שאלה לגבי אמי ז"ל
שלום.. יש לי קצת סיפור ארוך מצטער. אמא שלי הייתה בת 52 ז"ל בתאריך 10.12.2007 אמא שלי הגיעה לבית חולים במצב של אנמיה ומיימת(מים בבטן) שהתגלתה לפני קצת זמן.במיון בדקו אותה וגילו המוגלובין נמוך. CT שלה הראה גידול גדול בבטן. אישפזו אותה למחלקה פנימית ושם כיוונו אותה לגניקולוג ולקולונוסקופיה/ביופסיה גניקולוג בדק אותה ולא ראה מצידו שום דבר שקשור אליו. היא הייתה שבוע ימים במחלקה נתנו לה טיפול תרופתי ושיחררו הביתה ל 3 ימים בתאריך 17.12.2007 היא חוזרת לעשות ביופסיה ולניקור בטני כדי להוציא מים לקחו מים לדגימה וגם ביופסיה כדי לבדוק מה הוא הגידול. לפי דברי הרופאים שדיברו איתי לאחר מכן אמרו שביופסיה לא הצליחה כלומר כנראה לקחו ממקום הלא נכון או כמות קטנה מדי. והמים הראו שיש מחלה מפושטט. ובשיחה עם כירורגים (אמרו שהייתה ועדה) הם לא רוצים לנתח אותה. כל זה אמרו כבר אחרי בערך 7 ימים כלומר ב 25-26.12. אני אישית הגעתי לרופאה ודיברתי איתה דבריה היו לאמא שלך יש סרטן עם מטוזות וכירורגים שללו לעשות ניתוח.אז אני שאלתי אותה ואת רופא בכיר למה היא לא נמצאת במחקלה אונקולוגית הם אמרו היא אבל הגיעה אלינו עם אנמיה ואמרתי נכון אבל עכשיו יש לה סרטן והם פשוט הרימו ידיים בלי שום תשובה. פניתי עוד פעם לרופא ואמרתי לו אולי תעשו ביופסיה נוספת כדי שהיא כן תצליח ותראה מה בדיוק יש אז הם אמרו לי אנחנו לא צריכים אנחנו יודעים הכל. בתאריך 29-30.12 אני מגלה פתאום שמחליטים פתאום לחזור על ביופסיה הגעתי לבית חולים ושאלתי למה פתאום אתם רוצים לעשות אז רופא בכיר דיבר איתי ואמר תראה ראינו שהיא אישה צעירה וכי ביופסיה קודמת לא הייתה ממש ברורה אני יחלטתי לחזור עליה (כל זה אחרי שהייתי שם ואמרתי להם למה אתם לא חוזרים על הדיקה כדי לדעת בדיוק!! ובאונקולוגיה כן רשמו שצריך לחזור על הבדיקה אבל בפנימית לא חשבו כך!!). אז אני אמרתי מה יש סיכוי שאפשר משהו לשנות הוא ענה לי כן יש סיכויי אומנם הוא לא גדול.אמרתי לו אבל כבר אמרו לנו שיש לה סרטן ושכבר לא יכולים לעשות כלום זה רופא אחר במחלקה אמר. הם מחליטים לעשות לה ב 14.1.2007 ביופסיה (וכמובן נשאר לה עוד גג חודש לפי מה שאמרו). אני יתערבתי בכל זה ואמרתי עד שתגיעו תוצאות היא אמורה למות אז הם אנו תראה יש תור וכל זה ולא נוכל לקדם בדיקה. אז אמרתי טוב תנו לי את כל השמות מי שנגע בה. אחרי בדיוק 20 דקות הגיעה אחות ואמרה יש לך ביופסיה ב 4.1.2007 שאלתי את הרופא למה פתאום הקדמתם אז הוא פשוט לא ענה לי!! עושים לה ביופסיה ומשחררים הביתה.. אני מציין שכל התקופה הזאת היא הייתה במחלקה פנימית בלבד ואפילו לא חשבו להעביר אותה לאונקולוגיה אפילו לא הגישו בקשה.שיחררו אותה לביתה כשיש לה נפיחות ברגליים המים פשוט עברו מהבטן לרגליים. ונתנו תרופות לטיפול. בתאריך 23.1.2007 מגיעה תשובה שכן יש סרטן מעי הגס והרופאים קבוע שהיא לא תעבור שום ניתוח הנימוק הוא לא לגרום לה כאב וסבל.. מתאריך הזה היא שהה בביתה וטיפלה בה רופא משפחתית בביתה. ביום הראשון שרופאה הגיעה אמרה לנו היא חייבת לעבור בדיקת רגליים ואקו לב כי היו לה ממש רגליים נפוחות והיא פחדה שיש לה טרומבות. כל התקופה שהיא הייתה בבית חולים לא ראתה אותה ע.סוציאלית למרות שבתיק הייה רשום שצריכה לראות אותה עובדת סוציאלית כדי להעביר מסמכים לביטוח לאומי על הנכות. היא פשוט לא הגיעה. גם בבית הזמינו ע.סוציאלית שלא הגיעה. בתאריך 6.02.2007 אמי נפטרה. גם בביטוח לאומי אומרים שלא נוכל לטפל בה בקשר לנכות שהיא הייתה אמורה לקבל ובקשר למענק פטירה וכו'.. פנינו מיד גם לע.סוציאלית טענתה תראה בת שלי הייתה חולה ואני אמרתי לעובדת אחרת לבוא אבל לה לא הייה זמן.. אף אחד לא אמר לנו את זה כל זה שהם יודעים שהיא חולת סרטן ממאיר בצורה מפושטט ביותר. יש לי פה כמה בעיות שנראות ממש לא טובות קודם כל על כל הבדיקות שהיא עברה ושהם לא הצליחו כלומר הרבה זמן עד שהם סופית ממש אמרו שיש לה סרטן מעי הגס ושבאמת אין מה לעשות כבר שזה הייה 23.1.2007 למרות שכבר בשבוע הראשון הם חשבו שבאמת יש סרטן ולא העבירו אותה למחלקה אונקולוגית אלה רק נתנו מנות דם שההמוגלובין יעלה ותרופות נגד כאבים. גם בעיה שכל 3 שבועות שהיא הייתה שם לא ראתה אותה ע.סוציאלית למרות שבתיק רשמו שהיא צריכה לראות אותה ואנחנו יודעים שהיא הייתה אמורה לטפל בה כל מה שקשור לביטוח לאומי אם תוכל להגיד לי האם סיפור של אמא שלי נראה חריג עם כל התהליך שהיא עברה. עודה מאוד על התשובה.. תודה מראש.
שלום.. יש לי קצת סיפור ארוך מצטער. אמא שלי הייתה בת 52 ז"ל בתאריך 10.12.2007 אמא שלי הגיעה לבית חולים במצב של אנמיה ומיימת(מים בבטן) שהתגלתה לפני קצת זמן.במיון בדקו אותה וגילו המוגלובין נמוך. CT שלה הראה גידול גדול בבטן. אישפזו אותה למחלקה פנימית ושם כיוונו אותה לגניקולוג ולקולונוסקופיה/ביופסיה גניקולוג בדק אותה ולא ראה מצידו שום דבר שקשור אליו. היא הייתה שבוע ימים במחלקה נתנו לה טיפול תרופתי ושיחררו הביתה ל 3 ימים בתאריך 17.12.2007 היא חוזרת לעשות ביופסיה ולניקור בטני כדי להוציא מים לקחו מים לדגימה וגם ביופסיה כדי לבדוק מה הוא הגידול. לפי דברי הרופאים שדיברו איתי לאחר מכן אמרו שביופסיה לא הצליחה כלומר כנראה לקחו ממקום הלא נכון או כמות קטנה מדי. והמים הראו שיש מחלה מפושטט. ובשיחה עם כירורגים (אמרו שהייתה ועדה) הם לא רוצים לנתח אותה. כל זה אמרו כבר אחרי בערך 7 ימים כלומר ב 25-26.12. אני אישית הגעתי לרופאה ודיברתי איתה דבריה היו לאמא שלך יש סרטן עם מטוזות וכירורגים שללו לעשות ניתוח.אז אני שאלתי אותה ואת רופא בכיר למה היא לא נמצאת במחקלה אונקולוגית הם אמרו היא אבל הגיעה אלינו עם אנמיה ואמרתי נכון אבל עכשיו יש לה סרטן והם פשוט הרימו ידיים בלי שום תשובה. פניתי עוד פעם לרופא ואמרתי לו אולי תעשו ביופסיה נוספת כדי שהיא כן תצליח ותראה מה בדיוק יש אז הם אמרו לי אנחנו לא צריכים אנחנו יודעים הכל. בתאריך 29-30.12 אני מגלה פתאום שמחליטים פתאום לחזור על ביופסיה הגעתי לבית חולים ושאלתי למה פתאום אתם רוצים לעשות אז רופא בכיר דיבר איתי ואמר תראה ראינו שהיא אישה צעירה וכי ביופסיה קודמת לא הייתה ממש ברורה אני יחלטתי לחזור עליה (כל זה אחרי שהייתי שם ואמרתי להם למה אתם לא חוזרים על הדיקה כדי לדעת בדיוק!! ובאונקולוגיה כן רשמו שצריך לחזור על הבדיקה אבל בפנימית לא חשבו כך!!). אז אני אמרתי מה יש סיכוי שאפשר משהו לשנות הוא ענה לי כן יש סיכויי אומנם הוא לא גדול.אמרתי לו אבל כבר אמרו לנו שיש לה סרטן ושכבר לא יכולים לעשות כלום זה רופא אחר במחלקה אמר. הם מחליטים לעשות לה ב 14.1.2007 ביופסיה (וכמובן נשאר לה עוד גג חודש לפי מה שאמרו). אני יתערבתי בכל זה ואמרתי עד שתגיעו תוצאות היא אמורה למות אז הם אנו תראה יש תור וכל זה ולא נוכל לקדם בדיקה. אז אמרתי טוב תנו לי את כל השמות מי שנגע בה. אחרי בדיוק 20 דקות הגיעה אחות ואמרה יש לך ביופסיה ב 4.1.2007 שאלתי את הרופא למה פתאום הקדמתם אז הוא פשוט לא ענה לי!! עושים לה ביופסיה ומשחררים הביתה.. אני מציין שכל התקופה הזאת היא הייתה במחלקה פנימית בלבד ואפילו לא חשבו להעביר אותה לאונקולוגיה אפילו לא הגישו בקשה.שיחררו אותה לביתה כשיש לה נפיחות ברגליים המים פשוט עברו מהבטן לרגליים. ונתנו תרופות לטיפול. בתאריך 23.1.2007 מגיעה תשובה שכן יש סרטן מעי הגס והרופאים קבוע שהיא לא תעבור שום ניתוח הנימוק הוא לא לגרום לה כאב וסבל.. מתאריך הזה היא שהה בביתה וטיפלה בה רופא משפחתית בביתה. ביום הראשון שרופאה הגיעה אמרה לנו היא חייבת לעבור בדיקת רגליים ואקו לב כי היו לה ממש רגליים נפוחות והיא פחדה שיש לה טרומבות. כל התקופה שהיא הייתה בבית חולים לא ראתה אותה ע.סוציאלית למרות שבתיק הייה רשום שצריכה לראות אותה עובדת סוציאלית כדי להעביר מסמכים לביטוח לאומי על הנכות. היא פשוט לא הגיעה. גם בבית הזמינו ע.סוציאלית שלא הגיעה. בתאריך 6.02.2007 אמי נפטרה. גם בביטוח לאומי אומרים שלא נוכל לטפל בה בקשר לנכות שהיא הייתה אמורה לקבל ובקשר למענק פטירה וכו'.. פנינו מיד גם לע.סוציאלית טענתה תראה בת שלי הייתה חולה ואני אמרתי לעובדת אחרת לבוא אבל לה לא הייה זמן.. אף אחד לא אמר לנו את זה כל זה שהם יודעים שהיא חולת סרטן ממאיר בצורה מפושטט ביותר. יש לי פה כמה בעיות שנראות ממש לא טובות קודם כל על כל הבדיקות שהיא עברה ושהם לא הצליחו כלומר הרבה זמן עד שהם סופית ממש אמרו שיש לה סרטן מעי הגס ושבאמת אין מה לעשות כבר שזה הייה 23.1.2007 למרות שכבר בשבוע הראשון הם חשבו שבאמת יש סרטן ולא העבירו אותה למחלקה אונקולוגית אלה רק נתנו מנות דם שההמוגלובין יעלה ותרופות נגד כאבים. גם בעיה שכל 3 שבועות שהיא הייתה שם לא ראתה אותה ע.סוציאלית למרות שבתיק רשמו שהיא צריכה לראות אותה ואנחנו יודעים שהיא הייתה אמורה לטפל בה כל מה שקשור לביטוח לאומי אם תוכל להגיד לי האם סיפור של אמא שלי נראה חריג עם כל התהליך שהיא עברה. עודה מאוד על התשובה.. תודה מראש.