שאלה לדיון

[Abaadi]

שאלה לדיון

שאלה שמטרידה אותי מאד, אשמח לשמוע את דעתכם היום המד"ב שלי ביקש ממני ומעוד כמה מדריכים בצוות ההדרכה שנעזור לו בפרוייקט ההגשה שלו בכיתת צילום כימי. הוא צילם כל אחד מאיתנו, לבושים חולצות כחולות, בזמן עישון נרגילה \ שתיית בירה \ מעשה וונדליסטי כזה או אחר. כשניסיתי להבין מה המסר שעומד מאחורי זה, הוא ענה "מדריך שבוחר לעשן או לשתות ולנהל אורח חברתי קצת שונה מהמקובל - הוא אינו מחנך פחות טוב ממדריך שלא עושה כך". אני מאד לא מסכים עם המסר הזה מה אתם חושבים?

 

[מיכלצי]

הההא..

לא לשתף פעולה עם משהו שאתה לא מאמין במסר שהוא מעביר, קודם כל. ולתכלס... בנאדם בוחר איך חייו יראו ומה לעשות בהם. יש לו בחירה חופשית בעניין. בהיותו מדריך, הדברים קצת מסתבכים כי מעבר לאחריות שלו כלפי עצמו, יש לו גם אחריות אל הקבוצה אותה הוא מחנך. אי אפשר לחנך למשהו מסוים כשאתה עושה אותו בעצמך, הפואנטה די הולכת לאיבוד אם מדריך שמעשן ושותה, יעביר פעולה שהמסר שלה לחניכים היא - אל תעשו את זה, זה לא טוב. מעבר לכך, מדריך הוא קודם כל פראייר. לא, סתם חח. בנאדם. הוא יבחר בשביל עצמו ולא בשביל אחרים ויעשה מה שטוב לו (או לא טוב לו, וגם זה מותר) לחנך לזה - אסור. אני מניחה שאם הקבוצה עצמה לא נחשפת לדברים האלו, זה בסדר בת'כלס. שלא יבוא לידי ביטוי בהדרכה ומול הקבוצה.

 

[Abaadi]

השאלה היא

האם זה באמת "בחירה חופשית" כמו שאת אומרת? הרי בתור בנאדם מדריכה לא באמת צריכה לעשן נרגילה, אין לה שום צורך. אבל מישהו או משהו בא וגרם לה לרצות לעשן נרגילה, משהו נטע בה את הצורך הזה - ככה שאני לא ממש רואה בזה בחירה חופשית. איך מדריך שבעצמו נכנע ל"מבחן" הזה שהציבו לו, אמור לחנך את החניכים והחניכות שלו לעמוד בו? איך הוא אמור ללמד אותן להטיל ספק, כשהוא בעצמו לא עשה כלום כשהוא היה צריך לעשות זאת?

 

[spraizler]

אין תשובה חד משמעית

לשאלתך הראשונה - הרבה מראשי ממשלתנו, בין הטובים ביותר שבהם עישנו סיגריות. אתה יכול לעשות קישור לנושא, סיגריה ונרגילה. זה הפך אותם לטובים פחות? לא. אולי זה הרג אותם מהר יותר אבל לא יותר מזה. אולי אנשים מטילים ספק ורואים שזה מתאים להם, אולי הם חושבים שזה פעוט מדי מכדי להטיל ספק. אנשים לא מטילים ספק בכל דבר שזז סביבם, הם מטילים ספק בדברים שנראים להם ששוה להטיל ספק, או שזה לא מתיישר עם מה שהם חושבים או רגילים לעשות. חוץ מזה בלי קשר, שנים שלא דיברתי איתך, אנחנו צריכים לדבר בהקדם. מחר או מחרתיים

 

[Abaadi]

מצאתי זמן טוב להתערק מהארץ P:

 

[Abaadi]

בכל מקרה

כשחניך או חניכה מוצאים את עצמם בסיטואציה בה כולם מעשנים ביחד נרגילה, והם מתחבטים בשאלה "האם לעשן או לא?", זאת בהחלט נקודה להטלת ספק. אני לא בטוח שתוכל למצוא אדם שבחר מיוזמתו ללכת ולהתחיל לעשן מבלי להפגש עם סיגריה \ נרגילה לפני כן דרך אדם שמקורב אליו רגשית. מתוך ניסיון, אני חושב שברגע שמדריך נפל בהטלת ספק אישית, ייתכן מאד וגם בעתיד הוא יפול ב"מבחנים" דומים. האם מותר למדריך להנחות חניך כיצד להתנהג מסיטואציות מסוג זה, כשהוא בעצמו לא מסוגל להתנהג לפי הקווים המנחים שהוא בעצמו נותן? האם בכלל יש קווים כאלו? אם כך, איפה הגבול בין אסור למותר? מה יקרה כשהסיפוק בעישון הנרגילה ידאך והתלות בחומריות תעלה? איך התלות הנפשית של המדריך בסיגריה \ נרגילה משפיעה על התלות הנפשית שלו בערכים לא-חומריים? הנזק הוא לא רק גופני, אלא גם נפשי וטיפשי מאד להסתתר מאחורי הטענה ש"הבנאדם עושה מה שטוב לו", כי "מה שטוב לו" זה מענה לצורך. צורך זה משהו חסר, הנרגילה והסיגריה באות למלא את מה שחסר. אני מאמין שבמקום למלא את החסר ע"י הסיגריה והנרגילה, המדריך צריך להיות יותר חכם ולמצוא מקום אחר בו יוכל למלא את הצורך, מקום בו המענה הוא נפשי, ולא חומרי.

 

[מיכלצי]

O: גם אתה צריך פנקס שאלות

יפה להאמין מה צריך (באמת). אבל אתה לאת וכל לשכנע עם זה מישהו שבאמת מעשן. אגב, יש דבר כזה שנקרא יצר הסקרנות. אותו יצר שדוחף אנשים לעשות דברים בשביל להתנסות, ולאו דווקא בשביל הקטע והחבר'ה. ככה אני עישנתי את הסיגריה הראשונה. לבד. אני לא מעשנת, אני לא יכולה לנשום את זה וכמעט הקאתי את נשמתי אח"כ. להסר ספק ובכל הרצינות אני מציעה לך לנהל סוג של פנקס שאלות. וגם לקרוא את עולמה של סופי, על הדרך

 

[Abaadi]

בוודאי

הסקרנות היא העיקר בהטלת הספק וזה נהדר לשלב ניסיון של ממש בתהליך הזה פנקס שאלות נשמע קשוח, רק חבל שלא היית בסמינר י'-יא' בשביל לראות את המגילות שכתבנו שם וכולן שאלות נוקבות (;

 

[גזר גם עדי]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[Abaadi]

וגם

את בדיוק מסכימה איתי (אני חושב) כשאת אומרת "אתה לא תוכל לשכנע עם זה מישהו שבאמת מעשן" ולמה? כי המישהו הזה כבר התנסה בעישון וכבר פיתח תלות רגשית למנהג הזה, אז איך מישהו יכול להגיד לעצמו "אני אפסיק לעשן מתי שבא לי", אבל באמת בתוכו הוא עדיין צריך לעשן? צורך הוא דבר מחייב, וקשה להתנתק ממנו. ובדיוק בגלל זה אני חושב שהמחוייבות של המדריך כלפי אותם הצרכים שהוא "קנה" לעצמו, עלולים במידה מאוד מסוכנת לנגוס לו במחוייבויות הקודמות שלו...

 

[מיכלצי]

אני לא יודעת, כי זה לא קרה לי

מה שכן, נראה לי שאתה מחפש תשובות. חד משמעיות כאלה, בשביל נסיון להגיע למשהו שהוא יותר קרוב לאמת. אתה רוצה את זה? אתה חושב שזה כדאי? (אני באמת שואלת..)

 

[Abaadi]

למה את מתכוונת?

אני לא חושב שזה כדאי להעלות על הפרק כל סיטואציה אפשרית ולהתחיל לחפור איך צריך להתנהג כך וכך בנסיבות הללו והללו. מה שאני כן חושב - שזה שיש תבנית שהיא פחות או יותר ברורה, שפשוט משתנה עם הנסיבות. אם אפשר למצוא חוקיות ומכנה משותף למכלול רחב של מקרים ונסיבות, אפשר להעמיד מול אותה תבנית "שלילית", כביכול, אלטרנטיבה שיכולה לשמש כתחליף לאותה תבנית

 

[מיכלצי]

יותר מדי חכם לי כרגע

לא התכוונתי בהקשר שהעלית. שאלתי מבחינה כללית, אם אתה נוהג לחפש אמת מוחלטת או מכוון לשם.

 

[spraizler]

אתה שואל המון שאלות

חח באמת קשה לענות לכולם כי כל אחד זה עולם ומלואו. אני אתייחס לסוף שלך. אנשים עושים לעיתים לא רחוקות מעשים שהם לא ממש חושבים על זה עד הסוף. כל אדם עושה את זה פחות או יותר, בצורות שונות. זה לא שעל כל דבר שאני עושה אני חושב מליון פעמים וגם לי קורה שאני עושה דברים בלי לחשוב ואחר כך אומר איזה דביל הייתי. ואני לא חושב שמי שמעשן מעשן כי חסר לו, הרבה חברים שלי לא חסר להם כלום וסתם הם מעשנים כי שנפגשים כל החברה זה טעים וכיף.

 

[מיכלצי]

שאלות מעניינות

שאצלי לפחות מתקשרות יותר אל כולנו כבני אדם ופחות למה שבחרנו לעסוק בו. ברור שזה משליך אבל. אני חושבת שזו בחירה חופשית... קודם כל כי ככה הייתי רוצה לחשוב. שהשליטה בבחירות שלי היא באמת שליטה שלי, ולא משהו שנכפה עליי מכורך הנסיבות. יכול להיות שננטע בי הצורך לעשן, אבל אני אחליט אם להביא אותו לביטוי ובאמת להשחיט לעצמי את הריאות. שוב, כמו ששחר אמר, זה לא משהו חד משמעי, אין באמת תשובה (כל היופי בעולם המבולבל הזה. חוצמזה, כמו שכתבת, אם המדריך נכנע, כנראה שהייתה לו מילה. כנראה ששום נסיבות לא נכפו עליו, אלא הוא בחר לא לעמוד בהן. בגלל זה אם מישהו באמת עושה את כל הדברים הנ"ל, לדעתי האישית, זה לא עושה אותו מדריך פחות טוב, אלא מדריך מוגבל באיזשהו אופן, שיהיה אבסורד להעביר לקבוצה שלו פעילות נגד הדברים שהוא בעצמו "נכנע" להם. יש דברים אחרים, לא חסר. כל אחד יכול להגיד לך משהו שונה. איזה מופלא. אגב, זה נכנס לפינקס השאלות שלי...(

 

[אופיר ס]

לדעתי זה חיסרון, אבל יש עוד חסרונות

כאילו, בערכים של "בני המושבים" יש את ערך חיי אדם- לדעתי אדם שמעשן פחות מתייחס לערך הזה... ולכן הוא יוכל להעביר את אותו ערך במידה פחות טובה... כמו שכבר נאמר- מדריך מעשן לא יעשה פעולה נגד עישון, וגם כנראה שהוא פחות יקפיד על איפה ואיך החניכים יעשנו... אני משארת שהוא ישמור על כללי מסגרת, אבל ינסה לרמוז להם שיעשנו בלי שהוא יראה, כמו שרומזים לו בהכנות... מצד שני, אני יכולה להעיד על עצמי שהציונות אצלי קצת מעורערת ואני באמת לא יודעת איך אני אתמודד עם פעולות שאני אצטרך להעביר על ציונות- ומבחינתי יש פה אותה הבעיה כמו מדריך מעשן, ואולי אפילו בעיה גדולה יותר. אני משארת לפחות ל-50% מהמדריכים בתנועה יש איזשהי התנגדות/ בעיה עם אחד הערכים של התנועה, וזה לגיטימי ומובן וצריך לקבל את זה...

 

[מיכלצי]

אבלאבלאבל

הוי אופירוש אני כה חולקת...>< המד"בית שלי הייתה מסוגלת להרוג על זה, היא מעשנת כל חייה וכל הזמן חופרת על ערך חיי אדם. כן יש סתירה, כן יש בעייתיות מסוימת, אבל זו פגיעה עצמית בחייה שלה. היא דופקת לעצמה את הריאות, היא זאת שתשלם על זה אח"כ. אני מתכוונת שבין התנגשות ערכים, ערך חיי האדם עולה על השאר, הוא חשוב ביותר מבחינה מוסרית או מהמפפ כל בחינה אחרת אצלי. לא הצלחתי להעביר את הנקודה. נהייתי בלויה בלהעביר נקודות. עזבי. בטוח זה יקומם אחרים, ככה שתגיעי לזה כברP: בקשר לציונות - אל תעבירי. בשביל זה יש שניים בהדרכה. את לא יכולה להעביר משהו שאת בעצמך לא מאמינה בו... עיצה. ניסיון. להקשיב למיכל הזאת.

 

[Abaadi]

אעה!

אז אתן אומרות, "בגלל שאני לא באמת מאמינה 100 בערך, אני לא באמת יכולה לחנך את החניכים והחניכות שלי לערך הזה". וזה בסדר גמור, אבל באופן פלא בדיוק כאן נכנסת הטלת הספק. אתן לא פה בשביל לשכנע את החניכים והחניכים ללכת לפי הערך הזה. אתן פה בשביל להציג לו את הערך, לדון עליו, להראות יתרונות, חסרונות. היסטוריה. החניך והחניכה צריכים להכיר את הערך ואז לבחור אם הם מאמינים בו או לא. זוהי הטלת ספק, לבדוק, לבחון ולראות למה הערך קיים, ורק אז להסיק מסקנות. אני לא חושב שמדריך וונדליסט או מדריך מעשן הם באותה רמה של מדריכים אחרים (ותבינו, עישון זאת רק דוגמא אחת מתוך המון) בדיוק בגלל שהמדריך עבר מנקודה שלא היה לו צורך, לנקודה שיש לו את הצורך. שלב הטלת הספק אמור להיות בדיוק בין שתי הנקודות. אם הוא בא לאחר הנקודה השנייה, זה יותר קשה, אבל אפשרי. לצערי הרב, במקרים רבים - זמן יותר מידי רב, השלב הזה פשוט לא בא.

 

[spraizler]

לא מסכים

יש גבול מסוויים שאני לא אגיד לחניכים אתם יכולים לבחור, אני אגיד את זה לא עושים, או אסור. אתה תציג להם גם נהיגה אחרי ששתית אלכוהול ושהם יבחרו? לא. מה שיסכן אותם או אנשים אחרים זה לא וודאי. יש דברים שלא מטילים עליהם ספק.

 

[Abaadi]

החניכים לא צריכים אותך בשביל זה

בשביל זה קיימים חוקים. לדעתי, אתה לא צריך לבוא לחניכים שלך ולהתחיל להטיף להם איך להתנהג בכל סיטואציה אפשרית, זה פוגע להם בכושר ההחלטה הבריאה וכושר השיפוט - וסתם יוצר בחניכים שלך תלות מיותרת בך בכל הקשור לקבלת החלטות. אני בא לחניכות שלי ומנסה לגרום להן לחשוב. לעורר בהן את החשק להבין "למה" ו"איך". כשאתה מטיף לחניכים שלך, אתה עושה בדיוק ההפך - מזה הם לא ילמדו שום דבר. ברגע שהחניכה שלי תשאל את עצמה "למה אסור לנהוג אחרי ששותים?", אני אציג לה את הנזקים שנובעים מכך, את ההשלכות - את החסרונות והיתרונות. רק אז, החניכה תבין למה הכלל קיים. מהנקודה הזאת והלאה היא יכולה לבחור אם זה מתאים לה או לא. זאת הטלת ספק. הטלת ספק שהיא חלק בלתי נפרד מכל קבלת החלטות. אפילו הקטנות ביותר.