שאלה לדיון

JuffoWup

New member
אני אוהב את הקרס והתוכי שלהם...

הם פשוט מצחיקים אותי!
מצטער על ההערה הבלתי קשורה...
 

Bloodless

New member
מדובר במשחקים,

ולא במציאות. הטפת המוסר הזו היא ממש מיותרת.
 

DDN

New member
אני לא חושב שהייתה פה הטפת מוסר.

נראה לי שאולי פשוט התכוונה ניהאו לשאול אם את לא מוצאת את רעיון "שודדי הים" רומנטי? (אחרי הכל, גם בהם יש משהו. . . . .)
 

Nihau

New member
אין לי מושג על איזה הטפת מוסר

את מדברת- אני שאלתי מה את חושבת על משחק תפקידים בו משחקים שודדי ים- בהשראת משחק המחשב שנפוץ לאחרונה בין חברי על "חיה את החיים"(שודדי הים של סיד מאיירס או משהו כזה) בו משחקים איש צעיר שכמובן פונה למסלול החיים של שודד ים\סוחר כדי למצוא את משפחתו האבודה וכו'. ברור שמדובר במשחקים- זה הפורום של משחקי תפקידים, לא פורום פוליטיקה בינלאומית וקנוניות פוליטיות בע"מ.
 

JuffoWup

New member
משחק נחמד, קצת חוזר על עצמו

אבל מה הקשר לתחילת השיחה? כלומר רומנטיקה, דם קפא"פ וקשתות? נ.ב זה שלא היה לו תוכי אומר שהוא לא פירט אמיתי.
אולי אם היה לו קרס, רגל מעץ או רטיה.
 

Nihau

New member
מז'תומרת מה הקשר?- הכל!

רגע! לא ניראה לך מתאים להוסיף פיראטיות ימית לרשימה הזאת: רומנטיקה, דם קפא"פ וקשתות? זה בדיוק זה- הרי בקרב בין ספינות קודם כל מנסים להכריע את הקרב מרחוק- טווח קשתות או פגז ובעולמות פנטזיה - כדור אש. אחרי שהספינה נפגעה מספיק צריך לעלות עליה ולגנוב כל מה שרק אפשר לפני שהיא טובעת- אם הנזק גדול מידי- או להשתלט עליה ולהוסיף עוד ספינה לצי הפרטי (פיראטי) שלך- אם היא עדיין שמישה- וזה השלב בו צריך להתנדנד על חבלים אל הסיפון, לחסל את ההתנגדות (קפא"פ), לשטוף את הסיפון בדם, להוליך אנשים על הקורה, לתלות אותם הפוכים מהתורן בבהונות, לחוס על חיי ווסלי, לקחת שבויים רבי ערך ולהחזירם תמור כופר שמן שירפד היטב את הכיס הפרטי שלכם, להשליך מורדים לתיבת עץ מלאה עקרבים עצבניים... you name it והרומנטיקה?- מה יותר רומנטי מלהפליג אל השקיעה המרהיבה, מפרשיך מתנפנפים ברוח הקלה תחת שמיים בהירים, כשמאחוריך מבעבעת לה חרש הספינה הבוערת בעודה טובעת לאיטה בשקט, רוחות מלחיה הנאמנים מלווים אותה למצולות? לא רומנטי? לא רומנטי??? נ.ב ולגבי הפיראט במשחק- ברור שהוא לא פיראט אמיתי- פיראט אמיתי לא עוסק במשימות אישיות רכרוכיות כמו "לחפש א המשפחה החטופה שלי" אלא במשימות רציניות יותר כמו "אני נסיך שנושל מהכתר ע"י אחי הבוגדני ועכשיו אני יפיל אותו מהשלטון ע"י טרור ימי רצחני דרעו אני אתעשר ואכבוש לי בדרך את כל חצי האי הפורה!" (בסגנון שודדי הים של מומפראסם של אמיליו סלגרי) או סגנונו של קפטן נמו של ז'ול וורן המחפש נקמה- סיבה מעולה להיות פיראט.
 

JuffoWup

New member
אההמממ... סליחה?

לא צריך להתעצבן ניהאו... חוצמזה, אני אוהב את הרומנטיקה שלי שקטה ואם אור נרות, אני לא מוצא טבח של חפים מפשע וגזל כרומנטיים יותר מדי. למרות שאני מניח שלשוט אל תוך שקיעה אדומה כדם כשהספינה הגדולה שלי חותכת דרך הגופות המנופחות והצפות של סוחרים, כשכל חברי מדממים לידי חצי ערומים וגונחים מכאב אחרי ערב של רצח, שוד ואונס של כל הנשים שהתמזל מזלם להיות על ספינת הסוחר בזמן ההפלגה הרומנטית שלי, יש בזה איזשהוא אפקט רומנטי! קנית אותי, איפה חותמים?
שימי לב, יש רטיה לעיניים (טוב, מסיכה) ותוכי! למרות שאם אני צריך לעבור את המבחנים של אי-הקופים חסר לי כמה דברים... אם אני לא טועה כשרון בחרב, אוצר ועוד איזה משהו... ואת נלחמת כמו איכר!!!
 

Nihau

New member
טעות בזיהוי

לא עצבים- התלהבות. כן ברור לי שכמו קפא"פ גם פיראטיות במציאות איננה משהו רומנטי כלל. זה כל הכיף במשחקים. מוציאים את איזכורי החלקים הלא רצויים ומשאירים רק את הזוהר. אחרי הכל גם חיי לוחם או הרפתקן אחר הם חיים קשים בהם מסכנים חיים כדי להרוויח כסף זמני וחיים ממשימה למשימה. אם אין עבודה אין אוכל- לא בדיוק עבודה עם תנאים סוציאליים או פנסיה ממוסדת ואין הרבה רומנטיות בלישון באוהל שטוף בוץ במקום במיטה חמה, להלחם היום עבור גחמותיו של אציל טיפש נגד אנשים, הרפתקאנים בדיוק כמוך, שמחר אולי יעמדו לצידך בהגנה נואשת על אציל טיפש אחר... אנחנו שמים את כל הדברים הללו מאחורינו וזוכרים רק את הזוהר- זו המהות של הכיף, הנוסטלגיה והרומנטיקה. ועכשיו גיליתי שאני מרצה לך על דברים שאתה בטח כבר יודע אז בוקר\צוהריים טובים. בברכת העיקר שתהנה.
 

JuffoWup

New member
את צודקת, כמובן

אני פשוט נהנה יותר לשים את הצד המציאותי יותר לתוך המשחק שלי. והתשובה לעלבון אי הקופים: כמה מתאים, אתה נלחם כמו פרה
 

Nihau

New member
אני לא שיחקתי אי הקופים :(

אני מכירה את משחק העלבונות המפורסם אבל לא מכירה את השורות עצמן. ודווקא חבל לי כי הבנתי שאי הקופים הוא משחק ייחודי שבאמת מעריך את חשיבותה של חולצת כותנה 100% אמיתית.
 

DIDGIN

New member
שילובים

שדה קרב מורכב שדורש לחימה של חלק מהדמויות בקפאפ ושל חלק מהן בקרב קליעים. או אפילו שדמויות ייאלצו לתמרן בין השניים.
 
לפי דעתי המשוחדת ביותר...

אני חושב, כמו naring, ששלושתם טובים למצבים שונים, בזמנים שונים, להתקפות שונות ולמטרות אחרות. אני אישית, תמיד העדפתי את גישת "כסח אותם באגרסיביות, ואז תשאל שאלות" של כלי הקפא"פ. אני נוטה לחשוב על כלי הטווח רחוק כעל הפכפכים במקצת, עקב העובדה, שבשביל להוסיף את מתאם הכוח צריך לשלם הרבה יותר כסף. אם כבר טווח-רחוק, אז כלי השלכה כמו הפגיון, גרזן הטלה וכו'... ועל קסם יש לי דעה ימי בינימית מקובעת, כי, אם אתה משתמש בקסם אתה צריך להקריב: דרג"ש (כשלון לחשים), כסף (מצרכים), נק"נ(טוב, נחשו לבד...) ותוספי התקפה.
 

Nihau

New member
שאלה אחת או שתיים

כתבת: על קסם יש לי דעה ימי בינימית מקובעת, כי, אם אתה משתמש בקסם אתה צריך להקריב: דרג"ש (כשלון לחשים), כסף (מצרכים), נק"נ(טוב, נחשו לבד...) ותוספי התקפה. זה אולי נכון לשיטת משחק כמו מו"ד שבה בכל מקרה אין הגיון לקסם- הוא פשוט רשימה של לחשים בעוצמות שונות ללא הגיון הנדסי\כימי\פיסיקלי או שכל ישר- הכל נקבע מאוד שרירותי ומאוד מלאכותי.בשיטות אחרות יש התנהלות אחרת לקסם, לעיתים טובה בהרבה ולעיתים מסורבלת בהרבה. למה להגביל את עצמך? קסם יכול להיות מאוד נוח וכיפי. דוגמא: בקבוצת הפריפורם שלי בנו השה"מ וסניפט מערכת קסם שעובדת לפי הגיון מוגדר וברור בעל יסודות איתנים במתמטיקה, פיסיקה של העולם (שגם אותה הם בנו במפורט), הנדסה בסיסית והרבה יצירתיות. זה נתן שיטה בה אפשר להשתמש בקסם בכמה רמות- שימוש מכאני המשתמש בזרימה הטבעית של הקסם בעולם, מילות עוצמה המפעילות מתגים (טריגרים) מוכנים מראש לקסמים מהירים במיוחד והפעלת אנרגית הקסם עצמה לפי רצון המשתמש. בשיטה הזו אפשר לעשות הכל ואין לחשים מוגבלים לפי דרגות אלא לפי רמת ההבנה של הדמות והיצירתיות של השחקן בשימוש בעקרונות שהוסברו לו. במשחק הזה אין כל קשר לרמת השריון שעל הדמות ליכולת להטיל לחשים וההגבלה הזאת מאז ומעולם נראתה לי מטופשת להחריד. מצרכים - נו טוב, אולי כמרכיב האלכימי של הלחש יש לזה הגיון כלשהו אבל הסעיף האחרון ממש לא ברור לי- למה להקריב נק"ן ואיך בדיוק אתה אמור לשכוח משהו שלמדת?
 

DDN

New member
ממש לא "שרירותי ומלאכותי"

ההגבלה ההיא נעשתה לצורך אחד - איזון הדמויות. והעוצמות השונות של הלחשים נקבע לפי כוח הלחש. מאוד הגיוני, מאוד פשוט לשימוש. זה שהם החליטו לאזן בצורה מגבילה(דבילית) לחלוטין, זה כבר סיפור אחר. הסיפור האדיוטי של "מה שלמדתי בבוקר נעלם מהזיכרון בעת ההטלה" זה אחד ההמצאות היותר מטופשות ששמעתי (ויש לה הסבר הרבה יותר הגיוני שאפשר להשתמש בו) ושוב, את לא יכולה להשוות חופישטה למו"ד. למעשה, את לא יכולה להשוות חופשיטה לאף שיטה.
 

DDN

New member
אתה יודע, לפעמים אתה צריך להקריב

חייל או שניים כדי לנצח במלחמה. הכל עניין של השורה התחתונה. אם אתה מוותר על תוספי הגנה, כסף, זמן, ונוחיות והתוצאה הסופית היא שהדמות שלך חוזרת הבייתה בשלום, עם הרבה יותר כסף, עם הכרה משאר העולם וכו'. לדעתי הויתור היה שווה. אם נכנסת לקרב נגד בוהה, בדיוק מולו, וכל הקסם שלך הלך פקקטה, אז כנראה שהויתור לא היה שווה את זה.
 
למעלה