תוקף מיני הוא תוקף סדרתי
לפני כתבו הרבה על מה שצריך לעשות.
לאדומה, עירית, סיידקיק, נאוה ועוד, אני לא מרגיש צורך להוסיף בתחום של אסרטיביות, יצירת גבולות ופמיניזם - פשוט
לכל מה שכתבתן, אבל נקודה אחת השארתן בצד: המעסה. אם הוא עשה מה שעשה פעם אחת, סביר מאוד שזה מה שהוא רגיל לעשות כשיש לו הזדמנות. סביר מאוד שבעיניו זו לא תקיפה או הטרדה, הוא פשוט רואה הזדמנות ומנצל אותה, ולא מרגיש שהוא פוגע באיזו שהיא צורה (וכבר התייחסתן לחוסר-ההתייחסות לנושא הזה במכללות השונות). בגלל האופי הסדרתי של מטרידים/תוקפים מינית, נראה לי לא-נכון לייחס למותקפת בעיה עם גבולות אישיים ואסרטיביות - להיפך, היא לא נתנה לו לעשות מה שרצה, והוא עצר; סביר להניח שבמקרים אחרים הוא עשה הרבה יותר, רק שלא סיפרו לנו על זה כאן. משוש30, אני מקוה מאוד שחברתך תגיש תלונה. אילו היה אפשר להכניס מצלמה לחדר-הטיפולים שלו, לתעד את הדברים שהוא עושה, זה היה מאפשר להציג לשופט הוכחה חד-משמעית על מעשיו. מצד שני, אני לא יודע אם, כאישה, הייתי מוכן להעמיד את עצמי במצב כזה, אפילו כדי ללכוד פושע. מכיוון אחר: העובדה שאין הגדרה חוקית של "מותר ואסור" בעיסוי, יש לה גם כיוון הפוך... (אני לא משפטן, ואין לראות בכתוב כאן עיצה משפטית) לספר שאדם ביצע עבירה פלילית כשלא ביצע, זו עבירה על חוק לשון הרע. אם זו
לא עבירה פלילית, האם זה עדין לשון הרע? ברור שכן מבחינה מוסרית, אבל מבחינה
משפטית אני לא בטוח. יכול להיות שאפשר להפיץ את שמו ברבים תחת "XYZ עושה כך-וכך למטופלות" -
לא לכתוב שהוא מטריד מינית, רק לספר מה הוא
כן עושה, כ"שירות לציבור", ולתת לנשים לחשוב אם הן רוצות לקבל אצלו טיפול. ולתת לבעל המלון לחשוב אם הוא רוצה להעסיק אותו. עמימות חוקית יכולה להיות יתרון לשני הצדדים. שוב - אני לא משפטן, ואני ממליץ להתייעץ עם משפטן לפני נקיטת כל פעולה בתחום הזה. אני מקווה מאוד שהאיש הזה ייענש. אולי, אחרי שייענש, הוא יוכל ללמוד להיות בן-אדם. ואחרי שילמד להיות בן-אדם, יוכל לראות "
את האדם בצר לו", ואז אולי - אולי! - יוכל גם להיות מטפל.