שאלה לדיון

Q u a Q u a

New member
שאלה לדיון ../images/Emo22.gif

בוקר טוב לכולם
אשמח לקבל מגוון רחב של דעות, כדי להחליט בסוגייה משמעותית עבור משפחתנו... האם לטעמכם, ילד בן שנתיים "חייב" להתחיל ללכת לגן, לאחר שהיה במשך שנתיים בבית עם אמא, נהנה משגרה שכללה משחקים, שירים, סיפורים ויצירה (כמו בגן)? מהן ההשלכות לטעמכם, אם אותו ילד יישאר עם אמא שנה נוספת בבית, וייכנס לגן רק בגיל 3? ואם מדובר בתאומים, שנמצאים בבית, האם דעתכם שונה (מבחינת צורך בחברה ואינטראקציה עם ילדים נוספים) יש לציין כי ילדותיי רשומות לגן, ועתידות להתחיל אותו לראשונה בחייהן בגיל שנתיים בדיוק. אך בשל סיבות כלכליות ואחרות, העלנו לפתע את השאלה, מה יקרה אם יישארו איתי בבית עוד שנה, ואנחנו מתחבטים ומתחבטים בסוגייה מבלי יכולת להגיע להכרעה. תודה רבה לכל מי שיתרום מזמנו ויחווה דעה
 

בוליפלג

New member
קודם כל לבנות יש אחת את השנייה - לצורך

מיומנויות חברתיות שזה מצויין, אבל, חשוב שהן ירכשו מיומנויות שבין חברים (ולא רק אחאים), ואת זה ניתן להשיג גם במפגשים קבועים עם בני גילן, לאו דווקא במסגרת של גן. גן כמובן מאפשר זאת בצורה אינטנסיבית, אך ניתן לעשות כן גם שלא במסגרת גנים. אני בדעה שלילדים טוב מאד בבית, ובלבד שלא נמנעות מהן התנסויות שחשובות להתפתחות, כשבגילאי 2-3 ההתנסות החברתית היא בעלת חשיבות עליונה. אם אתם רואים את עצמכם מפגישים את הבנות עם ילדים בני גילם באופן קבוע בשעות אחה"צ, לפעמים גם שלא בנוכחותכם (לומדות להסתדר כשאמאבא לא בסביבה...גם התנסות חשובה), נראה שאין כל בעיה להשאיר אותן שנה נוספת בבית
אבל זו 'רק' דעתי
בהצלחה בכל דרך בה תבחרו, ואם תגיעו להכרעה - אשמח לשמו על הדרך והבחירה
 

Q u a Q u a

New member
מודה לך מאוד על התשובה ../images/Emo24.gif

מודעת לחלוטין שהמחוייבות שתידרש ממני בגילאים האלו תהיה פי עשרת מונים מזו שנדרשת ממני כיום. לא ממש מכירה מסגרות בהן אוכל להפגישן עם בני/ות גילן, מלבד גני שעשועים, שאותם אני מודה אני לא מאוד מחבבת... מצד אחד כל כך רוצה להישאר איתן עוד ולחוות את הגידול שלהן בעצמי (אין לי ספק שאעשה זאת באהבה רבה יותר מכל גננת שקיימת), מאידך גיסא אינני גננת ולא מפעילת ילדים, ואחרי כמעט שנתיים רצופות איתן, מודה שלפעמים קשה וכבר אולי קצת נמאס... כמו כן הפחד שאנחנו עלולים לפגוע בהן מבחינה חברתית, להחסיר מהן דברים שמקבלים ילדים בגן ועוד מיליון תהיות וחששות שרצים לנו בראש. החלטה קשה, אין ספק... מבטיחה לעדכן כנגיע לפתרונה
 
לדעתי כן

למרות כל מה שאמרת הדגש הוא על המילה כמו בגן. ברור שכל ילד לגופו וכל משפחה לגופה. מאמינה בחינוך במסגרת ולא בבית.
 

down under1

New member
ממש, אבל ממש לא חייב

כל עוד מצליחים למצוא להם חברת ילדים, הרווח שלהם מאוד גבוהה ממבוגר מגשר ומלמד קשרים חברתיים. תכלס, אני מבטיחה לך שההשקעה שלך ביצירה וסיפורים וכל פעילות אחרת גבוהה יותר מכל גננת. הבן שלי כמעט בן 3 ועדין בבית. הוא נהנה מאוד מחברת ילדים ומתראה עם ילדים קבועים כמה פעמים בשבוע ונמצא גם בחוג שחיה ובכל מיני. ילדים בגיל שנתיים לא צריכים יותר משעתיים ביום עם חברים וגם זה לא כל יום. אבל אני חייה במדינה שבה מקובל שילדים נשארים בבית עד גיל 3.5-4.5 אז אין לי בעיה למצוא לו חברה. אני חושבת שהבעיה העקרית היא חברה. איפה אתם בארץ? אולי יש קבוצת משחק בסביבה שתוכלו להגיע אליה פעם בשבוע לפעילויות? חוג שחיה זה כיף אמיתי.
 

Q u a Q u a

New member
אכן הבעיה העיקרית היא חברה.

במהלך השנה האחרונה ביקרתי איתן מספר פעמים בחוגים כמו "בגן עם אמא" במשחקיות שונות באזורנו, והאמת היא שלא הצלחנו להתמיד, כי לא הרגשתי שאני מקבלת תמורה מלאה לכספי. כמובן שיש בעיות נוספות כמו קושי מבחינתי להתמודד עם שתיהן כל כך הרבה שעות במשך היום מבחינת תעסוקה שוטפת ויצירת עניין וגירוי שבטח רק גדלים בגיל שנתיים, ואפילו בדברים הקטנים כמו לימוד שירים ודקלומים של חגים למשל, שזה משהו שילדים בגן מקבלים ואני לא ממש אוכל לספק...
 

בוליפלג

New member
את רב שירי החגים ניתן ללמוד בבית.

יש לנו דיסק שירים לכל חג
מומלץ ונחמד (כך גם אני נזכרת ומעלה נשכחות
).. האינטרנט, גם הוא מקור מידע מעולה להמון סיפורים/דיקלומים/שירים/חמשירים/משלים (ועוד..)בכל נושא שרק תבחרי. אגב, ישנו פורום גננות, וגם בפורום שלנו יש כמה שעוסקות בתחום, תוכלי להיוועץ בהן אילו פעילויות כדאי לערוך עם הבנות לאורך חודשי השנה..
 

פלגיה

New member
לדעתי זה יהיה מצויין

אחותי הכניסה את הבנות שלה לראשונה לגן בגיל שלוש. עד אז הן שהו (כל אחת בנפרד) איתה בבית. אמנם מגיל שנתיים וחצי הן הראו צורך גדול לשחק עם חברים, אבל היו להם אחים גדולים אחר הצהרים, וחברים למשחק גינה בשעות הבוקר. אצלך זה אפילו פשוט יותר בגלל שמדובר בתאומות. מה יקרה לילדות שלך? בשנה הזאת הן ירוויחו זמן נטו עם אימא, ויהיה להן טוב מאוד.
 

Q u a Q u a

New member
תודה לך פלגיה על תשובתך...

שמחתי לקרוא את דעתך, כי הייתי בטוחה שאקבל תגובות מאוד נחרצות שאני עלולה לעשות עוול לבנותיי, ולהפתעתי אני רואה שהרעיון הזה לא כל כך נדיר, אחרי הכל. הן ילדות ראשונות, אין להן אחים גדולים, והאמת שאין להן חברים בני גילן בכלל. כיום האינטרקאציה היחידה עם ילדים זה כשיורדים למטה והן לפעמים משחקות בכדור עם ילדים מזדמנים או עם בני הדודים/האחיינים במפגשים משפחתיים, כולם אבל גדולים מהם משמעותית. העובדה שהן תאומות מקלה עליי בכך שיש להן חברה תמידית, אבל באמת יש בי חששות בשל הצורך שלהן שיגיע בקרוב לפי הספרים בפיתוח האינדיבידואל של כל אחת מהן, והעובדה שאם תישארנה איתי בבית ימשיכו להיות כל הזמן אחת עם השנייה, ולא גם עם ילדים אחרים על בסיס יומיומי... תודה לך!
 

muga

New member
לדעתי זה מצוין

אם אתם מסוגלים לכך. מבחינת חברה זה לא נראה לי קריטי - כי יש להם אחת את השנייה. וזמן אמא - הוא זמן יקר וחשוב, ואני לא חושבת שהן יפספסו הרבה אם הן לא ילכו לגן עד גיל 3. לטעמי זה גם תלוי באופי שלהן - יש ילדים שנראה שזקוקים נואשות לחברת ילדים ושם הם פורחים יותר. ויש ילדים שמתאימה להם הרבה יותר האינטימיות הביתית. בכל מקרה, רציתי גם להציע לך את גן אינדיגו ששמעתי עליו רבות (בהוד השרון) - http://www.indigolove.co.il/hodhasharon.php כי הוא מאפשר מסגרת גן חלקית רק למספר ימים בשבוע (עפ"י בחירתכם). אולי כזו אופציה תהיה מתאימה לכם
 
לדעתי בגיל הזה הם בפירוש צריכים גן

אבל אם יש בעיה כלכלית ואין ברירה, אז אין ברירה.
 

Q u a Q u a

New member
זו בדיוק הבעיה...

שמבחינת בעלי ומבחינתי, אין דבר כזה "אין ברירה" כשמדובר בהן. אם נחליט כי גן יתרום להן יותר מהשהייה איתי בבית, נתמודד עם הצד הכלכלי וייתר הירקות, קשה ככל שיהיה.
 
עונה

לדעתי אין בעיה עם הישארות בבית באופן כללי (מבחינתי עד גיל בגרות) אבל השאלה אם באמת תוכלי ליצור להם מסגרת חברתית וגם כתבת שאת לא אוהבת גני שעשועים ובעיניי, בגיל הזה יש חשיבות מאד גדולה להתנסויות במרחב ובמוטוריקה גסה (הליכה, טיפוס, קפיצה), יש חשיבות להתנסוןת בחומרים לרבות חול, מים ועוד.
 

down under1

New member
מסכימה איתך,

זה גם מה שאני חשבתי כשקראתי על הרתיעה מגני שעשועים.
 
למעלה