שאלה לגבי חברים...

[srk555]

שאלה לגבי חברים...

שלום לכולם, רק להזכיר גילעד בן שלוש משולב כל היום. אתמול ממש היה לי עצוב, דיברתי עם חברה והיא אמרה לי שהיא בקושי מרגישה את הילדה שכל היום מזמינים את הבת שלה והיא מזמינה חברים ואז דיברתי עם אחותי שהבן שלה בגיל של גילעד והיא אמרה לי שיש אצלו חבר וממש כאב לי הלב שלא מזמינים את גילעד ושהוא לא מסוגל להזמין, ואני רואה שבזמן האחרון הוא ממש נהנה מחברת ילדים. ואז אמרתי לעצמי שהיום אני אזמין ,אבל היה לי מעין מעצור כי חשבתי לעצמי שאולי אני אביך את ההורים שלא כ"כ רוצים ומעדיפים שהילד שלהם יבלה אחה"צ עם ילד רגיל?! ממש עצוב לי כי אני אמורה שיהיו לי הכוחות לסייע לו במצבים כאלו ואין לי. אשמח לשמוע מנסיונכם. תודה ר'.

 

[rutimay]

בגיל שלוש

ילדים עוד לא יוזמים לבד התקשרויות חברתיות אחה"צ וזה מוטל על ההורים. גם אצל ילדים רגילים. אז אין לך מה להרגיש רע עם זה שהבן שלך לא מביע עדיין יוזמה כזאת. מה שכן, אם את רוצה שהשילוב של בנך יהיה אמיתי ואפקטיבי וארוך טווח, את חייבת להתחיל ליזום ביקורים חברתיים אחה"צ, ויפה שעה אחת קודם. ככל שתדחי זאת לגיל מאוחר יותר, כך יהיה קשה יותר. יתרה מכך - לפחות בשלב הראשון את לא תוכלי להרשות לעצמך להזמין חבר לילד ולתת להם להעסיק את עצמם. את תהיי חייבת לתווך, להעסיק, לבדר ולהשגיח - כדי שהסיטואציה החברתית הזאת תהיה מועילה לשני הצדדים ויהיה לה המשכיות. העניין של "להביך את ההורים" לא צריך להוות שום משקל במערכת השיקולים שלך. המטרה שלך היא לקדם את הילד שלך. הוא זקוק לחברים כדי להתנסות באינטראקציה עם ילדים. החברים היחידים שהוא מכיר הם ילדים רגילים - אז אין לך ברירה אלא להזמין אותם. וההורים שיעדיפו שלא לבוא - זבש"ם.

 

[שר19]

../images/Emo45.gif מסכימה מאוד

גם הבן שלי בן שלוש והוא נמצא בגן רגיל . היה לי גם קשה לעבור את המחסום הפסיכולוגי הזה ולהזמין חברים מהגן הביתה. אבל, עשיתי זאת ובסהכ הולך לא רע. כשאני באה לאסוף אותו מהגן ישנם ילדים שמבקשים לבוא אלינו או להזמין אותו הביתה. איזרי אומץ ולכי על זה! בהצלחה...

 

[yos9]

חברים בגיל 3

כפי שכבר אמרו לך בגיל הזה ילדים לא קובעים בד"כ להפגש אחה"צ מיוזמתם. בגיל הזה אני יזמתי פניה למספר הורים שמראש ידעתי שילדהם "נוחים" לשיתוף פעולה (לא בוכים מיד מגעגועים להורים, לא משתוללים יותר מידי) בקיצור הסברתי חלק מהקשיים שיש לילד שלנו וביקשתי אם אפשר על בסיס קבוע שהילד שלהם יהיה אצלנו שעה וחצי פעמים בשבוע. כך יצרתי לנו קבוצה קטנה בבית פעמים בשבוע באופן קבוע בשעות קבועות. בד"כ הייתי נותנת להם בהתחלה לשחק קצת לבד אבל בעיקר הייתי מכינה איזה רעיון לפעילות אם זה משחק עם כדור, בניה בלגו וכו' משחקים שידעתי שלבן שלנו קל יותר להתמודד ומשחקים שיהיה בהם כמה שיותר אינטראקציה בין הילדים. במהלך השנה אפילו עשינו עבודות ליד שולחן ועוגיות וכו' הילדים מאוד שמחו לבוא אלינו כי סה"כ היה להם כיף אני שמחתי כי זה קידם מאוד את הבן שלנו וגם שהוא הגיע לגן לשילוב הילדים קיבלו אותו בשימחה.

 

[srk555]

תודה לכולם על העיצות.

 

[איריס56]

חברים

ר' יקרה, קודם כל חלק מהמרכיבים של הלקות אוטיזם היא קושי ביצירת חברויות. אל תהיה עצובה כיוון שזה לא יתרום שום דבר לא לך ובמיוחד לא לילדך. כמו שאמרו לך חברי הפורום תקחי יוזמה ותזמיני את ילדים לביתך. תכיני ביחד מראש עם גלעד משחקים בהם הוא רוצה לשחק, אפשר גם לעשות עבודות יצירה או סתם לצייר. תזמיני את האמא ותהפכי להיות המפעילה של הילדים בצורה זו תלמדי את הילד איך משחקים עם חברים וכמה זה כיף. בצורה הזו תצאי עם רווח כפול, גם לימדת את ילדך שיעור חשוב בחיים וגם למדת להכיר עוד אמא - אפשר ליצור חברויות נפלאות בצורה זו - מניסיוני הפרטי. עצה אחרונה - אל תשווי את ילדך לעולם לילד "רגיל" כיוון שזה גורם לעוגמת נפש. תצפי ממנו להגיע אפילו ל- 80% ממה שילד "רגיל" עושה והאמיני לי מניסיון ארוך שנים עם שני ילדים כאלה - זה מספיק. בהצלחה יקירה, איריס

 

[srk555]

איריס יקרה,

תודה רבה על העיצות ועל כך שכיוונת אותי באמת לחשוב בצורה קצת יותר מציאותית. ר,

 

[אבא של סער]

הילדים שלנו לא אטרקטיוים

אנחנו צרכים לפצות את הילדים על ידי הפעלה כיפית וצופרים הילדים מיגעים לבית של סער אנחנו צרכים להיות גם צוות בידור וכבוד גם להורים ולקבל הכול באהבה

 

[דקלה סולומון]

חיכיתי לתגובה של אבא של סער

אני זוכרת את ההנחיות שלו מלפני שנתיים באירוח ילדים. קצת קשה לי לקרוא משפטים כמו "הילדים שלנו לא אטרקטיבים" או "אנחנו צריכים לפצות את הילדים", כי אני מראש לא אזמין לביתי מישהו שחושב שבני אינו אטרקטיבי או שצריך פיצוי על עגמת הנפש שבביקור, אבל אני מבינה טוב למה אבא של סער התכוון ואני יודעת עד כמה הכוונות שלו טובות וכמה הוא ואשתו קידמו את סער. אני זוכרת שבגיל 3 היה ילד מהגן שלו שהיינו מזמינים ומוזמנים (היה לו גם אח קטן ממנו בשנה וקצת), הייתי ביחסים מעולים עם ההורים שלו והארוח היה כולל משחקים, הקראת סיפור, ארוחת ערב ואמבטיה (בקיץ) כך שהיינו חוזרים הביתה רק לישון. זה היה ממש כיף לכולם. אבל ההורים היו חלק בלתי נפרד מהאינטרקציה. אני מזמינה ילדים שאני מתקשרת טוב עם האמהות שלהם. השנה ממש לא יצא לי לארח ילדים מהכיתה מהסיבות הבאות: 1. הוא מגיע הביתה ב-16:20 ויש לו פעמיים בשבוע ק. תקשורת ופעם נוספת התעמלות מוטורית. 2. ביומיים הפנויים הוא ישן אצל אבא שלו (הסדרי ראיה). 3. הילדים מהכיתה שלו גרים בר"ג, וילד אחד ברמה"ש ואנחנו גרים בכפר-סבא. אבל יש שכן שמגיע מדי פעם, הוא בכיתה ב'. אני חושבת שהוא יותר מעוניין בחברה שלי מאשר של הילד, אבל בכל זאת יש פה ושם משחקי כדור וסוג מסויים של אינטרקציה ביניהם.

 

[beezi]

זה נכון שהיוזמה צריכה לבוא מצידנו

להזמין את הילדים אלינו הביתה, או לגן שעשועים, או למקדונלד'ס או לבאולינג, או לשחק בבית... מנסיוני, אני רוצה לספר שבתחילה הילדים צריכים לבוא לביתך ואת צריכה ליצור את התנאים הכי אטרקטיביים בעולם כדי שירצו לבוא!! ואת זה לימדה אותי בעבר עמליה. בהתחלה, הם באים בשבילך! ומבקשים את תשומת הלב שלך, ואחר כך ירצו לבוא בשביל ילדך, כי אמא שלו היא super mom . את צריכה לייזום, להפעיל, לשחק, להכין אוכל, להזמין פיצה, להכין עבודות יצירה, להקריא סיפורים, לתת תשומי לילדים האחרים וכמובן לשלך... כל זה!! וגם בנוסף - יחסים טובים עם ההורים זה מועיל... אני הייתי הולכת רחוק יותר ומציעה להורים להביא את הילדים אלי, כשאין להם סידור טוב של בייביסיטר, ואגב כך אולי גם להציע לינה...כמו שאני עשיתי עם אור והחבר שלו ליעד. אמא של ליעד הפכה אותי לבייביסיטר של ליעד....

 

[נסיכה קטנה וביתית]

נשמע נורא

ואני חושבת שאסור לאמהות לקחת דבר כזה על עצמן. ילדים בהם אל ילדים - אל החברים שלהם לא אל תנאים כאלה או אחרים ואם ילד בא אל תנאים כאלה או אחרים כמו אוכל מסוים- פיצה או מקדולנדס אני לא חושבת שקשר איתו שווה.

 

[גאמי]

יו החזרת אותי ארבע שנים אחורה.

רק שההבדל היחידי היה שאני התמודדתי עם מה שאת קוראת מבוכה, בחוסר מבוכה טוטאלית. ישבתי עם הרשימה השמית ושאלתי את רון מי הילדים שהוא היה רוצה להזמין התקשרתי אל הורים וסיפרתי להם שרון וילדם כנראה ממש חברים כי רון רוצה מאוד שבנם יבוא אלינו. כמו כן אפשר בשיחת הטלפון להזמין לפעילות מיוחדת, למשל לומר הי זו אמא של גילעד ואנחנו הולכים להכין פיצה מחר רצינו להזמין את בנכם, כי רון נורא אוהב אותו. כל הורה מתמוגג לשמוע שילדו אהוב. ודבר אחרון אמא. אל תקחי יותר מדי ללב הצהרות של אמהות שילדיהם נון סטופ עם חברים, האמירות האלה באות לא אחת ממקום של התנצחות, שמאפיינת אמהות בכל מישור אחל בהצהרות של "הילד שלי הוא..." וכלה באמירות כמו "אצלי אף פעם לא...." גם אם זו אחותך והיא אוהבת אותך ,יש באמירה הזו משהו מעט לא רגיש לריגשותיך, ושוב זה לא כי היא לא מטורפת עליך, זה ממקום שלה עצמה, של חיזוק עצמי שלה ושל דרך החינוך וגידול הילד שלה. לילה טוב. גלית

 

[meyravbh1]

אני דווקא חושבת,שאם תאמרי להורים

של הילד השני שאת עושה עם הילדים פעילות כלשהיא (ואת הרי תעשי את זה,לא יתכן להשאיר את הילד לבד עם חבר,ללא תיווך)הם דווקא ישמחו.א. הם נהנים משעה וחצי של שקט. ב. מישהו אחר עושה להם את העבודה עם הילד. כך שזה באמת טוב לכ-ו-ל-ם.(חוץ מלאמא שעליה מוטלת כל העבודה,אבל לזה כבר בטח התרגלת...) בהצלחה!