שאלה לגבי בחור אספי בוגר

[marmarmar1]

שאלה לגבי בחור אספי בוגר

שלום,

הפעם לא קשור לילד הפרטי שלי אני מכירה בחור צעיר (כבן 25), עבדתי איתו פעם (בתחום המחשבים) , אספרגר, מאוד נחמד, מבריק, משקיען בטירוף. עם זאת, בעל מספר בעיות אופיניות - נלחץ בקלות, לוקח את הדברים מאוד אישי (אם מעירים לו למשל על משהו שקשור לעבודה), צריך ללמוד את הנושא מאוד מאוד יסודי לפני שהוא בטוח שהוא יכול להתשמש בו ועוד.
עכשיו אני עובדת בפרויקט מאוד מאוד לחוץ, עם בוס מאוד מאוד קשה. אתמול הבחור הזה הגיע לראיון עבודה פה. ברור לי שהפרויקט הזה יהיה לו מאוד מאוד קשה, זו לא האווירה שמתאימה לו. מצד שני, דיברתי איתו והוא מובטל, אף אחד לא לוקח אותו לעבודה (הוא גם קצת נראה ומדבר מוזר, יכול להיות שמעסיקים נרתעים? ), ממש קשה לו עם זה. הבוס שלי ראה שאני מכירה אותו ושאל אם אני יכולה להמליץ - המבחן המקצועי שהוא עשה היה מצויין (אני לא מופתעת). ממש קשה לי לדעת מה להגיד. לדעתי הוא די יהיה אומלל פה, מצד שני האם זה לא תפקידי, דווקא כמי שקרובה לנושא לעזור לשילוב שלו בחברה?

 

[schlomitsmile]

לדעתי אם יש אפשרות שתשתפי את הבחור עצמו בחשש שלך
שהאוירה שם תהיה מלחיצה וקשה והוא עלול לסבול שם,
ולשמוע ממנו מה הוא חושב על זה, זה רצוי.
אני מבינה את הרצון לגונן עליו, אבל אולי מרוב רצון טוב
לחסוך ממנו אומללות, את עלולה לקחת ממנו את הסיכוי היחיד שלו לצאת ממנה, כי כנראה שרק את רואה את האיכויות דרך החזות החיצונית המוזרה.

 

[dina199]

אם יקבלו אותו לעבודה,

שיתחיל לעבוד.
תמיד טוב לצבור נסיון

ומאחר וכבר יודעים שאת מכירה אותו , תוכלי גם לעזור לו בקשר עם אנשים גם להסביר לאנשים את ה'מוזרויות' שלו.
אין צורך להזכיר אספרגר הרי את לא מאבחנת .

 

[schlomitsmile]

 

[arana1]

באמת לא פשוט בכלל

כמי שהתנסה די ממושכות בדיוק במצבים שאת מתארת,אותו סוג של עבודה ואותן תגובות וקשיים, נדמה לי שזה יהיה לא הוגן לתאר את הדילמה הזאת כפשוטה בכלל

אצל הרבה אספים הרמה המקצועית המאוד גבוהה נובעת בדיוק מזה שאצלם הקטע הזה מהווה ממש תשוקה אמיתית ומימוש עצמי ממש מבפנים ומכאן גם הלחץ והחרדה והפגיעות ליחס לא הולם
ואי אפשר להפריד בין הדברים
ההפרדה בין הרגש והאינטלקט שאפשרית לחלק מהנ"ט אינה אפשרית לרוב האוטיסטים
חוסר ההפרדה הזה הוא גם הבסיס לכשרון ולמסירות

ולכן לאדם כזה,ולאוטיסטים בכלל,הייתי מחפש חלל עבודה,או יותר נכון מקום להגשמה עצמית שבו הם הבוסים של עצמם
אנשים מסורים לא צריכים בוס
הם זקוקים לחופש שיאפשר להם לעצב את המרחב והזמן כצורה שתתאים לתהליכים היצירתיים שמניעים אותם
בדיוק בגלל שהם מונעים מב"פנים"

המקומות שבהם אני פרחתי היו המקומות שבהם אני הייתי הבוס,לא של אחרים,אני שונא להיות בוס,אלא של עצמי,אני קבעתי איפה ואיך ומתי לעצמי,מי שידע להרשות לי את זה הרוויח בגדול

אני הייתי מציע לאדם כזה לחפש גם בכיוונים של מפתח עצמאי
למשל תוכנות לסמארטפונים אפשר לבנות לבד או עם שותף אצלך בבית
או
שאם היכולת המקצועית שלו באמת בשמיים אז יש לו סיכוי למצוא מקום שיבין ששווה ללכת לקראת שגיונותיו ומוזרויותיו
בסך הכל עסקי התוכנה די מבוססים על כשרונו של היחיד
יש מקומות שיודעים לזהות ולהעריך את זה ולכן רואים דווקא במוזרות וחריגות מאפיינים רצויים

 

[יפחוצית מצויה]

לדעתי, אם לדעתך הוא יעשה את העבודה טוב

והחשש שלך הוא רק שהוא יהיה אומלל, אז לבוס - תתני רק המלצות. זו האמת.
את החששות שלך את יכולה לחלוק עם הבחור עצמו, ונראה לי גם רצוי.

אבל זה לא יהיה הוגן לא להמליץ עליו רק כדי שלא יהיה אומלל. תשאירי לו את הבחירה מה מאמלל אותו יותר. ואולי הוא בכלל לא ירגיש כמו שאת חוזה.

 

[dina199]

לדעתי אבטלה זה דבר הכי מאמלל

 

[arana1]

לדעתי בדיוק ההיפך,אין כמו להיות מובטל

הבעייה היחידה במצב זה היא כספית אבל מכל בחינה אחרת כמה שפחות עבודה וכפיפות לאחרים וצורך לעמוד בתנאים ומצבים שלא מתאימים לך ככה יותר טוב

 

[dina199]

אין בעיה להיות מובטל

כשאין צורך להתפרנס

.
אם צריך להתפרנס , כל תקופה ללא עבודה מזיקה בחיפוש שעבודה, כי המעסיקים מחפשים רצף תעסוקתי.

 

[אמא לנער אוטיסט]

למה הוא עזב את העבודה הקודמת שעבד בה?