שאלה לגבי מפגש עם אנשים

[beezi]

שאלה ל doritmor

אני מתפעלת מזה שהילד שלך נמצא בכתה א' רגילה וללא סייעת!.. את יכולה לספר איך הוא מתקדם, איך הילדים מתייחסים אליו, הקשר עם המורה, באיזה בית ספר היו מוכנים לקבלו ללא סייעת? תודה

 

[אמא של אופירוש]

התעודדי! זה קורה גם עם ילדים רבים

שאינם PDD. לא כולם יהיו פופולרים ו"מקובלים" וזה בסדר. יחסית לילד עם הבעיה שיש לכולנו, הוא במצב נהדר! ויש לו אמא נהדרת, שמשקיעה בו המון, אבל תרפי מהלחץ, לטובתך ולטובתו.

 

[מיכל של יואב]

שאלה לגבי מפגש עם אנשים

יואבי יהיה בן 3 בחודש הבא. למרות שהוא כבר "אובחן" כ - PDD NOS, עכשיו בכלל לא בטוחים שהוא כזה (אני לא מסכימה איתם כי יש לו את כל ה"קריטריונים" להיות "כזה"...). יש לי בעיה קשה איתו לגבי מפגש עם קבוצת אנשים. בדר"כ, אנחנו מביאים אותו לגן בין הראשונים ואז אין בעיה אם אח"כ מצטרפים ילדים רבים. אבל אם הבאתי אותו בשעה 8:30 (אחרי הטיפול אצל הקלינאית, למשל) הוא נכנס לגן מבוהל וקשה לו לעזוב אותי (הוא לא בוכה אבל רואים שהוא לא מוצא את מקומו). המצב מחמיר כשאנחנו הולכים לאירוע. למרות שאני מכינה אותו, מדברת איתו והוא מספר שהוא שמח ללכת ליום הולדת/חתונה וכו', הוא מגיע למקום - במקרה הטוב הוא עומד בצד (רחוק מאוד מהפעילות והאנשים) ובמקרה הרע (כמו אתמול שהיינו בחתונה של קרובת משפחה), הוא סרב להכנס למקום, תוך בכי היסטרי ועשיית צרכים (הוא גמול כבר חודש). לא לכל מקום אני יכולה להגיע ראשונה ולא תמיד אני מצליחה על אף המאמצים שלנו, ואני מרגישה חסרת אונים ממש. האם יש מה לעשות? (אגב, אין לו שום בעיה להסתובב בקניונים או בכלל לצאת החוצה)

 

[avneh]

מיכל . זה יעבור לו!

הבן שלי, עוז, מאובחן PDD פארקסילנס. ובטוח שהוא כזה. בגיל של יואבי (3) הוא התנהג בדיוק אותו דבר ואף גרוע יותר והיום אי אפשר להאמין בהתקדמות שחלה בו. אם לא היה לי תעוד בוידאו מהתקופה הזו, פשוט לא הייתי זוכרת את זה. כל שנה הוא השתפר יותר ויותר. היום הוא בן 7 (עוד חודשיים) ומת על ימי הולדת והפעלות לילדים למינהן, לא מפחד מארועים רועשים והמוניים (אפילו בזיקוקי דינור של יום העצמאות הוא צפה בהנאה). התקופה הזו, שאת עוברת עכשיו עם יואבי, תחלוף. ואני יכולה להבטיח לך את זה. בנתיים, אז צאי מהרגשת הלחץ וחוסר האונים. נסי להכנס לראש שלו וללכת עם זה. להשאר איתו עוד קצת בגן עד שהוא ירגע, לא לדחוף אותו להשתתף במשחקים ביום הולדת אם הוא לא רוצה, לתת לו את הזמן שלו ולא לתת לו להרגיש שההתנהגות שלו מלחיצה אותך. רק בטוב משיגים תוצאות. זה בדוק. צריך רק סבלנות.

 

[LeonardoDV]

יש לי סיפור בשבילך

בני בן חמש מאובחן כאספרגר ואני משוכנע, שהוא כזה. באחד הערבים לקחתי אותו ליום הולדת של אחד מילדי הגן שלו. יום הולדת בקניון עם ליצנית וטייפ בפול ווליום. התגובה הראשונית של בני לסיטואצייה הייתה לקפוא בכיסא ולהניח את כפות ידיו על אוזניו. לאחר כעשר דקות כאלו הוא הסיר את ידיו. לאחר עוד חמש דקות הוא נעמד על הכיסא תוך שהוא מתבונן בנעשה. לאחר עוד עשר דקות הוא הצתרף לחבורת הילדים והשתתף עם כולם בהפעלות. בכל אותו הזמן עמדתי בצד והתבוננתי, למרות שהאינסטינקט אמר לי לקחת את הרגליים שלי ושלו ולעוף משם. מיכל תתאזרי בסבלנות ועל תידחקי בו, הוא יגיע לשם בקצב שלו.

 

[razgalili]

עם הרבה סבלנות.

ראיתי ילדים NT שמגיבים בצורה דומה. זכור לי שגם אני הייתי כזה. נקודה חשובה - איך הקשר עין של יואב? האם הוא רגיל להסתכל על פניהם של אנשים כדי לקבל מהם מידע? אם הוא לא יודע לקרוא הבעות פנים היטב, אנשים אחרים יכולים להית מפחידים מאד. אם את חושבת שיש לילד בעיה עם קריאה של הבעות פנים, יש תרפיה מצויינת שנקראת RDI שמעודדת את הילד ללמוד שפה לא מילולית. את יכולה לכתוב לי אם את זקוקה לעוד מיגע [email protected] או להסתכל באתר שלהם http://www.connectionscenter.com. אנחנו רק התחלנו עם התרפיה וכבר רואים תוצאות מצוינות. אשמח לחלוק חוויות. רז