שאלה לדיון

שאלה לדיון

כל מי שרוצה להתעסק באימון, בין אם מצד המאמן או המתאמן, נתקל במסרים סותרים. כל פעם שאתה נוסע ברכבת או הולך לאוניברסיטה, אתה נתקל ב"מרכז הספר הזול", עם שלושה ספרים ב 100 שקלים, עם ספרי "אימון אישי" לרוב. כל זה טוב ויפה. אתה רוכש שלושה ספרים במאה שקלים, ועולה לרכבת (אפילו קורא את הספר ברכבת) שמח וטוב לב שהנה מצאת טיפים מצוינים. הבעיה היא שהספרות בנושא מאד סותרת, וגם אם יש לך מוטיבציה לאמץ גישה מסוימת, אתה לא יודע איזו.... ישנם את ספרי/אתרי ה"סוד" הפופולרים למיניהם, שאומרים לך שאתה רק צריך לדמיין כי תגור בדופלקס במרכז תל אביב עם נוף פנורמי לים.. והופ, זה יתרחש. וכו'. שתזמן את המשרה האידיאלית שלך (כל אחד ומה שבראש שלו) מאידך, ישנם החיים, והם ריאלים. ישנו ספר נחמד שקראתי בשם "אכול את המרשמלו אח"כ" על שם הניסוי המפורסם של ילדי המרשמלו. לפי הספר הזה, דווקא אם תהדק את החגורה עכשיו, תוכל בעתיד לקבל יותר. אני כרגע בהליכים של חיפוש דירה וחיפוש עבודה. ישנן אופציות בפתח. רחוקות משלמות. עבודה - משעממת מידי, עם שכר רעב. אבל - יש שם תנאים שמתאימים לי מכמה בחינות אחרות. זה לא מושלם. זו פשרה. שעות ארוכות מאד. יש חסרונות ויתרונות. דירה - מעט אוויר, מחנק, חשוכה, אבל אנשים נחמדים מאד. מחיר מציאה יחסית לתל אביב. קרוב לעבודה שצוינה לעיל. שתי אופציות שרחוקות משלמות. אם הייתי נוקטת גישה ריאלית, נוסח "מי הזיז את הגבינה שלי" (לזרום עם המציאות - זו המציאות, אלו האופציות שעומדות בפני כרגע) - הייתי לוקחת את הדירה הבינונית ומטה ואת העבודה הבינונית. כי זה מה שיש. לו הייתי מאמצת את גישת ה"סוד" (יש לה אלף ואחת ואריאציות) היתי עוצמת עיניים,מדמיינת לי עבודה כלבבי (8 עד 17:00 ולא עד 19:00), שעוסקים בה בדברים מרתקים באמת ולא שגרתיים וסיזיפים, ודירה כלבבי (גג, בריזה, רוח, משופצת, קרובה לים) אם אאמץ את שיטת "זימון המציאות" אני עלולה למצוא את עצמי בלא דירה ובלא עבודה (אציין כי מצבי לא רק - יש לי דירה ועבודה כרגע, רק הרצון הוא לשדרג. אני לא חייבת לשדרג עכשיו, אני יכולה להמתין - כי אני מאמינה שאם אמתין קצת, העבודה האידיאלית תגיע- עבודה של שעות סבירות ושל תחומי עיסוק שמעניינים אותי). אלטרנטיבה - אני עשויה למצוא את עצמי עם עבודה שמתאימה לי FIX, פתאום מישהו יתקע בלי כוח עזר, המשרד שלו יורחב ופתאום אני אפול לו משמיים, וכנ"ל לגבי דירה. פתאום מישהו באמצע שנה יצטרך לעזוב את דירת הגג העורפית שלו עם הנוף לים ובדיוק אפול לו משמיים. לחלופין, אם אאמץ גישה ריאלית יותר, אקח את העבודה הנוכחית. אסבול את שעות המכרה פחם (8 עד 19), אשלים עם העובדה שנטלתי משרה 'בינונית', אגור בדירה בינונית ומטה אך אחסוך כסף ואכסה את המינוסים. זו גישת "אכול את המרשמלו אח"כ" ו"אכול קצת חרא עכשיו". בקיצור מה אתה עושה אם יש לך מוטיבציה לקדם עצמך, אבל אתה לא יודע איזו גישת-חיים שמוצעת לך בספרים מסוג 3 ב 100 מובילה לשם?
 

תלתלית3

New member
אין גישה אחת

יש גישה שאת בוחרת להתנהל עמה. תוצאות אף פעם לא תוכלי לחזות מראש. את יכולה לבחור בדרך אחת ואולי תצליחי בה ומה טוב ואולי לא, אבל אם לא תבחרי באחת לא תדעי לאן תוביל. אף אחד לא יוכל לענות על שאלותייך פרט לך. שאלי עצמך מה המטרה ? איך את רוצה להגיע אליה? מה יהיה שם כשתשיגי אותה ? אם יש לך 3 אופציות יקל עליך לבחור. זו בחירה אמיתית. בהצלחה טליה
 
אני יודעת מה המטרה

במקרה שלי המטרה צלולה כשמש. לאן אני רוצה להגיע מבחינה מקצועית. אם אני חושבת על כך, כמו שהגבתי למטה, ניתן לשלב בין גישת "זימון המציאות" (ספרים כגון "הסוד" ו"כוח המשיכה") לבין גישת "לזרום עם המציאות". אני חושבת שגם אם את שטה בספינה, בלב ים סוער (לא חלילה התכוונתי לאזכר את המשט הנוראי, זה הדימוי שיצא לי), והיעד שלך הוא להגיע ליבשת הקרובה מרחק חודש הפלגה. את עדיין צריכה לזרום עם הגלים ועם הרוח ולא ללכת נגדם. אני יודעת מה אני רוצה לעשות מבחינה מקצועית. אבל כדי שאוכל לעשות מקצועית מה שאני באמת רוצה, בשלב ראשון עלי לעשות את העבודה האפורה יותר, זו שזמינה כרגע בשוק, כל עוד לא שוכחים את החלום הגדול. למעשה אפשר לשרוד ב"עבודה האפורה" כשאני מזכירה לעצמי שהיא רק קרש קפיצה לעבודה שאני באמת רוצה. וכנ"ל לגבי דירה. אני גרה בצפון כרגע. אם אגור בתל אביב, יהיה לי יותר קל לחפש דירות כשאני כבר גרה בתוך תל אביב. אין ניגוד בין ה"חלום" או ה"מציאות הרצויה שמזמינים" (בטכניקות שונות) לבין הצורך להתפשר כאן ועכשיו. צריך לקחת את מה שזמין כקרש קפיצה למצב הרצוי. אם אני חושבת על כך.
 

יודה ב

New member
שלום לנמה בשנתה

את שואלת לגבי הגישה האולטימטיבית, אלא שאין גישה כזו. למעשה לכל אחד יש את הגישה המתאימה לו. כמו גם במוצרים אחרים הקיימים במדף הסופרמרקט את נדרשת לבחור. לגבי גישת הסוד או כל גישה אחרת, היא תעבוד בתנאי שאת באמת מאמינה בה. ז"א שאם את אומרת שיש את הגישה, אבל צריך להיות ראליים, משתמע שאת לא באמת מאמינה שזו גישה ראלית. אם כך עדיף שתוותרי עליה או שתבדקי מה יכול לעשות אותה ראלית עבורך. כן, החיים מציבים דילמות ולעיתים נדרש לבחור בין אלטרנטיבות ובחירה בכל מטרה ראויה דורשת לצאת מאזורי הנוחות שזה גם לקחת סיכונים. לכן קודם כל יש לבחור מטרות ראויות (מלהיבות, מעוררות עניין ותואמות את עולם הערכים שלי) ואז ללכת עליהם בכל הכוח עם הגישה שמאמינים בה. אם יורשה לי עוד שתי הערות/הצעות קטנות: 1. תתעוררי, יש עולם מדהים עם הרבה הזדמנויות בחוץ. 2. כאת מדברת אל תשתמשי בהכללות כמו: "כל מי שרוצה להתעסק באימון..." או "כל פעם שאתה נוסע ברכבת..." עדיף שכל ידבר בשם עצמו
 
אני לא באמת "נמה"

זה בסך הכל משחק מילים נחמד שעלה בראשי כשנרשמתי לתפוז, ונשאר איתי, וכל פעם שאני כותבת פה הודעה אני מקבלת תגובות בנוסח "לקום, להתעורר, להקיף את הבסיס שלוש פעמים לפני המסדר".
. אני לא באמת נמה
השתמשתי בעבר בטכניקות של זימון מציאות וזה היה נפלא. פעם זימנתי דירה, וזו הייתה דירה מופלאה באמת. פעם אחרת זימנתי מציאות ברמה יותר גדולה. וזה פשוט הגיע. אז כן, אני מאמינה בזה. בכך שאתה ממקד את המחשבות שלך ומדמיין את הרציאות (מציאות רצויה) אתה שם. הייתי שם. וזה לא סותר את הצורך להתפשר. יש הצע קטן של משרות בשוק בתחום שלי. וגם כך גם לי יש את המגבלות שלי (היום מרבית שוק התעסוקה עבר למגדלי משרדים ואני באופן אישי לא יכולה פיזית לעבוד בלא אוויר צח אז אם יש עבודה במשרד 'נורמלי' עם אוויר צח מבחוץ, אז אני צריכה לקחת). כך שלצד החלומות אני יודעת שיש מגבלות של כאן ועכשיו. ניתן לאמר שאם אני 'זורמת' עם המגבלות של כאן ועכשיו (כמו לקחת את העבודה שזמינה), כל עוד אני זוכרת את היעד הסופי, לאן אני הולכת בסופו של יום, את החלום, זה טוב. אפשר לשלב בין שתי הגישות. גם לנצור את החלום, לא לשכוח אותו, וברגע שמופיעה הזדמנות לזהות וללכת אליה. וגם להיות ריאלי בכאן ועכשיו, תוך שתמיד זוכרים את החלום ואם נקרית על הדרך הזדמנות טובה יותר שתואמת את החלום לקפוץ לשם. כנראה שניתן לישב את הסתירה.
 

יודה ב

New member
הי נמה,

אם את מאמינה באפשרות של זימון מציאות זה דווקא מחייב אותך להיות זהירה בבחירת המילים והכינויים לעצמך. זימון מציאות היא לאו דווקא לשבת ולזמן דבר מה.היא גם בבחירת השפה ובחירת הכינויים לעצמי וגם סוג הבדיחות שאני משתמש לעצמי. זה חומר למחשבה. הדגש הוא יותר בכך שאת אומרת שאת רוצה לזמן לך דבר מה, אבל צריך להיות ראליים. למעשה במשפט זה יש הבעת אי אמון או אמון מוגבל ביכולת לזמן את אותו דבר. אם את לא באמת מאמינה באפשרות אז אל תעשי את זה ואם את מאמינה אז מה עניין ה-להיות ראליים?
 
קיצוניות אינה טובה

שום רעיון, נכון ככל שיהיה, אינו מתאים כאשר לוקחים אותו למקום קיצוני. דת היא דבר יפה אבל יש אנשים שמקצינים זאת לרמות אבסורדיות. אם הייתי נוטלת את רעיון "זימון המציאות" למקום קיצוני, הייתי עומדת עכשיו על אדן החלון, "מזמנת" יכולת רחיפה, וקופצת. זה לא עובד כך. יש המון רעיונות. הרעיונות נוצרו על ידי בני אדם, שישבו בבית, כתבו ספרים, יש להם מו"ל שמצפה מהם לתשואה כספית, הם צריכים להופיע בטלוויזיה כדי לקדם את הספר כלכלית. לקחת רעיון באופן קיצוני וטוטלי זה לא דבר נכון או בריא. צריך להבין שהכל בערבון מוגבל. צריך לקחת בחיים קצת מכל רעיון, לאמץ רעיון עם מסננת של ביקורת אישית. אז יש רעיון של זימון מציאות. הוא טוב. יופי. אבל לא מסתמכים עליו באופן בלעדי. משתמשים בו כדי לשמור את התקווה ערה, להצית את הדמיון, לכוון אליך דברים. אבל במקביל אם נכון לעכשיו מה שזמין זו עבודה X ודירה Y, ואני יודעת ששוק הדירות בלתי אפשרי ומאד קשה, ואני יודעת ששוק העבודה מאד בעייתי ועל כל משרה יש עשרות קופצים, אז כן, אני מוכנה לחיות עם כך שלא אימצתי את רעיון 'זימון המציאות' באופן טוטלי. אני יכולה ללכת כל בוקר לעבודה האפורה והמשעממת. ובערב לעשות דמיון מודרך על העבודה האידיאלית. ויכול להיות שדווקא הנסיון שאצבור בעבודה המשעממת יסיע לי להגיע לעבודה האידיאלית. והידיעה שממתינה לי עבודה אידיאלית תסייע לי לצלוח את דרך החטטים של העבודה המשעממת.
 

קורי01

New member
לנמה בשנתה

נהדר לשמוע את מחפשת את הדרך המתאימה לך. נכון יש שלל דרכים אלטרנטיבות, אופציות וכדומה. הגדירה לך מה את רוצה לקדם בעצמך? והגישה תגיע גם כן. כלומר מיקוד במה שרוצים והאיך כבר מגיע בהמשך איזה יופי לראות שאת מסתכלת פנימה וצועדת קדימה אשמח לעזור ערב נפלא
 

ordanco

New member
טירוף

נמה ערנית שלום, הכתיבה שלך נעימה ונשמע בין השורות שאת מתקדמת. חיפשת נוסחת קסם ואפילו 3 נוסחות במאה שקל ומצאת שהחיים הם קצת יותר מ3 במאה. ישנם ספרים טובים וישנם אף ספרים מעולים יחד עם זאת (למזלי) הם לא תחליף לתהליך אימון (אחרת מזמן לא היה לי עבודה..). את מאמינה ולא מאמינה ביחד שזה לא ממש להאמין, יש משהו בלהאמין שאינו ודאי אחרת זאת לא אמונה.... את רוצה יותר ואת נשמעת מסוגלת להמון יותר, אינשטין אמר: "טירוף הוא לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה" רוצה תוצאה שונה - פעלי אחרת.....והפעם להאמין ! בהצלחה בדרך חדשה ומרגשת....... אורן טוקר
 
למעלה