שאלה לגבי מקאמאת

[manuelito]

שאלה לגבי מקאמאת

מישהו פה מבין מוסיקה ערבית ויכול להסביר לי קצת על הסולמות הערביים?

 

[כיטרה]

לך אל

http://www.maqamworld.com/ בעיקרון זה סולמות ומודוסים במוזיקה ערבית

 

[Zidan de Toledo]

עולם ומלואו

אשמח לעזור אם יש לה שאלה ספציפית, זה באמת עולם ומלואו. הקשר לפלמנקו - הזמרים הרבה פעמים שרים עם מיקרו טונים (מה שנהוג לכנות לעיתים "רבעי טונים" - טעות נפוצה, אין רבע טון מושווה), וחוצמזה שהפלמנקו והמוסיקה הספרדית מזוהים מקאם כורד (מקביל למודוס הפריגי, דרגה שניה מונמכת)

 

[manuelito]

אוקיי, אני אמקד את השאלה

למדתי סולמות ומודוסים לעומק לאחרונה וזה נתן לי תמונה די כללית בסך הכל - פריגי , מז'ור ומינור.. אבל אני מרגיש שזה די יבש לחקור את הפלמנקו דרך מושגים של מוסיקה מערבית קלאסית. יותר נראה לי אינטואיטיבית שהמלודיה מצייתת לדברים יותר "שבטיים" כמו מקמאת. בגלל זה אני מחפש השראה משם ליצירה של מלודיות מעניינות. אולי תוכל להמליץ לי על מקאמאת שישמש אותי לבולריה ולסיגיריה שיתן גוון מעניין? במקביל אני אשתמש באתר המצויין שנתן לי כיטרה - תודה רבה אם אני אמצא משהו טוב אני אשלח הקלטה

 

[Zidan de Toledo]

נכון ויפה

הגדרת את הנושא בצורה יפה, ואפשר להתייחס אליו מנקודת מבט מזרחית, וגם מערבית. בהתחשב שמקור הצוענים שיצרו את המוסיקה הזו הוא בהודו, בהחלט צריך לקחת בחשבון גם את תורת המוסיקה המזרחית, שכוללת גם מקאמאת, ראגות, ועוד מערכות צלילים שפועלות לפי השעה של היום, הרגש ועוד. שוב, פאלוס כמו סיגרייה, בולרייה מתנהגים ע'פ מקאם "כורד" (מקביל לפריגי המערבי) - עם חריגות כמובן.מה שנהוג לכנות מינור (על כל גווניו - טבעי, מלודי והרמוני) במוסיקה המערבית נקרא "נהוואנד" בערבית, והמאז'ור הוא "עג'ם". זו הכלל ורק הקבלה תיאורטית, בשטח ובפראקטיקה כל מקאם מתנהג אחרת לגמרי. בכל מקרה, בגלל השימוש בגיטרה (עם כיוון מושווה), אין שימוש במקאמאת עם מיקרו טונים (או רבעי טונים כמו שקרוי בפי העם) אבל אתה בהחלט יכול לעשות ניסיונות יפים למשל של שילוב מקאם ביאת (דרגה שניה מונמכת, אם אתה על לה, אז סי יהיה חצי במול) בנוסף לכורד. כמובן שזה מצריך כלי שיוכל לעשות זאת טכנית(הוספת סריג לגיטרה, עוד, שירה וכו)

 

[manuelito]

מעניין מאד

את עניין הראגות שכחתי לגמרי וטוב שאתה מעלה את זה. יש פה בעצם אתגר אדיר למי שרוצה "לטבוע" בתוך הפלמנקו : יש ה מ ו ן כיוונים שהפלמנקו התפתח מהם.כדי לקבל מושג שלם ואמיתי צריך יכולת מוחית פנומנלית.. גם להבין מקאמאת, גם ראגה, גם את המוסיקה האנדלוסית, גם מוסיקה של הצוענים שכבר עברה סינטזה של כל הנ"ל... המון המון אינפורמציה ועוד יותר צריך המון זמן ליישום (ולרכישת טכניקה נקיה). כמובן שאפשר להוציא פלסטות על גבי פלסטות שנים אבל לדעתי לא משם צומחת היצירתיות. זה לא חוכמה לקחת חתיכות מאחרים ולהדביק אותם בצורה שונה. המון המון עבודה...

לגבי רבעי הטון ,אולי אפשרי לפתור את זה באופן חלקי עם band של יד שמאל.. אבל צריך יד ממש טובה לזה

 

[Zidan de Toledo]

עבודה, תלוי למי

הרי מי שמתעסק בפלמנקו לא באמת הולך וחוקר את ההיסטוריה, אלא לומד טכניקה ומבצע. השאלה האמיתית מיועדת לאנשי המוסיקולוגיה שחוקרים את שורשי התחום ולמי שממש מתעניין, כי בסה'כ מדובר בהרבה השפעות, כמו שאמרת, שמתמזגות יחד לתחום אחד בנקרא פלמנקו. השאלה שלי בעצם, היא מה השאלה? כי היום הפלמנקו מאד מוגדר, וניסיון לשים בו מקאם, רבעי טונים , ראעגה או כל דבר אחר כבר מוציא אותו מהקונטקסט שלו (למרות שייתכן וזה העבר שלו), וכיו םמאד ברור מה המודוס וההירמון של כל פאלו, כמובן מנק' מבט מערבית..

 

[manuelito]

../images/Emo54.gif../images/Emo18.gif

יכול להיות שהמקרה שלי זה סקרנות שעלולה להרוג את החתול

. אולי אתה צודק - הפלמנקו כבר מגובש ואין טעם שוב לחפור במקורות יותר מידי אלא להשתמש בו . אבל עדיין יש בי תמיד את השאלה - למה המלודיה/הרמוניה היא דווקא כזו? איך זה נולד? חוץ מזה שמאד קשה לי לחשוב על דרך להלחין בלי להבין קודם את המהות של הפאלוס שעליו אני עובד. בכל זאת לקחת סולם לה פריגי ולהלחין עליו בקומפאס של בולריה לא הופך יצירה להיות בולריה.. ניסיתי וזה יוצא דל. אז אני יוצא מנקודת הנחה שיש לי חסר בידע. השאלה איזה ... יש רעיון לאיזה כיון לחפש? (זו בעצם ה - שאלה שלי )

 

[Zidan de Toledo]

ברוכים הבאים למאה ה20..

שאלה מעניינת מאד.אני לא יודע כמה אתה מכיר את המוסיקה הקלאסית המערבית, ובמיוחד את זו של המאה ה20, הא-טונאלית למשל, או הסריאליסטית. אני לוקח משם את הדוגמא, כי לדעתי כדי ליצור משהו חדש בסגנון קיים, חובה עלינו להכיר קודם כל את הבסיס של הסגנון על בוריו.למשל אם נולד היום מלחין קלאסי (מערבי), הוא ילמד קודם כל קונטרפונקט והרמוניה לפי באך או פלסתרינה מהבארוק, ואחכ יבעבור לתקופה הקלאסית , הרומנטית ורק אחרי שיכיר היטב וישכיל בתחום יוכל להתפנות להלחין משהו בן ימינו אנו, אולי א-טונאלי, או אולי משהו שמתכתב עם אחד הזא'נרים הקיימים (למשל סימפוניה, סונטה..וכו'). כמו שם, ככה גם בפלמנקו, צריך להכיר את הפאלוס לעומק, כפי שהם בצורתם המסורתית. מקצב, מבנה, הרמוניה, וכל מה שמקובל. רק אח'כ, אפשר לקחת את זה צעד קדימה ולהלחין דברים מתוך ידע והשכלה ולא מתוך קפריזה. למשל, סביקס וניניו ריקרדו הם דוגמא למלחינים מסורתיים, ופאקו דה לוסיה שהתחיל כמסורתי, לקח בכל תקליט שלו את הדברים צעד קדימה ופיתח את הפאלוס (שלא לדבר על ויסנטה אמיגו שכבר מאד מודרני, אבל ברור הוא שולט בסגנון המסורתי, כי הוא מתכתב איתו ביצירות שלו), ועוד דבר קטן - היום כבר יש הרבה פיוז'נים מעניינים של פלמנקו עם מוסיקה הודית,ערבית וכו' שאולי מחזירים קצת עטורה ליושנה, אם כי השילוב לא תמיד נעשה בצורה הטובה ביותר..אבל קטונתי מלשפוט. בהצלחה רבה, ונשמח לשמוע דגימות וקטעים פרי יצירתך..