכול להיות שאינו קיים אצלי בחדר. מכיוון שאמרתי אמת, הרי שהכיסא קיים אצלי בחדר. למרות שהוא לא חייב היה להיות קיים. יתרה מכך - יכול להיות שעוד דקה הכיסא לא יהיה קיים אצלי בחדר, ואז שאלה כמו "האם הכיסא קיים?" תקבל תשובה שונה. ולמה אני מ***ן את השכל על כיסאות? כי אלוהים אינו שונה. כמו כל דבר אחר, יהא זה כיסא או WHATEVER, הרי שברגע שאמרת שאלוהים קיים, אמרת גם במובלע שייתכן שאלוהים לא קיים. אחרת פשוט לא יכולת לומר שאלוהים קיים. אתה פשוט לא יכול לומר שאלוהים קיים - כי אז אמרת באותה נשימה "יכול להיות שהוא לא קיים, אבל אני יודע שהוא קיים" - וזו כבר אמירה בעייתית. אז... עכשיו אתה מוזמן לשאלה השלישית שלי. האם יכול להיות שאלוהים לא קיים?