שלום לכולם ! אני חדש כאן, ונכנסתי בעקבות ויכוח שהיה לי עם חבר: "דנה שחתה בבריכה" האם השווא מתחת לח' ב"שחתה" נחטף, או שמשאירים אותו? מה הדין במילה "סחטה" ? מהו הכלל? האם יש יוצאים מן הכלל? תודה !
את הכלל הזה הכרתי... השאלה היא אם הוא תקף לגבי ח', שאמנם נחשבת גרונית אך לעתים חלות בה תופעות מוזרות (השווה "הקש על החמש" לעומת "המצב העגום"). שוב, המון תודה !
היא גרונית יציבה יחסית, ולכן באמת יש תופעות שחלות על הגרוניות האחרות ועליה לא, אבל עניין הסיגול של ה"א הידיעה לפניה (הֶחמש) אינו קשור לזה. גם לפני עי"ן וה"א קמוצות תנוקד ה"א הידיעה בסגול: הֶעָקֹם, הֶהָמוּם.
כשהחל מסע הפרסום של ביטוח ישיר לפני אי-אילו שנים, הסיסמא שלהם היתה "הקש על הֶחמש". לאחר זמן-מה שונתה הסיסמא ל"הקש על הַחמש". לתומי חשבתי שזו הצורה הנכונה, וכי בתחילה פשוט היתה טעות, שתוקנה בעקבות פניות הציבור/לשונאים. בעוונותי, הפנמתי את הצורה השניה (זו עם הפתח) כצורה הנכונה (זה אף נראה לי הגיוני, כיוון שזכרתי שהחי"ת היא קצת גאוותנית, ולא תמיד מתרועעת עם שאר חברותיה הגרוניות). לפני מספר דקות פתחתי מילון, ומה רבה היתה הפתעתי... אכן, מסתבר שיש לומר "הֶחמש"... אוי לה לבושה. תודה לך אורי, על שהארת את עיניי
לי על כלל שקבעה האקדמיה בעניין הזה, ובעברית הקלאסית אין כלל ברור (למיטב ידיעתי). כאשר נקבעה המילה תחפיף (שמפו), עלתה באקדמיה השאלה, האם לקבוע tahpif או tahafif, כלומר בשווא או בחטף. נדמה לי שהוחלט בסוף על האופציה הראשונה.