שאלה לגבי סמכויות

[dory38]

שאלה לגבי סמכויות

עשיתי לעצמי ניתוח מתוך שינה בלילה, שלפיו אני יותר מעריך בעלי סמכויות הרבה יותר מנוסים ממני. עוד ביסודי ובתיכון, אי שם בשנות ה-90, הייתי רוחש יותר יראת כבוד למורים ומרצים הרבה יותר מבוגרים ממני והרבה פחות לכאלה שאפשר הגילים ביני לבינם קטן. אותו כנ"ל בצבא, באוניברסיטה ובצמתים נוספים בחיים (בעבודה שלי אין הרבה אנשים, כך שלא כדאי להיכנס לזה). ממה זה נובע, האם זה טוב והאם גם לכם יש או היה סיפור דומה? אגב, אין לי שום בעיה ללמוד מאיש, בין אם מדובר בזכר או בנקבה, ואם הפרש הגילאים הוא +20 לטובתם, או ההיפך. סתם מעניין, לאן מוליך הניתוח הזה. אשמח לדעות שונות.

 

[מ ש ה 53]

לדעתי זה קטע אישי שלך... כיום, אני מקשיב ברוב קשב לבני, שהוא
צעיר ממני ב-40 שנה, אבל בתחומים שונים הידע שלו רחב בהרבה מזה שלי.

 

[Ron W]

מה בדבר הדוקטור המחמיץ?

לדעתי כל הבעיה שרחשתי לו יותר מדי אמון או כבוד ולא שמתי לב
לנורות אזהרה ביחס ובטיפול.
(ברור שיש לו ידע ויכולת אבל גם מגבלות ומגרעות)
בעקרון זה נכון ללמוד ממבוגרים ממך ומכל מי שמעורר סקרנות
בבחינת מכל מלמדי השכלתי..
אבל לא להתמקד במנטור אחד או בבעל סמכות אחד -
זו כל התורה. אינטליגנציה היא להכיר ולדעת באופן רחב ומבוזר.

 

[dory38]

ר"פ הוא לא דוגמא ומופת בכלום

אבל לא חשוב, שיעשה חמוצים באמת.אולי בזה הוא טוב.

 

[מ ש ה 53]

שו הדה דוקטור מחמיץ?

 

[Ron W]

ד״ר שמביאים בסרטי המאפיה

לסרבן כבול על כסא ושואל אותו
איזה שן או שתיים הוא מעדיף לעקור היום
ובסוף גם משלם את חובו

בדיעבד עדות נוספת שכנה שהחמיצה שן
בספונטניות על אותו כסא. שומר נפשו ינוס

הנסיון הוא יתרון - תלוי למי ..

 

[נהורית1]

'סמכות' זה לא פונקציה של גיל.

יש בעלי סמכויות צעירים מאד. מנכ"לים, מורים ועוד. אלא שמן הטבע, בעל סמכות מבוגר נראה כאחד שיש לו יותר ניסיון וידע. לכן ההתייחסות לאנשים מבוגרים היא בדרך כלל של 'הוא יודע יותר טוב', מה שלעיתים מתגלה כאכזבה רבתי.

 

[shayCn]

איך היחסים שלך עם אבא שלך?

 

[dory38]

סבירים ביותר

בעבר הרחוק הייתי קופץ לדום על כל מה שאמר, היום הרבה פחות. נרשם שיפור בתחום.

 

[shayCn]

לא שזה דווקא קשור ליחסים עם אבא שלך

פסיכולוגית, אנשים עם כריזמה או מספיק שיהיה להם טון דיבור עמוק וסמכותי ושפת גוף שכזו, יכולים להפעיל ולהשתמש ביכולות האלו לטובתם.
&nbsp

 

[dory38]

אני לא פוחד מבעלי סמכות, להיפך

 

[shayCn]

לא חייב להיות מפחד

יכול להיות גם מרחש כבוד לאחר.
בכל אופן, מה שאני אומר, ששפת גוף נכונה,צורת ביטוי וטון יציב (ויתכן שגורמים נוספים) יוצרים תדמית סמכותית.
תדמית סמכותית עובדת פסיכולוגית על רוב האוכלוסיה ומשדרת כוח ועוצמה. זה עובד לפוליטיקאים רבים.

 

[dory38]

כלומר, אתה ממליץ לי לעבור סדנה או הדרכה מתאימה?

רעיון מעולה, אאמץ אותו ברגע שיהיה לי כסף. אבל זה שרשור לפעם אחרת.

 

[shayCn]

לא בטוח שסדנה או הכשרה תעזור

רכישת בטחון עצמי והיכולת להתמודד עם מצבים היא עניין של נסיון חיים ובגרות אישית.
&nbsp

 

[אביר של שנאה]

נשמע מעניין

רוצה לפרט על זה?

 

[חיא2]

נולדתי למשפחה פטריארכלית

די מובהקת, מעדות טורקיה. דא עקא היתה תמיד חתרנות תחת הסמכות הזו, וזו אמי שלא ידעה מהו פמיניזם, אבל ידעה היטב את גבולות המותר, אפילו אבי המשפחה פטריארך המוכר בשם "בכור".
חיים מורכבים כאלה בסיטואציות אירוניות ואף אלימות ווקאלית [ אף פעם לא פיזית, מכות הילדים קיבלו, כפי שאתה מבין ] עוררו בי מחד גיסא פחד, חרדה מסמכות [ בעיקר כועסת, מענישה ] ומאידך הערצה לסמכות לא אלימה ובוטחת, בקיצור - רופאת המשפחה.
עד היום יש בי כבוד לרופאים ופחד נורא מסמכות תאגידית [ הפקיד בבנק, אפ יתקשר - מייד אני בהתקף חרדה, אני לא נכנס אף פעם לתוך הבנק מרוב פחד..]
הכבוד שלי לסמכות הרופא אינה תלויה בגילו/גילהּ. [ לאחרונה אני מוכן להיבדק רק אצל רופאים זכרים ], אלא בנחמדות שלו/ה, בחיי.
רופא עצבני, גס רוח, תוקפני יכול לזכות לתלונה חריפה מאוד ממני לאומבודסמן של קופ"ח [ והיו יותר מאחד שכבר ננזפו ], אבל עדיין אבצע כל המלצה שימליץ ואקח כל תרופה שיאמר.
לגבי שאר הסמכויות, אין בי כבוד ואין בי אי כבוד אלא התיחסות עניינית ל-מה שיש להם לומר, להציע, לצוות או לנסות להכריח/להשפיע.

 

[dory38]

הבעיה היא שרבים מהצעירים יותר נוטים להסתחבק

אני לא אוהב את זה וזה דוחה אותי במידת מה. מי ששומר מרחק, אני יותר מתקרב אליו (או אליה). לגבי רופא רע, כתבתי על כך בעבר בפורום צרכנות. היה רופא שכמעט והצליח לגרום לאמא שלי לעבור ניתוח במפרק שבור, בניגוד לרצונה. כל פעם ששמו עולה, גם נוסף לכך ממנה צרור מחמאות עסיסי ולא ארחיב פן אחסם.

 

[חיא2]

אני לא מהמסתחבקים, גם לא עם נכדותיי

ורק לפני שעה העמדתי את הבכורה במקומה, כאשר לא מצא חן בעיניה דבר מה שקניתי, לפי בקשתה, והיא אמרה, שבכוונה קניתי... כאן הסתובבתי אליה ואמרתי בכעס: אמא שלך אמרה שיש שני סוגים שהיא קונה, הסוג שאת רוצה לא היה, אבל בוודאי בכוונה קניתי, רק כדי לעצבן אותך !
זה לא מצא חן בעיניה, מאוד לא. אבל היא יושרה מייד. כשסבתא שלה התלוננה [ והיא תמיד שוברת סמכות ידועה ] אמרתי גם לסבתא בכעס: ילדים אינם רשאים להגיד כל מה שהם רוצים למבוגרים, יש גבול וצריך להעמיד אותו. והוספתי ברשעות: מה שמתאים לך, לי לא מתאים. זהו! אז גם הסבתא התרצתה בלית ברירה.

 

[dory38]

אוקיי

אני לא אומר שלא צריך להפגין רגש, אבל כל אחד צריך לדעת את מקומו.